איוב ח'אן, אמיר אפגניסטן
 | |||||||
| לידה |
1857 קאבול, אמירות אפגניסטן .svg){kind=small} | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
7 באפריל 1914 (בגיל 57 בערך) לאהור, הראג' הבריטי  | ||||||
| שם מלא | ראזי מחמד איוב ח'אן | ||||||
| מקום קבורה |
פשאוור, פקיסטן  | ||||||
| עיסוק | שליט, מצביא | ||||||
| דת | אסלאם סוני | ||||||
| שושלת ברקאזי | |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
ראזי מֻחַמַּד אָיוּב חָ'אן (בפרסית/דארי: غازی محمد ایوب خان, בפשטו: غازي محمد ايوب خان) נודע בכינויים המנצח על מיוונד והנסיך צ'ארלי האפגני, היה אמיר אפגניסטן משושלת ברקאזי בין השנים 1879–1880. איוב ח'אן היה מגדולי המצביאים האפגנים לדורותיהם. הוא ידוע בעיקר על פועלו במלחמה האנגלו-אפגנית השנייה, שם הנהיג את הצבא האפגני השבטי והביס את צבא הודו הבריטית בקרב על מיוונד.
ביוגרפיה
שנותיו הראשונות
איוב ח'אן נולד בשנת 1857, בנו השני של שיר עלי ח'אן, בנו השלישי של דוסת מוחמד ח'אן, אמיר אפגניסטן, שליט האמירות האפגנית ומייסד שושלת ברקאזי (על שם ברק בן אבינעם). איוב כאביו היה מקורב אל ההנהגה השבטית הצבאית. עם ירושת הכתר בידי אביו החלו מאבקי כוח ממושכים ואיוב גדל וחונך בתור לוחם ופרש מילדותו. מרידות רבות קמו בעת שלטון אביו ומיומנותו של איוב כמצביא התחזקה מכל הפלת מרד. איוב לא היה הבכור ממניו של אביו אך היה החביב עליו. בשנת 1874, אחיו הבכור של איוב, מוחמד יעקוב ח'אן, מרד באביו ונאסר על פועלו. אירוע זה הבטיח את הפיכתו של איוב ליורש עצר והוא עם הזמן חיזק את קשריו הפוליטיים לקראת ירושת הכתר.
מלחמה בבריטים
ערך מורחב – המלחמה האנגלו-אפגנית השנייה
בנובמבר 1878 דרשו דיפלומטים בריטים מן הראג' הבריטי כניסה לאפגניסטן לשוחח עם שיר עלי ח'אן על היחסים בין אפגניסטן והאימפריה הבריטית. באותה העת התרחש המשחק הגדול; מאבק השפעה בין בריטניה והאימפריה הרוסית על גבי מרכז אסיה, הבריטים פעלו להפוך את אפגניסטן למדינת חסותם שתשמש כחוצץ בין האימפריה הרוסית והראג' הבריטי. שיר עלי, ביודעו על התוכנית הבריטית, מנע את כניסת הדיפלומטים, פעולה שהביאה את צבא הודו הבריטית לפלוש לתוך אפגניסטן ולהתחיל במלחמה האנגלו-אפגנית השנייה.
בעת החלה המלחמה, איוב ח'אן פעל בתפקיד מושל הראת והגן על הגבול הצפוני עם השושלת הקאג'ארית והאימפריה הרוסית. היה על איוב ח'אן לנוע בראש כוחותיו ולגייס עוד כוחות לעבר דרום-מזרח אפגניסטן בכדי להתמודד נגד הבריטים. בזמן זה הבריטים כבשו את הבירה האפגנית קאבול ושיר עלי נסג צפונה למזאר-י שריף לדרוש תמיכה צבאית מהאימפריה הרוסית אך נפטר קודם לכן עוד בפברואר 1879. אחיו של איוב, יעקוב מוחמד ח'אן, הפך לאמיר דה יורה מכיוון ששיר עלי לא מינה יורש עצר רשמי. איוב וידא את ירושתו לכתר בכך שהשיג תמיכה כמעט מוחלטת מחצר המלוכה. יעקוב מוחמד ח'אן ירד מתפקידו באוקטובר 1879 ואיוב ח'אן הפך לאמיר אפגניסטן הרשמי.
איוב ח'אן, כעת בראש צבא שבטי המחולק בין רגלים ופרשים, שינה כיוון תנועה לעבר העיר המרכזית קנדהאר, מקום תנועת הכוחות הבריטים לעברו. הכוחות הבריטים היו מצוידים באספקה מועדפת והייתה להם עליונות טכנולוגית על האפגנים. למרות זאת, הכוחות האפגנים ניצחו ופגעו קשות בבריטים במהלך הקרב על מיוונד. האפגנים בעצמם ספגו יותר מ-2,000 הרוגים אך הדבר לא מנע את פרסומו של איוב ח'אן הודות לקרב. האפגנים נסוגו אל קנדהאר עצמה ובמהלך הקרב על העיר היה עליהם להיכנע לכוחות הבריטים שאגפו אותם.
לאחר המלחמה
אפגניסטן הפכה למדינת חסות בריטית אך הממשל הבריטי לא סמך לגמרי על נאמנותו של איוב ח'אן לכתר הבריטי. שיר עלי הגלה את בן אחיו הבכור, עבד א-רחמן ח'אן, מחשש שיאתגר את טענתו לכתר האפגני. במאי 1880, המושל הכללי של הודו, רוברט בולוור, רוזן ליטון, יצר קשר עם עבד א-רחמן ששהה באותה העת באמירות בוכרה וביחד הכוחות הבריטים הדיחו את איוב ח'אן בהפיכה צבאית והסדירו לבסוף את עבד א-רחמן על הכתר.
איוב ח'אן התכונן להתמודד עם תביעתו של עבד א-רחמן לאמירות. ביוני 1881, הוא צעד בראש צבא תומכים מהראת וכבש את קנדהאר, שהבריטים נטשו אותה, ולקח אותו מתומכו של עבד א-רחמן. אך האחרון הגיב מיד, לא רק על ידי כיבוש העיר מחדש אלא גם בכך שאחד מנאמניו, עבד אל-קודודוס, כבש את הראת בהיעדרו של איוב ח'אן. כתוצאה מכך נאלץ איוב ח'אן לצאת לגלות בשושלת הקאג'ארית. גלות זו התאפיינה בלפחות שלושה ניסיונות הפיכה בהם פעל לחזור להראת. לבסוף בשנת 1888, שוכנע איוב ח'אן לעבור עם קומץ תומכיו להודו בחסות בריטית. בזמן שהותו בהודו הבריטית הוא היה מעורב לפחות בקנוניה אחת להפלת עבד א-רחמן עד למותו בשנת 1914. כיום, על פועלו נגד הבריטים הוא נודע בתור "הגיבור הלאומי של אפגניסטן".
ראו גם
קישורים חיצוניים
- איוב ח'אן, אמיר אפגניסטן, באתר אנציקלופדיה איראניקה
- המלחמות האנגלו-אפגניות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
- הקרב על מיוונד, באתר קרבות בריטיים
| מונרכים אפגנים | |
|---|---|
|
