אהרן וולדן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אהרן וולדן
אין תמונה חופשית
לידה ה'תקצ"ח
ורשה
פטירה כ"ג בתמוז ה'תרע"ב (בגיל 74 בערך)
קיעלץ
סוגה ביבליוגרפיה

הרב אהרן וולדן (בכתיב יידי: וואלדען) (ה'תקצ"ח - כ"ג בתמוז ה'תרע"ב) היה מהדיר ספרים וביבליוגרף יהודי-פולני. נודע בשל ספרו "שם הגדולים החדש".

ביוגרפיה

נולד בורשה בשנת תקצ"ח לישעיה נתן ולדן, מצאצאי רבי בנימין עוזר מחבר ספר "אבן העוזר" - והמהרש"ל. עסק במסחר וההדרת ספרים, והיה מחסידי רבי מנחם מנדל מקוצק. נפטר בכ"ג בתמוז תרע"ב בקיעלץ ונקבר שם.

עבודתו הספרותית

רבי אהרן חיבר כמה ספרים, הראשון שעל שמו נודע הוא הספר הביבליוגרפי "שם הגדולים החדש". הספר נערך במבנה דומה לזה של ספר "שם הגדולים" של החיד"א, ובו כתב את תולדותיהם וספריהם של גדולי ישראל מזמן החיד"א עד ימיו, בדגש על צדיקי החסידות. חלקו השני של הספר נקרא "מערכת ספרים" ובו רשימת ספרי חסידות, הלכה ופרשנות. על הספר הסכימו רבים מגדולי דורו, ביניהם: רבי שלמה קלוגר, רבי שמעון סופר, רבי יוסף שאול נתנזון, רבי ישעיה מושקט, רבי יעקב דוד מאמשינוב, ועוד.

בשנת תר"נ הדפיס בוורשה את ספרו "מקדש מעט" על ספר תהלים בחמישה חלקים - כרך אחד על כל אחד מחמשת ספרי התהלים, והוא מחולק לשלשה מדורים: "בית המדרש" - ליקוט מכל ספרות חז"ל על ספר תהלים, "בית הכנסת" - ליקוט מכ-700 ספרים מראשונים ואחרונים, "בית אהרן" - מראה מקומות לכל דברי חז"ל וביאור חילופי נוסחאות וגרסאות.

באותה שנה הודפס הספר "קהל חסידים" - סיפורים מהבעש"ט ותלמידיו "שנקבצו מפיות אנשי אמת אנשי מעשה, אשר שמשו כל צרכן אצל צדיקי הדור". הספר הודפס בעילום שם, אך גדליה נגאל ייחס את כתיבתו לוולדן[1]. הספר שאב רבות הספר "עדת צדיקים" של מיכאל לוי רודקינסון וכן "ספר הדורות לתלמידי הבעש"ט" של מנחם מנדל בודק.

בנוסף, הוא ההדיר והוציא לאור ספרים רבים, כמו תורת הבית לרשב"א, ושו"ת הרדב"ז. פעילות ענפה זו הקנתה לו מעמד של המו"ל החשוב ביותר בוורשה[2].

בנו משה מנחם ולדן מקיעלץ המשיך את עבודתו והוציא ספרי ליקוט מדברי החוזה מלובלין ורבי יצחק מוורקא, וכן את הספר "יכבד אב" - הוספות לשם הגדולים החדש[3].

ביקורתו על שבחי הבעש"ט

רבי אהרן התנגד נחרצות לספרות השבחים החסידית. כך, בספרו "שם הגדולים החדש" הוא מבקר בחריפות את הספר שבחי הבעש"ט:

וגם המדפיס אשר הדפיס שבחי הבעש"ט לא בהשכל ודעת עשה זאת, כי איך יבוא אחרי המלך לספר ולהפליג בשבחו... ומה גם בכמה דברים בדאים אשר בדא מלבו, ובזה נתן יד לפושעים לאמור הנה השמש והירח... ואיך לא ידע כי כל השבחים אשר ספר שם לא הגיע עד קרסולי רבינו ולא הגיד אף החצי...

שם הגדולים החדש, דף לח עמוד א

על כך הוא ספג ביקורת מרבי אהרן ראטה:

ובעל שם הגדולים החדש כותב עליו (-על הספר שבחי הבעש"ט) דברים של גנאי, וגם כותב שכמה דברים בדה מלבו, ובמחילת כבודו עשה עוולה גדולה מאד ורצה לתקן ולא די שלא תיקן אלא קלקל, וככה חרה לי עוד על הרבה דברים שכותב שם בחיבורו, כי זה המחבר של שבחי הבעש"ט היה צדיק תמים, כמו שמובן לכל בר דעת הקדושה המתנוצץ מכותלי מכתבו, רק לא היה כתבן

ביקורת חריפה על הרב ולדן ועבודתו בההדרת כתבי בית קוצק, נמתחה על ידי יהודה מנחם בוים בספר "קול מבשר" (פשיסחא)[4].

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ספריו
על אודותיו

הערות שוליים

  1. ^ גדליה נגאל, סיפורי קדושים, עמ' צ"ו, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  2. ^ זאב קיציס, ספרות השבחים החסידית - תקופות, סוגות ותהליכי קנוניצזיה, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור, עמ' 114
  3. ^ משה מנחם ולדן, יכבד אב, באתר היברובוקס.
  4. ^ עמ' רעז-רעט.