אל-פותווה
ארגון אל-פותווה (בערבית فتوة - "גבריות צעירה", "העלומים"[1] או "אבירות") היה ארגון נוער לאומי-צבאי ערבי במתכונת הנוער ההיטלראי,[2][3] שפעל בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי (מפברואר 1936 עד לפחות אחרי מלחמת השחרור) ובעיראק.
פלשתינה
המנהיג הראשי, המופתי אמין אל-חוסייני.[4] [5]
ב-19 במרץ 1935 הקימו החוסיינים, (המופתי אמין אל-חוסייני וג'מאל אל-חוסייני) מפלגה, שנקראה המפלגה הערבית של פלסטין. זאת היתה, כפי שהתפאר נשיאו ג'מאל אל-חוסייני בחופשיות, בהשראת הנאציזם הגרמני. היא כללה ב-1936 'כיתת נוער', שעוצבה על פי תנועת הנוער ההיטלראית, הוגדרה וכונתה במשך זמן מה למעשה 'הצופים הנאצים'.[6]
רוב חברי "פותווה" באו משורות בני הנוער הפלשתינאי-העירוני.[7] החוסיינים איחדו את ארגוני הנוער והצופים שלהם במסגרת צבאית למחצה של ארגון "הפותווה", לפי מתכונת ארגוני הנוער הנאציים.[8]
בישיבת ההקמה שלה ב -11 בפברואר 1936 (יח בשבט תרצ"ו) הכריז ג'מאל אל-חוסייני, עוזרו הראשי של המופתי אמין אל-חוסייני, כי היטלר התחיל עם שישה אוהדים בלבד וכעת יש לו שישים מיליון. הקשר חוסייני-נאצי פעל דרך שנות ה-30 וראשית שנות ה-40.[9]
רדיקליזציה כללית של ארגוני הנוער הערביים בארץ ישראל, התקיימו בו זמנית.[10]
בשנות ה-30, סטודנטים פלסטינים שהתחנכו בגרמניה חזרו לארץ ישראל נחושים בדעתם להקים את המפלגה הנאצית הערבית. החוסיינים השתמשו במפלגה הערבית הפלסטינית להקמת חיל הנוער אל-פותווה שנקרא על שם אגודה של צופים נאצים ערבים. המפלגה הערבית הפלסטינית נתנה חסות להתפתחות פלוגות הסער בדוגמת המודל הגרמני. חיילי הסערה האלה, כולם ילדים ובני נוער, היו אמורים להתלבש במכנסיים שחורים ובחולצות אדומות. המתגייסים הצעירים נדרו בשבועה הבאה: "החיים - זכותי; עצמאות - שאיפתי; ערביות - המדינה שלי, ואין בה מקום למעט ערבים. בזה אני מאמין ואללה הוא העד שלי."[11][12]
ה'אל-פותווה' היה ארגון מתחרה של הנג'אדה.[13]
פורק ע"י הבריטים ב-1937 במקביל להוועד הערבי העליון, וחודש ע"י החוסיינים ב-1946.[14]
מפעולות הארגון
"המרד הערבי הגדול" בארץ ישראל שהתרחש בין השנים 1935–1936 ו-1939 השמיד את הנהגת הקהילה הערבית הפלסטינית. זה קרה בעיקר משום שאל אל פותווה של המופתי אמין אל-חוסייני חיסל את מרבית האופוזיציה הפלסטינית, במיוחד את משפחות נששיבי ונוסייבה. השלב הראשון של המרד - חיזוק המופתי והשביתה הכללית. מותו של איזדין אל קסאם עורר התקוממות כללית יותר. גם המצב הפוליטי החל להשתנות. אמין אל-חוסייני תפס כעת שהזמן בשל להשתתפות פעילה יותר. הוא הקים קבוצת נוער צבאית, "אל-פותווה" שהפכה למחתרת הפלסטינית או לקבוצת הטרור העיקרית הן במהלך ההתפרעויות והן בשנת 1948.[15]
התנועה בעיראק והקשר ביניהן
קבוצות הנוער של אל-פותווה קישרו את הנוער הפלסטיני לתנועות נוער פשיסטיות במקומות אחרים במזרח התיכון. בזמן שהמופתי אמין אל-חוסייני הקים קבוצות נוער בפלסטין, הוקמו בעיראק קבוצות אל-פותווה לנערים בגילאי חמש עשרה.[12]
בעיראק כמו כן נוסד הארגון על מודל תנועת הנוער ההיטלראית.[16]
מפעולות הארגון
לאחר ההפיכה פרו נאצית של רשיד עאלי, לפני ותוך ימי הפוגרום הפרהוד (חג השבועות, ה'תש"א) חברי תנועת "אל פותווה" אורגנו בכנופיות חמושות שנקראו "כתאייב אל־שבאב" (كتائب الشباب, "גדודי הנוער") וקיבלו סמכויות שיטור שנוצלו לרדיפת היהודים.[17][18]
הערות שוליים
- ^ Aharon Cohen, Contemporary Arab world, Sifriyat Poʻalim, 1960. (בiw) עמ' 302
- ^ "Righteous victims: a history of the Zionist-Arab conflict, 1881-1999". p.24. Benny Morris, Random House, Inc. 1999
- ^ Benny Morris, "1948: a history of the first Arab-Israeli war", (Yale University Press, 2008, p. 89
- ^ כריסטופר סייקס, "מאבקים על ארץ ישראל : מבלפור עד בווין". מערכות, 1966. עמ' 297 https://books.google.com/books?id=K6IJAQAAIAAJ&dq=%22ארגון+%22אל-פותווה%22+שבהנהגת המופתי%22
- ^ https://m.news1.co.il/Archive/002-D-100546-00.html News1 האמת על מלחמת העצמאות: הכנות לקויות - פרק שמונה עשר - מחלקה ראשונה
- ^ Jillian Becker,, "The PLO: the rise and fall of the Palestine Liberation Organization", Volume 1984, Part 2. (Weidenfeld and Nicolson, 1984). p. 21
- ^ זאב שיף, איתן הבר, "לקסיקון לבטחון ישראל" (1976), עמ' 416 [1]
- ^ התקופות הגדולות בהיסטוריה של ארץ ישראל, ו', רביבים, 1981 עמ' 62 [2]
- ^ Benny Morris, "Righteous victims: a history of the Zionist-Arab conflict, 1881-1999". (Random House, Inc. 1999) p.24
- ^ Klaus-Michael Mallmann, Martin Cüppers, "Nazi Palestine: The Plans for the Extermination of the Jews in Palestine". (Enigma Books, Jun 23, 2010). p.14
- ^ התקופות הגדולות בהיסטוריה של ארץ ישראל, 7. רביבים 1981. עמ' 62 Revivim, 1981 https://books.google.com/books?id=_R0uAAAAMAAJ&q=מופתי+פותווה&dq=מופתי+פותווה
- ^ 12.0 12.1 David M. Rosen, "Armies of the young: child soldiers in war and terrorism", (Rutgers University Press, 2005), p.106
- ^ Shalom Ettinger, שלום אטינגר, הציונות, הבעיה הערבית והמנדאט הבריטי, קרני, 1987, מסת"ב 978-965-254-027-0. (בiw) עמ' 348
- ^ Efraim Karsh, Rory Miller, Israel at Sixty: Rethinking the birth of the Jewish state, Routledge, 2013-10-23, מסת"ב 978-1-317-96776-7. (באנגלית) עמ' 89
- ^ Arab Revolt/Great Arab Uprising in Palestine. By Ami Isseroff
- ^ "In truth, the Farhud was Iraq's Shoah" The Jewish Chronicle. May 28, 2015
- ^ [https://www.srigim.org.il/הפרהוד/ הפרהוד - שריגים
- ^ [https://books.google.com/books?id=nWUMAQAAMAAJ&focus=searchwithinvolume&q=פותווה אבנר-יעקב ירון, "כנורות בבל: . sefer 3. ha-Periḥah be-Yiśraʼel". בהוצאת קרל על"ה, 2007
