אווריל היינס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אווריל היינס
Avril Haines
לידה 29 באוגוסט 1969 (גיל: 51)
ניו יורק, מדינת ניו יורק, ארצות הברית
שם מלא אווריל דניקה היינס
מדינה ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
השכלה אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון
אוניברסיטת שיקגו
עיסוק פקידת ממשל, משפטנית
מפלגה המפלגה הדמוקרטית
ראשת המודיעין הלאומי המיועדת
טרם ידוע
תחת הנשיא ג'ו ביידן
סגנית היועצת לביטחון לאומי
10 בינואר 201520 בינואר 2017
(שנתיים)
תחת היועצת סוזן רייס
קיי.טי. מקפארלנד ←
סגנית מנהל סוכנות הביון המרכזית ה־4
9 באוגוסט 201310 בינואר 2015
(שנה ו־22 שבועות)
תחת מנהל ה-CIA ג'ון ברנן
דייוויד כהן ←

אווריל דניקה היינסאנגלית: Avril Danica Haines; נולדה ב-29 באוגוסט 1969) היא משפטנית ופקידת ממשל אמריקאית, שכיהנה כסגנית היועצת לביטחון לאומי בשנים 2015–2017, בימי ממשל הנשיא ברק אובמה. בעבר שימשה כסגנית מנהל סוכנות הביון המרכזית (CIA), כאישה הראשונה שמילאה תפקיד זה. טרם מינויה ל-CIA, שימשה כסגנית יועץ עבור נשיא ארצות הברית לענייני ביטחון לאומי במשרד היועץ המשפטי של הבית הלבן.

כהונתה כסגנית מנהל ה-CIA החלה בצל פרשת הציתותים בארצות הברית, פריצת ה-CIA למחשביהם של עובדי הסנאט של ארצות הברית ופרסום דו"ח ועדת המודיעין של הסנאט על עינויי ה-CIA. בראשית 2015 היא החליפה את טוני בלינקן כסגנית היועצת לביטחון לאומי, תפקיד אותו מילאה עד תחילת כהונתו של הנשיא דונלד טראמפ[1]. ב-23 בנובמבר 2020, הנשיא הנבחר של ארצות הברית ג'ו ביידן הודיע על כוונתו למנות את היינס לראשת המודיעין הלאומי, ואם מינוייה יאושר בידי הסנאט תהא לאישה הראשונה שתכהן בתפקיד זה[2].

ביוגרפיה

תחילת דרכה והשכלתה

היינס נולד ברובע מנהטן שבעיר ניו יורק, בסוף אוגוסט 1969, בתם של אדריאן (לבית רפין) ותומאס היינס[3]. אמה הייתה ציירת, שסבלה ממחלת ריאות חסימתית כרונית וחלתה בשחפת, מה שהוביל למותה כשהיינס הייתה בת 15[3]. אביה הוא ביוכימאי ופרופסור בסיטי קולג' של ניו יורק, והיה שותף להקמת בית הספר CUNY לרפואה בניו יורק, שם שימש כראש המחלקה לביוכימיה[4].

לאחר שסיימה את לימודיה בבית הספר התיכון "האנטר קולג'", נסעה היינס ליפן למשך שנה והשתלמה בקודוקאן, מכון ג'ודו בטוקיו[3]. בשנת 1988 נרשמה היינס לאוניברסיטת שיקגו שם למדה פיזיקה תאורטית וקיבלה תואר ראשון בפיזיקה ב-1992. בשנת 1991 למדה היינס שיעורי טיסה בניו ג'רזי, במהלכם הכירה את בעלה לעתיד, דייוויד דייבי. בהמשך השלימה לימודי .

ב-1992 עברה היינס לבולטימור שבמרילנד ונרשם כסטודנטית לדוקטורט באוניברסיטת ג'ונס הופקינס. עם זאת, מאוחר יותר באותה שנה, היינס עזבה את לימודיה וביחד עם בעלה לעתיד רכשה במכירה פומבית בר בשכונת פל'ס פוינט השוכן בדרום-מזרח בולטימור, שנתפס ועוקל בפשיטת סמים; הם הפכו את המקום לחנות ספרים ובית קפה עצמאי. היא קראה לחנות "קפה הספר של אדריאן" (Adrian's Book Cafe) ע"ש אמה המנוחה, והחנות קושטה בציורי אמה[5]. ב-1997 זכתה חנות הספרים בתואר "חנות הספרים העצמאית הטובה ביותר" מאת המגזין "Baltimore City Paper". בית הקפה אירח מספר ערבי הקראת ספרים, שמשכו את תשומת לב העיתונות כאשר מונתה על ידי הנשיא לסגנית מנהל ה-CIA[6]. עד 1998 הייתה היינס נשיאת האיגוד העסקי של שכונת פל'ס פוינט.

בשנת 1998 החלה ללמוד משפטים באוניברסיטת ג'ורג'טאון וקיבלה תואר J.D ב-2001[7].

שירותה במגזר הציבורי ובממשל אובמה

בשנת 2001 החלה היינס לעבוד כיועצת משפטית בארגון וועידת האג למשפט בינלאומי פרטי[8]. כעבור שנה, ב-2002, הייתה עוזרתו המשפטית של דני ג'וליאן בגוס, שופט בית המשפט הפדרלי השישי לערעורים של ארצות הברית. בשנים 2003–2006 עבד היינס במשרד היועץ המשפטי של מחלקת המדינה האמריקאית, תחילה במשרד לענייני אמנות בינלאומיות ולאחר מכן במשרד לעניינים צבאיים-פוליטיים. משנת 2007 ועד 2008 עבדה היינס בוועדת החוץ של הסנאט של ארצות הברית כסגנית היועץ הראשי לחברי הוועדה מהמפלגה הדמוקרטית, שהיוותה אז את הרוב בסנאט, תחת הסנאטור ג'ו ביידן מדלאוור שכיהן אז כיו"ר הוועדה. לאחר מכן שבה למחלקת המדינה כעוזרת היועץ המשפטי לענייני אמנות בין השנים 2008-2010[9]. בשנת 2010 מונתה היינס לסגנית עוזר הנשיא במשרד היועץ המשפטי של הבית הלבן וסגנית היועץ לנשיא לענייני ביטחון לאומי בבית הלבן.

ב-18 באפריל 2013, הנשיא ברק אובמה הודיע על מינויה של היינס ליועצת המשפטית של מחלקת המדינה. עם זאת, ב-13 ביוני 2013, אובמה חזר בו ממינוי זה של היינס, ובחר מה כסגנית מנהל סוכנות הביון המרכזית[10]. היינס החליפה את מייקל מורל שעזב את הסוכנות אחרי שכיהן כמנהל בפועל של ה-CIA. משרדו של סגן מנהל ה-CIA אינו כפוף לאישור הסנאט של ארצות הברית, והיינס נכנסה לתפקידה ב-9 באוגוסט 2013, היום האחרון לכהונתו של מורל[11]. היינס היא האישה הראשונה שאיישה תפקיד בכיר זה[12].

בשנת 2015 הוטל על היינס לקבוע האם יוטל עונש משמעתי על סוכני ה-CIA המעורבים בפריצה למחשבי עובדי הסנאט שחיברו את דו"ח ועדת המודיעין על עינויי ה-CIA. היינס בחר שלא להטיל עליהם עונש משמעתי, והחליטה נגד דעתו של המפקח הכללי של הסוכנות. לאחר מכן, היא הייתה מעורבת במיזם ה-CIA להדפסת והפצת דו"ח ועדת המודיעין. ב-11 בינואר 2015 מונתה לסגנית היועצת לביטחון לאומי, וסיימה תפקיד זה עם השבעת ממשל הנשיא דונלד טראמפ[13].

במהלך שנותיה בבית הלבן של אובמה מילאה היינס תפקיד משמעותי בשיתוף פעולה הדוק עם ג'ון ברנן בקביעת מדיניות הממשל בנושא חיסול ממוקד על ידי כלי טיס בלתי מאוישים. האיגוד האמריקאי לחירויות אזרחיות מתח ביקורת חריפה על מדיניות ממשל אובמה בנוגע לחיסול בידי כטב"מים, וטען שאינה עולה בקנה אחד עם נורמות זכויות האדם הבינלאומיות. במהלך הדלפות תכתובות הדוא"ל של הוועדה הדמוקרטית הלאומית בשיא הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2016, היינס, בכובעה כסגנית היועצת לביטחון לאומי, כינסה סדרת פגישות כדי לדון בדרכים להגיב לפריצות ולהדלפות[14].

במגזר הפרטי

לאחר שעזבה את הבית הלבן כיהנה היינס במספר תפקידים באוניברסיטת קולומביה, בפרט בתוכנית המיזמים העולמיים של אוניברסיטת קולומביה, תוכנית שנועדה להביא לזכאות למלגה אקדמית במקומות שונים בעולם כמו גם בתוכנית המשפט לביטחון לאומי בבית הספר למשפטים בקולומביה. כמן כן, היא עמיתה בסוכנות לזכויות בסיסיות של האיחוד האירופי בווינה שבאוסטריה. היינס מכהנת גם בוועדה הלאומית הדו-מפלגתית לשירות צבאי, לאומי ושירות ציבורי. הוועדה הוקמה על ידי הקונגרס של ארצות הברית הן כדי לפתח המלצות לשם עידוד אמריקאים נוספים, ובפרט צעירים, להשתתף בשירות הציבורי — והן כדי לבחון את תהליך השירות הבררני בכוחות המזוינים של ארצות הברית. היינס היא גם עמיתה בכירה במכון למדיניות ביטחון ומשפט באוניברסיטת סירקיוז[15].

בשנת 2018 תמכה היינס במינויה ג'ינה הספל על ידי הנשיא דונלד טראמפ לתפקיד מנהל ה-CIA[16]. על אף שלא התייחסה להיסטוריה של הספל בסוכנות, היא שיבחה את ידיעותיה ב-CIA ובענף המודיעין. דעה זו הובאה על ידי בית הלבן כדי לקדם את אישור מינוייה של הספל בסנאט[17]. מועמדותה של הספל הייתה שנוייה במחלוקת כי לפי דיווחים שונים היא הייתה מעורב בפעילות אתרי העינויים הסודיים של ה-CIA בשנים 2002 ו-2003. נוסף על כך, הספל הודתה כי סייעה להשמדת קלטות וידאו שתיעדו עינויים בידי חוקרי ה-CIA[18].

היינס העניקה שירותי ייעוץ עסקי למספר חברות וארגונים למטרות רווח עם אינטרסים עסקיים הקשורים למדיניות הביטחון הלאומי של ארצות הברית, בהם חברת כריית המידע "פלנטיר" (Palantir Technologies) ו"ווסטאקסק אדוויזורס"[19]. בסוף יוני 2020, זמן קצר לאחר שנכנס לתפקידה כמפקחת על מדיניות החוץ ושיקולי הביטחון הלאומי של צוות המעבר הנשיאותי 2020 של ג'ו ביידן, העסקתה בידי "פלנטיר" ותאגידים אחרים הוסרה בפתאומיות מקורות החיים שלה כפי שפורסמו באתר מכון ברוקינגס, שם היא משמשת כעמיתה בכירה.

ראשת המודיעין הלאומי

ב-23 בנובמבר 2020 הכריז ג'ו ביידן, הנשיא הנבחר של ארצות הברית, כי בכוונתו למנות את היינס לראשת המודיעין הלאומי[20]. אם מינוייה יאושר בידי הסנאט, היינס תהיה האישה הראשונה בתפקיד[21].

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. משרד דובר הבית הלבן, Statement by the President on the Selection of Avril Haines as Deputy National Security Advisor, באתר הבית הלבן, 18 בדצמבר 2014 (באנגלית)
  2. נתן גוטמן, עידן ביידן: אישה ראשונה בתפקיד מנהלת המודיעין הלאומי, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 23 בנובמבר 2020
  3. 3.0 3.1 3.2 ניאל קליידמן, AVRIL HAINES, THE LEAST LIKELY SPY, באתר ניוזוויק, 26 ביוני 2013 (באנגלית)
  4. דיינה רובינסטיין, Serious Chemistry, באתר The New York Observer‏, 15 ביולי 2008 (באנגלית)
  5. מרי קורי, Food and coffee, with books, billiards and student chefs, באתר בולטימור סאן, 9 בינואר 1994 (באנגלית)
  6. אדם אדלמן, New CIA deputy Avril Haines hosted erotica readings in the ’90s, באתר ניו יורק דיילי ניוז, 13 ביוני 2013 (באנגלית)
  7. המקור האמין, Avril Haines, new CIA #2, ran indie bookstore remembered for ’90s ‘erotica nights’, באתר וושינגטון פוסט, 13 ביוני 2013 (באנגלית)
  8. נעמי ברוק, International Law: A Man’s World, באתר אוניברסיטת קיימברידג', 23 באפריל 2013 (באנגלית)
  9. סוכנות הידיעות הצרפתית, Avril Haines appointed first female CIA deputy director, באתר הטלגרף, 13 ביוני 2013 (באנגלית)
  10. סקוט שיין, C.I.A. to Get First Woman in No. 2 Job, באתר ניו יורק טיימס, 12 ביוני 2013 (באנגלית)
  11. יצחק בן-חורין, לראשונה: אישה מונתה לסגנית ראש ה-CIA, באתר ynet, 13 ביוני 2013
  12. אוליבר הולמס, CIA deputy director linked to torture at Thailand black site, באתר הגרדיאן, 3 בפברואר 2017 (באנגלית)
  13. בן לאונרד, Who is Avril Haines, Biden’s director of national intelligence pick? The ex-CIA deputy director once owned a Baltimore book cafe., באתר בולטימור סאן, 23 בנובומבר 2020 (באנגלית)
  14. אריק ליפטון, דייוויד א. סנגר וסקוט שיין, The Perfect Weapon: How Russian Cyberpower Invaded the U.S., באתר ניו יורק טיימס, 13 בדצמבר 2016 (באנגלית)
  15. Distinguished Fellows, באתר אוניברסיטת סירקיוז (באנגלית)
  16. ג'ף בנט וקן דילניאן, Biden picks Avril Haines as director of national intelligence, באתר NBC News‏, 23 בנובמבר 2020 (באנגלית)
  17. Gina Haspel Has Defended Our National Security, באתר הבית הלבן, 8 במאי 2018 (באנגלית)
  18. גלן קסלר, CIA director nominee Haspel and the destruction of interrogation tapes: Contradictions and questions Gina Haspel’s role in destroying evidence of the CIA’s torture program, באתר וושינגטון פוסט, 10 במאי 2018 (באנגלית)
  19. הניו יורק טיימסכלפי חוץ ביידן יוצא נגד מעצמות האינטרנט, מאחורי הקלעים הם מתיידדים, באתר TheMarker‏, 11 באוגוסט 2020
  20. סוכנויות המודיעין, ‏נשים, אפרו-אמריקאים ולטינים: ביידן מציג את בכירי ממשלו החדש, באתר מעריב השבוע, 23 בנובמבר 2020
  21. דאסטין ג'ונס, Avril Haines Nominated As First Female Director Of National Intelligence, באתר NPR‏, 23 בנובמבר 2020 (באנגלית)
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0