אליהו לנקין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אליהו לנקין
אליהו לנקין
אליהו לנקין, 1949
לידה הומל, רוסיה הלבנה, האימפריה הרוסית
פטירה ירושלים, ישראל
מדינה ישראלישראל  ישראל
תאריך עלייה 1933
מקום קבורה הר המנוחות, ירושלים
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים
סיעה חרות
חבר הכנסת
14 בפברואר 194920 באוגוסט 1951
(שנתיים ו־26 שבועות)
כנסות ה־1
שגריר ישראל בדרום אפריקה ה־6
19811985
(כ־4 שנים)


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות ביטחונית

פרמטרים [ שנות הפעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

אליהו לנקין
כינוי "אסף", "בנימין"
השתייכות Irgun.svg  אצ"ל
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
הנצחה
רחוב בשכונת תלפיות בירושלים

אליהו לַנְקִין (25 בספטמבר 191410 באוגוסט 1994, ה' בתשרי ה'תרע"הג' באלול ה'תשנ"ד) היה מפקד האצ"ל בירושלים, חבר הכנסת בכנסת הראשונה מטעם תנועת החרות. נודע במיוחד כמפקד האונייה "אלטלנה".

ביוגרפיה

לנקין נולד בהומל שברוסיה הלבנה, באימפריה הרוסית (כיום בבלארוס) בשנת 1914 למשה וחנה לנקין. בעקבות מלחמת העולם הראשונה עברה משפחתו למנצ'וריה שם למד בגימנסיה הרוסית בחרבין. הוא הצטרף לבית"ר בשנת 1930 והיה לקצין נציבות בית"ר בסין. עלה לארץ ישראל בשנת 1933 והצטרף לאצ"ל. בשנים 1939-1935 היה מפקד גדוד בית"ר באזור בנימינה-זכרון יעקב[1] במקביל היה לנקין חבר בפלוגת נוטרים באזור זכרון יעקב[2], והיה אחראי מטעם האצ"ל להורדת מעפילים בחופי הארץ.

היה מפקד האצ"ל בירושלים בשנת 1944, והשתתף בחודש יולי בהתקפה על הבולשת המחוזית, אך הוסגר לבריטים על ידי "ההגנה" במהלך "הסזון" בדצמבר 1944[3] והוגלה למחנה מעצר בריטי באריתריאה. ממחנה המעצר באריתריאה ברח בנובמבר 1945 והגיע לצרפת בינואר 1947. בצרפת גייס את עזר ויצמן ובוריס סניור לשורות האצ"ל.[4] לנקין ארגן מצרפת את יציאתה של אנית הנשק אלטלנה לישראל. נשא את הכינויים המחתרתיים "אסף" ו"בנימין". לאחר הטבעת אלטלנה הוחזק במעצר בבית שאן ובמקומות סתר אחרים[5] עד סוף אוגוסט, ביחד עם ארבעה מפקדים נוספים של האצ"ל, אשר יחד כונו "עצורי בית שאן".[6][7]

לאחר שחרורו היה מראשי מפלגת תנועת החרות וחבר הכנסת הראשונה. לאחר מכן למד משפטים באוניברסיטה העברית והוסמך כעורך דין בשנת 1954. לאחר עליית הליכוד לשלטון נתמנה לשגריר ישראל בדרום-אפריקה, בין השנים 1985-1981.[8]

כתב ספר אוטוביוגרפי בשם ספורו של מפקד אלטלנה (הוצאת הדר, ה'תשכ"ז).

נקבר בהר המנוחות בירושלים. על שמו נקרא רחוב בשכונת תלפיות בירושלים.[9]

משפחתו

ב-1933, עוד כשהיה בסין, קיבל לנקין אשרת עליה (סרטיפיקט) זוגית ועל מנת לנצלה נישא בנישואים פיקטיביים לבלה וגמן. לאחר עלייתם ארצה התיר את הקשר ברבנות (לאחר הגרושין נישאה בלה למרדכי אולמרט והיא אמו של אהוד אולמרט) ונישא לדוריס קפלן שהייתה גרושתו של חברו הטוב שמואל כץ ומקשר זה נולדה הבת לינור לנקין. אחיינו היה אבי לניר, טייס הקרב הבכיר שעונה למוות בשבי הסורי, ועוטר לאחר מותו בעיטור העוז.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ כינוס בית"ר בשומרון, דואר היום, 21 בנובמבר 1935
  2. ^ שוחררו הנוטרים מזכרון יעקב, הצופה, 5 בפברואר 1939
  3. ^ נאסר, המשקיף, 17 בדצמבר 1944
  4. ^ עזר ויצמן, לך שמים לך ארץ, הוצאת מעריב, תל אביב 1975, עמ' 43–42
  5. ^ הוצאה פקודת מאסר נגד הלל קוק, מעריב (עיתון), 4 ביולי 1948
  6. ^ "עצורי בית שאן". שער לים
  7. ^ 5 עצורי בית שאן שוחררו, המשקיף, 27 באוגוסט 1948
  8. ^ Sasha Polakow-Suransky, The Unspoken Alliance, Vintage books, 2011, עמ' 204-205
  9. ^ רחוב אליהו לנקין, באתר עיריית ירושלים


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0