רבי ישעיה מושקט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי ישעיה מושקט
אין תמונה חופשית
לידה 1783
ה'תקמ"ג
ורשה, פולין
פטירה 28 בפברואר 1868 (בגיל 85 בערך)
ה' באדר ה'תרכ"ח
ורשה, פולין
מקום קבורה בית הקברות גנשה בורשה
מקום מגורים ורשה, פולין
רבותיו המגיד מקוז'ניץ, רבי משה אליקים בריעה הופשטיין, חמיו רבי יצחק מראדוויל
חיבוריו עצי בשמים, ראשי בשמים
רבה של פראגה, מפרברי ורשה
ה'ת"רה' באדר ה'תרכ"ח

רבי ישעיה מושקט (בכתיב יידי: מושקאט) (ה'תקמ"ג 1783 - ה' באדר ה'תרכ"ח, 28 בפברואר 1868) ממנהיגי החסידות בפולין, רבה של פראגה מפרברי ורשה, במשך עשרות שנים.

ביוגרפיה

נולד בורשה לרבי יעקב משה ורחל לאה. אביו רבי יעקב משה היה למדן עשיר מחסידיו של המגיד מקוז'ניץ, בנו של רבי שלמה זלמן מראשי קהילת ירוסלב (מוכר בשם ר' זלמן ירוסלובר). בנעוריו למד רבי ישעיה אצל אביו[1].

החוזה מלובלין שידך אותו לבת רבי יצחק מראדוויל, נישואיהם התקיימו בורשה בשנת תקס"א, ולאחר מכן התגורר מספר שנים סמוך לחמיו באופוצ'נה, נסע כחסיד למגיד מקוז'ניץ ולאחר פטירתו לבנו רבי משה אליקים בריעה, ואחריו כחסיד של חמיו רבי יצחק מראדוויל, בשנת תקצ"ה עם פטירת חותנו, היה רבי ישעיה בעצמו לרבי. תחילה היה רב בשידלובצה ובקהילות נוספות, ובשנת ת"ר נבחר כרבה של פראגה.

רבי ישעיה נחשב כאחד מראשי הרבנים בורשה ויחד עם רבי חיים דוידזון ורבי יצחק מאיר מגור נאלץ לחתום על גזירת הלבוש. כמו כן חתימתו מתנוססת על כרוז משנת תר"ב הקורא ליהודי פולין לעסוק בחקלאות יחד עם רבי חיים דוידזון, רבי יצחק מוורקא, רבי יצחק מאיר מגור, וזלמן פוזנר.

ביטוי למעמדו הציבורי ניתן לראות בספרים רבים שנדפסו בתקופתו, בהם מתנוססת הסכמתו של רבי ישעיה[2]. כמו כן רבים מגדולי דורו התחשבו בדעתו, כרבי יעקב אריה גוטרמן מראדזימין ורבי יוסף שאול נתנזון[3].

מידידיו הקרובים בפולין היו רבי יצחק מאיר מגור, רבי יצחק מוורקא, ורבי חיים מאיר יחיאל ממוגלניצא.

פטירתו

האוהל שעל קברו
נוסח מצבתו

ציון לנפש אדומ"ו הרב הגאון החסיד
מופת הדור רבי ר' ישעי' זצוק"ל
מילידי פה וארשא

בהרב הקדוש המאה"ג החסיד מפורסם רבי יעקב משה ז"ל
חתן הרב המאה"ג רבי יצחק מראדוויל ז"ל
ונהל עדתו בכמה קהילות ואח"כ היה רב
בפראגא כ"ח שנים, ותלמידיו והנלוים אליו
שאבו מים חיים מתורתו צדקתו וחסידותו

נאסף ועש"ק ה' אדר
שנת "אבל גדול וכבד הוא זה לכל שומע" תרכ"ח לפ"ק
ת'נ'צ'ב'ה'

בכעשר שנות חייו האחרונות היה רבי ישעיה רתוק למיטתו עקב מחלתו, אך זה לא מנע ממנו לעסוק בתורה ועבודת ה'.

רבי ישעיה נפטר ביום שישי ה' באדר תרכ"ח בשעה 1 בצהריים, ונקבר בבית הקברות 'גנשה' בורשה, על קברו נבנה אוהל.

בהלווייתו הספידו רבה של ורשה רבי דב בר מייזלש.
אחרי פטירתו הדפיס רבי מנחם מנדל אייזנשטאדט משצ'וצ'ין, הספד עליו בספר בשם 'פלגי מים'.

ספריו

צאצאיו

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אברהם מרדכי אלתר, בדרכי ווארשא אבלות, הוצאת פאר תלא ביב תשס"א, עמוד 164.
  2. ^ מהבולטים שבהם: ספריו של רבי אריה לייב צינץ, 'משמרת איתמר' לרבי איתמר וולגלרנטר, והספר הפופולרי לדרשנים 'קול אומר קרא' של רבי יוסף חיים קרא מולוצלבק.
  3. ^ ראו בציטוטים המובאים בתוך: אברהם מרדכי אלתר, בדרכי ווארשא אבלות, עמוד 167.

מניח תבנית זו מצהיר על היותו בעל הזכויות
של טקסט זה לפני הופעתו בערך זה
ולמרות שקיים טקסט זהה או דומה בוויקיפדיה.