רבי רפאל חיים משה בן נאים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי רפאל חיים משה בן נאים
רבי חיים משה בן נאים
אין תמונה חופשית
לידה 1845
ז' בשבט ה'תר"ה
מרוקו
פטירה 1920 (בגיל 75 בערך)
י"ג באב ה'תר"פ
גיברלטר
מקום קבורה גיברלטר
מקום פעילות גיברלטר
תקופת הפעילות ה'תר"ןה'תר"פ
רבותיו רבי דוד בן שמעון, רבי חיים שמואל הכהן קונורטי, אביו רבי ישעיה בן נאים.
תלמידיו רבי יעקב חי זריהן, רבי אליהו ילוז, רבי משה מאיר חי אליקים.
חיבוריו "פטר רחם", "קול תחנה קול טחנה", "רחמים פשוטים".
בת זוג רחל
אב רבי ישעיה בן נאים

רבי רפאל חיים משה בן נאים (מכונה: הרחמ"ן[1] או הגאון מגיברלטר[2]) (ז' בשבט ה'תר"ה - י"ג באב ה'תר"פ) היה גאב"ד גיברלטר, שד"ר, דיין, ומחבר שו"ת רחמים פשוטים.

ביוגרפיה

נולד בעיר טיטואן שבצפון מרוקו לרבי ישעיה בן נאים[3], לאחר לידתו עלו הוריו לישראל והשתכנו בחיפה. מחוסר מורים בעיר וכן מחוסר ממון לאביו לשלם למלמד שילמד את בנו שלחו תחילה לעבוד אצל החנוני ולימד אותו אביו זמן מה. לאחר מכן בעת שביקר רבי דוד בן שמעון בחיפה, עמד על כישוריו של הנער וביקש לשלחו ללמוד בטבריה, ואף מימן זאת מכספו. בשנת תרי"ח, עם הגיעו לגיל בר מצווה, עבר ללמוד בעיר אצל רבי חיים שמואל הכהן קונורטי, שהיה לרבו המובהק[4]. בשנת תר"כ חלה במחלה קשה והוסיפו לשמו את השם 'רפאל'. מספר ימים לאחר שהבריא נפטרה אמו ממחלה.

בשנת תרכ"א בהיותו בן 16 נישא לרחל בת רבי שמואל ישראל. לאחר נישואיהם התגוררו בטבריה.

בשנת ה'תרל"ד נשלח על ידי רבני טבריה כשד"ר לטורקיה ויוון ומצרים. לאחר פטירת אשתו בשנת תרמ"ג יצא שוב לשליחות בארצות המגרב: אלג'יר תוניס ומרוקו. בשנת תרמ"ו הגיע לטיטואן עיר מולדתו, שם נישא בזיווג שני לבת דודו רבי משה בן נאים. בשנת ה'תר"ן הוצע לו לכהן כרבה של טבריה, אך הוא סירב להצעה ונענה במקומה להצעה לכהונה ברבנות העיר גיברלטר.

בכ"א בשבט תרמ"ד שיכל את בנו שמואל בגיל 17. בן זה חיבר כמה חיבורים שאבדו, ומבין חיבוריו הגהות על ספר "עושה שלום".

כמו כן שיכל בחייו את בנו ישעיה.

בין פסקיו מפורסמת התנגדותו לטחינת קמח למצות בריחיים של קיטור, ואף הוציא על כך את ספרו "קול תחנה קול טחנה". לאחר שנתיים הוציא קונטרס נוסף בשם "בשפל קול תחנה" במטרה להשיב על תשובות המתירים על הקונטרס הראשון. חיבור זה אבד. כמו כן השאיר אחריו כתבים ודרושים רבים, וחלקם אף יצאו לאור בהדפסת ספרו "רחמים פשוטים" מהדורת מכון ירושלים על ידי נינו הרב חיים משה בן נאים.

התנגד לצילום תמונת דיוקנו, ואף בצוואתו ביקש ממשפחתו ותלמידיו שלא יפרסמו את תמונת דיוקנו.[5]

בשנותיו האחרונות חלה במחלת עיניים[6]. נפטר בי"ג באב ה'תר"פ ונקבר בגיברלטר.

משפחתו

נכדו, הרב יעקב בן נאים[7] הקים לזכרו את ישיבת נחלת משה בירושלים.

נכדו אברהם כלפון כיהן כחבר הכנסת השניה.

חיבוריו

תלמידיו

לקריאה נוספת

  • עלון "תורת החכמים" גליון רל"ה, עמוד 2.
  • שרגא וייס, חכמי המזרח, עמ' 257 ואילך

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ה'רב ר'פאל ח'יים מ'שה ן' נאים.
  2. ^ כך כונה על ידי מחברי ספרים חכמי דורו
  3. ^ נפטר ה'תרס"ג.
  4. ^ חכמי המזרח, עמ' 260.
  5. ^ ראה בהקדמה לשו"ת "רחמים פשוטים" עמוד 27.
  6. ^ ראה הקדמה לשו"ת 'רחמים פשוטים' בהוצאת מכון ירושלים עמוד 27. באחת מתשובותיו כתב "לבי סחרחר ומאור עיני אינו אתי".
  7. ^ בן בנו רבי שלום (נפטר ה'תשכ"ד).
  8. ^ ראש ישיבת חיי חכמה.
  9. ^ בן נאים, רפאל חיים משה בן ישעיה, - "רחמים פשוטים" באתר אוצר החכמה.