שוד בנק ברקליס (חיפה)
שוד בנק ברקליס בחיפה הוא שוד בנק שהתרחש ב-4 באוגוסט 1947 בהדר הכרמל ובוצע על ידי האצ"ל. בשוד נהרג אחד מפקידי הבנק, איש ההגנה.
רקע
בניגוד לארגון ההגנה, שקיבל סיוע כספי ממוסדות היישוב המאורגן, הארגונים הפורשים סבלו מבעיית מימון. חוסר זה גרם לארגונים לצאת לפעולות "החרמת כספים", על פי הגדרתם, ממוסדות שנחשבו כלגיטימיים בעיניהם והיו קשורים לשלטון. כזה היה בנק ברקליס שהיה סוכן של מועצת המטבע פלשתינה (א"י) (Palestine Currency Board) ולמעשה שימש בנקאי רשמי של ממשלת פלשתינה-א"י. השוד התבצע במהלך תקופת "הסזון הקטן" שבה הונחו אנשי היישוב להימנע מלעזור לאנשי הארגונים הפורשים.
לבנק היו שני סניפים בחיפה. הסניף הראשי בדרך המלכים וסניף הדר הכרמל ששכן ברחוב הרצל 53[1].
תכנון השוד
במפקדת האצ"ל הוחלט לשדוד את סניף הדר הכרמל ששכן, כאמור, ברחוב הרצל. סניף הבנק בעיר התחתית היה קרוב מדי לתחנות המשטרה והבולשת הבריטיים.
התכנון כלל איסוף מודיעין לפני מבצע: מספר העובדים, שעות פעילות, שעות דלילות, דרכי גישה ונסיגה. שעת השין נקבעה ל-12:20 סמוך לסגירת הסניף. לאחר השוד תוכנן להמלט לרחוב החלוץ הסמוך והנמוך מרחוב הרצל ולהגיע לדירות מסתור באזור שוק תלפיות.
הפעולה
מונית שהוזמנה לאחוזה נלקחה מנהגה והצוות כולו נסע ליעדו.
שני גברים תפסו עמדות בדלת הסניף. מפקד הפעולה ובחורה נוספת נגשו למנהל הסניף ודרשו ממנו לפתוח את הכספת. המנהל, שבתאי אלנקווה, סירב לשתף פעולה[2].
שני בחורים אחרים ריכזו את הקהל (ביניהם שני קצינים בריטיים שלא התנגדו) בפינת הסניף. השודדים החלו לאסוף את הכסף שהיה בקופות. נורתה ירייה שפגעה ברצפה. על פי דברי אנשי האצ"ל נורתה הירייה בשוגג.
צדוק ליסבונה, פקיד בנק ואיש ההגנה בחיפה, קפץ מעל הדלפק והחל להאבק בשודדים. הוא אחז בחולצתה של הבחורה וזו החלה להקרע. מפקד השוד צעק לעברו, לטענת אנשי האצ"ל, "עזוב אותה, זה כסף אנגלי". על פי גרסת עמיתו של ליסבונה, יצחק גרנט, הוא צעק "עזוב אותה או שאני יורה". ליסבונה לא הרפה מהבחורה ונורה למוות על ידי מפקד השוד[3].
אזעקה שהופעלה בסניף, בזמן המאבק, הזניקה למקום כוח משטרה בריטי וצוות השוד החל להתפזר למקומות המסתור. אחד מאנשי הצוות החל לרוץ במעלה ההר לכוון רחוב נורדאו הסמוך. כוון בריחתו היה בניגוד לכוון הבריחה המתוכנן. קהל שהתאסף סביב החל לצעוק ולהתגודד סביב הבורח ולהכותו. הבורח הוציא רימון עשן איים איתו ונסוג לכוון דרך המילוט. הוא פנה לרחוב סוקולוב (תחילת השוק) עד הגיעו לרחוב ברזילי שם היה ביתו. במקום הוא חבש את עצמו ושרף את בגדיו המגואלים בדם.
שלל השוד היה 1,300 לירות.
השלכות מותו של צדוק ליסבונה
מותו של ליסבונה זעזע את היישוב העברי בחיפה. ועד הקהילה פרסם מודעת אבל שבה נאמר: ”בכאב ובזעם אנו מודיעים על הרצחו של אחד מהבנים הנאמנים...אשר נפל חלל במלאותו את צו הישוב”. בצו היישוב התכוון הוועד להנחיות בעקבות "הסזון הקטן". משפחת ליסבונה טענה שהוא נהרג בעת מילוי משימתו אך ארגון ההגנה טען שלא כך הוא וליסבונה לא נקבר בחלקת חללי ההגנה בבית העלמין חוף כרמל[4]. משפחתו הקימה לו מצבה הדומה למצבות חללי ההגנה (עם סמל הארגון ושאר המאפיינים). צדוק ליסבונה נולד ב-1902 בדמשק, סוריה. התנדב לגדודים העבריים וב-1927 עבר לחיפה. ב-1932 נשא את שרה ולזוג נולדו שני בנים ובת. הבן הבכור נהרג בתאונת דרכים כשהיה בן 8.
מנהל הסניף, אלנקווה, פרש בעקבות השוד מעבודתו.
שני הקצינים הבריטיים נשפטו על ידי מפקדם, אריק לואי בולס, בשל אי-התערבותם במעשה.
לקריאה נוספת
- שמעון ראם, חיפה בלהבות: מבצעי הארגון הצבאי הלאומי (אצ״ל) בחיפה האדומה, 1931–1948, הוצאת המחבר, 2001
- יהודה לפידות, האצ"ל בחיפה ה"אדומה", הוצאת ברית חיילי האצ"ל, 2006
- שודדים פורצים לסניף "הדר הכרמל" בחיפה ו-ליסבונה רודף אחרי השודדים - נורה ונהרג, 80 שנות בנקאות 50 שנות עצמאות סיפורם של בנק מרכנתיל דיסקונט ומדינת ישראל, יצא לאור על ידי דיסקונט, 1998
קישורים חיצוניים
- שוד מזויין ב"ברקליס" בהדר-הכרמל, הבוקר, 5 באוגוסט 1947
- חלל הטירור הובא לקבורות, משמר, 6 באוגוסט 1947
- החלטות הכינוס הישובי, הצופה, 8 באוגוסט 1947
- א. שמאי, רקב ביעקב, המשקיף, 5 בנובמבר 1947
- ליסבונה צדוק, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- מודעות אבל המביעות את הזעם ביישוב על מותו של ליסבונה בארכיון הציוני המרכזי בירושלים
הערות שוליים
- ^ דב שובל, טרוריסטים רצחו יהודי בהתקפת שוד בחיפה, משמר, 5 באוגוסט 1947
- ^ מקור שונה טוען שהוא לקה בהלם.
- ^ על פי צדוק אשל, מערכות ההגנה בחיפה, משרד הביטחון, עמ' 293 ליסבונה רדף אחריהם ומפקד הצוות הסתובב וירה בו. שאר המקורות מתארים סיפור אחר, כך שאשל מוטה כאן וטועה.
- ^ טוביה דוניה שנהרג בנסיבות דומות כן קבור בחלקת חללי ההגנה.
