אלרגיה לדגים
| שכיחות | 1.5% מהאוכלוסייה |
|---|---|
| גורם | דגים |
אלרגיה לדגים היא סוג של אלרגיה למזון, הנגרמת מרגישות יתר לחלבונים הנמצאים בדגים. התסמינים יכולים להופיע במהירות או בהדרגה ותוך שעות עד ימים. התסמינים עשויים לכלול אנפילקסיס, מצב שעלול לסכן חיים הדורש טיפול באפינפרין. תסמינים אחרים עשויים לכלול דלקת עור אטופית או דלקת בוושט.[1] דגים הם אחד משמונת האלרגנים הנפוצים במזון, האחראים ל-90% מהתגובות האלרגיות למזונות: חלב פרה, ביצים, חיטה, פירות ים, בוטנים, אגוזי עץ, דגים ופולי סויה.[2]
אלרגיה לדגים נוטה להופיע לראשונה אצל ילדים בגיל בית ספר ולהימשך גם בבגרות.[3] גורמים מנבאים חזקים להתמשכות האלרגיה בבגרות הם אנפילקסיס, רמה גבוהה של אימונוגלובולין E (IgE) ספציפי לדגים ותגובה חזקה לבדיקת דקירת העור. לא ברור אם הכנסת דגים מוקדמת לתזונה של תינוקות בגילאי 4–6 חודשים מפחיתה את הסיכון להתפתחות מאוחרת יותר של אלרגיה לדגים. הופעת אלרגיה לדגים בבגרות שכיחה בקרב עובדים בתעשיית דיג ועיבוד דגים.[4][5]
תסמינים
סימנים לאלרגיות למזון נראים בדרך כלל לאחר דקות עד שעות.[6] התסמינים עשויים לכלול פריחה, סרפדת, גירוד בפה, בשפתיים, בלשון, בגרון, בעיניים, בעור או באזורים אחרים, נפיחות בשפתיים, בלשון, בעפעפיים או בכל הפנים, קושי בבליעה, נזלת או גודש, קול צרוד, צפצופים, קוצר נשימה, שלשולים, כאבי בטן, סחרחורת, עילפון, בחילות או הקאות. תסמיני האלרגיות משתנים מאדם לאדם וממקרה למקרה.[דרוש מקור]
תגובה אלרגית שעלולה להיות מסכנת חיים, מאופיינת במצוקה נשימתית, היא באה לידי ביטוי בצפצופים, קשיי נשימה וכיחלון, פגיעה במחזור הדם שיכולה לכלול דופק חלש, עור חיוור ועילפון.[1] ללא טיפול, התגובה הכוללת יכולה להוביל להתרחבות כלי דם, העלולה לגרום ללחץ דם נמוך, אנפילקסיס.[7]
אבחון
אבחון אלרגיה לדגים מבוסס על היסטוריית התגובות האלרגיות של האדם, בדיקת תבחיני עור ובדיקת נוגדני IgE בדם ספציפי לדגים.
מניעה
מחקרים מצביעים על כך שחשיפה מוקדמת למזונות אלרגניים ובכלל זה דגים, עוד לפני גיל חצי שנה, יכולה להפחית משמעותית את הסיכון לפתח אלרגיה למזון.[8][9]
טיפול
הטיפול באכילה מקרית של מוצרי דגים על ידי אנשים אלרגיים משתנה בהתאם לרגישות האדם. ייתכן שיעשה טיפול באמצעות אנטיהיסטמין כגון דיפנהידרמין. לעיתים יינתן פרדניזון כדי למנוע תגובת רגישות יתר מסוג I בשלב מאוחר.[1] תגובות אלרגיות קשות (אנפילקסיס) עשויות לדרוש טיפול במזרק אפיפן שהוא מכשיר הזרקה המיועד לשימוש על ידי כל אדם כאשר נדרש טיפול חירום.
אבחנה
בניגוד לאלרגיות לחלב וביצים,[10][1] אלרגיה לדגים נמשכת בדרך כלל גם בבגרות.[11][3] אין טיפול נגד אלרגיה לדגים, בשונה ממזונות אחרים.[12]
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 National Report of the Expert Panel on Food Allergy Research, NIH-NIAID 2003 "June 30 2003.pdf" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-2006-10-04. נבדק ב-2006-08-07.
- ↑ "Food Allergy Facts" (אורכב 06.10.2012 בארכיון Wayback Machine) Asthma and Allergy Foundation of America
- ^ 3.0 3.1 Prester L (2016). "Seafood Allergy, Toxicity, and Intolerance: A Review". J Am Coll Nutr. 35 (3): 271–83. doi:10.1080/07315724.2015.1014120. PMID 26252073.
- ↑ Lopata AL, Jeebhay MF (ביוני 2013). "Airborne seafood allergens as a cause of occupational allergy and asthma". Curr Allergy Asthma Rep. 13 (3): 288–97. doi:10.1007/s11882-013-0347-y. PMID 23575656.
{{cite journal}}: (עזרה) - ↑ Jeebhay MF, Robins TG, Lehrer SB, Lopata AL (בספטמבר 2001). "Occupational seafood allergy: a review". Occup Environ Med. 58 (9): 553–62. doi:10.1136/oem.58.9.553. PMC 1740192. PMID 11511741.
{{cite journal}}: (עזרה) - ↑ Muraro A, Roberts G, Worm M, Bilò MB, Brockow K, et al. (באוגוסט 2014). "Anaphylaxis: guidelines from the European Academy of Allergy and Clinical Immunology". Allergy. 69 (8): 1026–45. doi:10.1111/all.12437. PMID 24909803.
{{cite journal}}: (עזרה) - ↑ Sicherer SH, Sampson HA (בפברואר 2014). "Food allergy: Epidemiology, pathogenesis, diagnosis, and treatment". J Allergy Clin Immunol. 133 (2): 291–307. doi:10.1016/j.jaci.2013.11.020. PMID 24388012.
{{cite journal}}: (עזרה) - ↑ ד"ר יורם פייטלסון, חשיפת תינוקות למזונות אלרגניים: איך לעשות את זה נכון וללא חשש, באתר מרכז שניידר לרפואת ילדים, פברואר 2025
- ↑ Ferraro V, Zanconato S, Carraro S (במאי 2019). "Timing of Food Introduction and the Risk of Food Allergy". Nutrients. 11 (5): 1131. doi:10.3390/nu11051131. PMC 6567868. PMID 31117223.
{{cite journal}}: (עזרה) - ↑ Urisu A, Ebisawa M, Ito K, Aihara Y, Ito S, Mayumi M, Kohno Y, Kondo N (2014). "Japanese Guideline for Food Allergy 2014". Allergol Int. 63 (3): 399–419. doi:10.2332/allergolint.14-RAI-0770. PMID 25178179.
- ↑ Sharp MF, Lopata AL (ביוני 2014). "Fish allergy: in review". Clin Rev Allergy Immunol. 46 (3): 258–71. doi:10.1007/s12016-013-8363-1. PMID 23440653.
{{cite journal}}: (עזרה) - ↑ לא משחק ילדים: על אלרגיות מסכנות חיים למזון, באתר שיבא
אלרגיה לדגים42605034Q23037762