אין סוף (קבלה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סדר השתלשלות
לפני הצמצום
עצמות ומהות · מאור · אין סוף · עשר ספירות הגנוזות · אחד ויחיד · קדמון · טהירו עילאה
הצמצום והקו
צמצום הראשון · מקום פנוי · רשימו · קו וחוט · עגולים ויושר · אור מקיף · אור פנימי · ראש תוך סוף
בי"ע דכללות
אבי"ע (השתלשלות כללית)

אדם קדמון · עקודים · עולם התוהו · אור ישר · אור חוזר · ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן

אבי"ע דפרטות
עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה

עולם האצילות · עולם הבריאה · עולם היצירה · עולם העשיה · בי"ע · פרסא

סוגי השתלשלות
יש מאין · עילה ועלול · קפיצה ודילוג · אין ערוך

אין סוף הוא מונח קבלי למקור נעלם ובלתי ניתן לתפישה (בשכל אנושי). במרכזה של תורת הקבלה כפי שהיא מופיעה בספר הזוהר עומדת מערכת אחת והיא סוד ידיעת האלוקות, או "רזא דמהימנותא" (ארמית, "סוד האמונה"). המצטייר מבעד למערכת זו שונה בתכלית מכל מקור אחר ביהדות - זוהי דמות מופשטת ומשוכללת הנאצלת ונפרטת למערכת עולמות, ספירות וכלים שדרכם היא נגלית לנאצלים, ואשר מקורה נעלם. מקור זה מכונה בשם "אין סוף" (א"ס).

קבלה

משמעות התואר אין סוף

הדרגות שנכללו בתואר אין סוף

המקובלים הסכימו כי התואר אין סוף אינה לכללות עולם האצילות ועשר ספירות, אולם ישנה מחלוקת בין המקובלים האם גם ספירת הכתר משוללת מהתואר אין סוף. חלקם סוברים כי הכתר יתואר בתואר אין סוף,[1][2] ולכן לדעתם ניתן למנות את האין סוף כראשית העשר ספירות ותחילתן.[3] בדבריהם אין הסתייגות מכינוי הבורא עצמו בתואר אין סוף, כדעתם הוא גם דעתו של רבי מנחם עזריה מפאנו בספרו פלח הרימון אולם הוא לטעמו סובר שאך ורק "רצונו הוא הנקרא אין סוף".[4]

מאידך נחלקו עליהם הרמ"ק[5] והרדב"ז[6] ושללו את התואר אין סוף מספירת הכתר בתכלית.

ושיטת האריז"ל כפי שמובאת בספר עץ חיים היא כי יש להכריע בין השיטות, מחד גיסא ביחס לספירת הכתר כתב: "ודאי האין סוף גדול הימנו". אמנם מאידך, מה שדעת כמה מהמקובלים שהאין סוף הוא הכתר, הוא היות והכתר הוא ממוצע בין המאציל לנאצלים לכן "הוא הבחינה היותר אחרונה מכל האפשר שבאין סוף" אולם דרגה זו היא רק "הבחינה היותר תחתונה ושפלה מבכל בחינות אין סוף, וכאילו נאמר דרך משל, שהוא בחינת מלכות שבמלכות, ואף על פי שאינו כך כי אין שם דמות וספירה ח"ו כלל".[7]

אין סוף במשנת חב"ד

תורת החסידות מקבלת טענת הרמ"ק כי בתואר אין סוף לא ניתן להכליל אף דרגה בעלת הגדרה כל שהיא, כולל ספירת הכתר או רצונו יתברך שאף להם גדר ותואר כל שהוא.[8] אולם מאידך מבארת כי התואר אין סוף לא מתאר את עצמותו ומהותו (שלא כשיטת הרמ"ק, שהחסידות[8] לומדת בשיטתו שאין סוף מתייחס לעצמותו[9] אלא כמשמעות דברי האריז"ל המבחין בין ה"ראש" וה"סוף" של האין סוף, שמובן מכך שאין זה העצמות, שהרי בו לא ניתן לחלק חלוקות אלו) אלא הוא מתייחס רק להתגלות ולהתפשטות העצמות אותו כינו המקובלים אור אין סוף.

כהוכחה לשלילת התואר אין סוף מעצמותו מובא טענתו של רבי מנחם עזריה בספרו פלח הרימון "כי כל קדמון נצחי ולא כל נצחי קדמון שרבים מן הנבראים יהיו נצחיים ברצון הבורא".[10] והיות ועצמותו מחוייבת המציאות וקדמון אין לתארה בתואר נחות יותר - אין סוף. ועל יסוד זה גם התואר "אור אין סוף" אינו על מקור האור כאומר "אור של אין סוף", אלא הוא תואר על האור עצמו שהוא אין סוף.

טענה נוספת היא על יסוד הכלל "כל עצם בלתי מתפשט ובלתי מתגלה" ולכן אין לומר על עצמותו אין סוף היות ו"אין סוף אין לומר אלא על דבר המתפשט"[11]

השלכות באופן התהוות הבריאה

על פי המבואר בחסידות[8] ביסודן של שני השיטות עומד הרצון לבאר את השתלוותן של שני ההנחות:

א. התהוות הבריאה היא אך ורק בכוח אין סופי
ב. בריאת העולמות לא פועלת שום שינוי והתפעלות בעצמותו - "אני ה' לא שניתי".

המקובלים בכך שדחקו ואמרו שישנם דרגות שאינם עצמותו שבמהותם הם אין סוף, טוענים שהתהוות העולם נעשתה באמצעות דרגות אלו, ועצמותו נשארה מופשטת מהבריאה. ואילו הרמ"ק שחלק עליהן נאלץ לבאר שעל אף שעצמותו מהווה הבריאה ההתהוות היא בבחינת סובב ומקיף ונשארת בבחינת ריחוק (וכעין החילוק שבין עילה ועלול לסיבה ומסובב).

לעומתם תורת החסידות מבארת כי ההתהוות היא על ידי אור אין סוף, כך שמחד היות וההתהוות אינה מעצמותו אלא מאורו ולכן בו אין שינוי (לטענתה גם התהוות בבחינת סובב לשינוי יחשב כלפי עצמותו), ומאידך לא יקשה טענת הרמ"ק ששוללת את התואר אין סוף מזולת עצמותו, היות ועל פי יסודו של רבי שניאור זלמן מליאדי ה"אור הוא כעין המאור"[12] כלומר, לאור אין תכונה עצמית וכל עניינו שיקוף של מקורו, ולכן גם תכונת האין סוף שבו אינו מעצמו אלא שמתגלה בו תכונת האין סוף שבעצמותו (ושלילת התואר אין סוף מדרגה בעלת הגדרה שאינה עצמות - אותה שלל הרמ"ק - היא כאשר האין סוף היא תכונה עצמית של הדרגה ההיא).

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ רבי דוד אבן זמרא, מגן דוד, הקדמה - מצוטט ספר קדום בשם "מגילת סתרים וספר חמודות", אמסטרדם, תעג, באתר היברובוקס.
  2. ^ רבי מאיר אבן גבאי, עבודת הקודש, פרק ב בשם הרמב"ן, לבוב, תרי"ח, באתר היברובוקס.
  3. ^ רבי אבן שם טוב, האמונות, שער ד פרק ד , פיררה, שיז, באתר היברובוקס.
  4. ^ רבי מנחם עזריה מפאנו, פלח הרימון, שער ד פרק ד, קארעץ, תקמו, באתר היברובוקס.
  5. ^ רבי משה קורדובירו, פרדס רימונים, שער ג ("אם אין סוף הוא הכתר"), קארעץ, תק"מ, באתר היברובוקס.
  6. ^ רבי דוד אבן זמרא, מגן דוד, הקדמה - מצוטט ספר קדום בשם "מגילת סתרים וספר חמודות", אמסטרדם, תעג, באתר היברובוקס.
  7. ^ רבי חיים ויטאל, עץ חיים, חלק ב שער מב פרק א, ירושלים, תשכא, באתר היברובוקס.
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 רבי שלום דובער שניאורסון, [ספר המאמרים תרסו] ע' ריח ואילך (מאמר דיבור המתחיל: "ויולך ה' את הים"), קה"ת, הוצאת תשע"ב, ברוקלין.
  9. ^ ראה פרדס רימונים שער ג פרק א שהאין סוף מחוייב המציאות תואר שבו יתואר העצמות ושם הלאה "אלא הוא מקור האור אל כל שאר המארות" ועוד.
  10. ^ פלח הרימון שער ד פרק ג, קארעץ, תקמו.
  11. ^ רבי שלום דובער שניאורסון ספר המאמרים תרנ"ט, עמוד קפה, נוי יורק, תשנ"א.
  12. ^ רבי שניאור זלמן מליאדי, תניא אגרת הקודש, סימן כ, (קל, א).