אם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו אזובי קיר
 |
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
| |
| בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת. |
ההספד לרבינא
|
|---|
|
אם בארזים נפלה שלהבת - מה יעשו איזובי קיר? |
| תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף כ"ה עמוד ב' |
אִם בַּאֲרָזִים נָפְלָה שַׁלְהֶבֶת – מַה יַּעֲשׂוּ אֲזוֹבֵי קִיר? הוא פתגם שמקורו בתלמוד הבבלי, ונאמר כהספד את פטירתו של רבינא, שנמשל לארז ענק מול אזובי הקיר הזעירים.
בעברית המודרנית משמש הביטוי להביע זעזוע ממעשה שעשה מנהיג או כל דמות המשמשת דוגמה אישית לא ראויה, מלשון: אם הגדולים חוטאים, מה כבר אפשר להלין על הקטנים,[1] או במשמעות של: אם הגדולים והחזקים נקלעים לצרה, לא ניתן לצפות שגורלם של החלשים יהיה טוב יותר.[2]
בניסוח עממי מודרני, המשפט מוכר יותר בצורה הבאה: אם בארזים נפלה שלהבת - מה יגידו אזובי הקיר?, שהיא שיבוש של המקורות, שהשתרש בעקבות שיר וריקוד עם שחוברו על פיו בשנת 1945.[3][4][5]
המקור
הצגה של שני קצוות - עץ הארז הגדול מזה ואזוב הקיר הנמוך והשפל מזה, מופיעה כבר במקרא. בספר מלכים א', פרק ה', פסוק י"ג - מסופר על שלמה המלך - "וַיְדַבֵּר, עַל-הָעֵצִים, מִן-הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן, וְעַד הָאֵזוֹב אֲשֶׁר יֹצֵא בַּקִּיר".
בתלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, מסופר על רב אשי ששאל את בר קיפוק המספיד, כיצד היה הוא מספיד את רבינא[6]
אמר ליה [לו] רב אשי לבר קיפוק [שהיה ספדן מפורסם]: ההוא יומא מאי אמרת [באותו יום שמת רבינא מה תאמר]? אמר ליה [לו]: אמינא [אומר] ואפתח: אם בארזים נפלה שלהבת — מה יעשו איזובי קיר? לויתן בחכה הועלה — מה יעשו דגי רקק? בנחל שוטף נפלה חכה — מה יעשו מי גבים [שלוליות]?
בכתב יד מינכן 140[7] מופיע הטקסט הבא: "בנחל שוטף נפלה חרבה מה יעשו גבים קטנים" . המילה "חרבה", אכן, מסייעת להבין את ההקשר, וגירסה זו גם מובאת בהסברה של האקדמיה ללשון העברית למונח "דק רקק".[8][9]
בר-קיפוק מהלל ומשבח את הנפטר על פני שאר החכמים. רב אשי לא אהב, בלשון המעטה, את הפיוט של בר קיפוק, המשווה, לכאורה, את החכמים לאזובי הקיר, לדגי רקק ולשלוליות. הגמרא מספרת שחלשה דעתו עליו, והקפדתו היתירה גרמה לכך שהתעוותו רגליהם של שני מספידים.[6]
העברית המודרנית, לעומת זאת, אימצה ברצון את הפתגם ונעזרת בו רבות, כל אימת שרוצים להבליט "מופת" שלילי של אנשי שררה, או אסון כלשהו שתוקף את החזקים, ויש לשער שגם החלשים לא יעמדו בפניו, שהרי אם האש כילתה את החזק שבעצים, הצמחים הזעירים שבקיר בוודאי לא יעמדו בפניה.
דוגמאות לשימושים ושיבושים מודרניים
- בשנת 1984, יורם קניוק מסיים מאמר ביקורת חריף על קיבוץ מענית שסירב לקבל זוג נוצרים כחברים בקיבוץ, במילים: "אם בארזים נפלה שלהבת, מה יעשו אזובי נצרת עילית".[10]
- "אם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר" הרהר בכתבה משנת 1988, מנהל קבוצת מכבי חיפה, כשהציעו לו שחקן רכש נוסף, לאחר כשלונו של השחקן המצטיין. זוהי דוגמה למשמעות השנייה של המשל: אם השחקן המצטיין והידוע נכשל, קל וחומר שזה יהיה גורלו של השחקן הפחות ידוע.[11]
- לאחר שהתקשורת הבריטית ביקרה קשות כמה ממעשיה של מרגרט תאצ'ר, כתב שלום רוזנפלד בשנת 1989 במעריב: ”מה כי נלין על איזובי-הקיר שלנו, אם גם בארזים הבריטיים נפלה שלהבת?”[12]
- בשנת 2004, בשאלה לרב יובל שרלו באתר "שאל את הרב" הוא נשאל מה מקור הביטוי "אם בארזים נפלה שלכת".[13][4] למעשה, זהו שיבוש ותיק של הפתגם, שבין השאר עשו בו שימוש מתמודד הריאליטי זיו גלברט (הישרדות הפיליפינים), פרשן הספורט שלמה שרף, וחברי הכנסת אבו וילן ובני גנץ.[4]
- בשנת 2013, הרב ד"ר חיים שין כותב על רבנים המעורבים בפלילים: "ימים שהחברה הישראלית זקוקה בדחיפות למורי הוראה ולמנהיגים בתחום המוסר והמידות מתברר כי ישנם רבנים הנותנים דוגמה רעה. אם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו אזובי הקיר".[14]
- בני גנץ, שיבש את המשל מהתלמוד כשהתראיין ברשת ב' ואמר: "אם בארזים נפלה שלכת..." כשדיבר על תיקי החקירות של בנימין נתניהו. התקשורת והמועדונים החברתיים מרבים לכתוב על פליטת הפה של גנץ.[15]
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
- מילות השיר "אם בארזים נפלה שלהבת" והאזנה לו, באתר זמרשת
- אם בארזים נפלה שלהבת - פורטל הדף היומי
- "אם בארזים נפלה שלהבת" - שביתת עובדים בארמון המלך, הבוקר, 17 במרץ 1948
הערות שוליים
- ^ "אם בארזים נפלה שלהבת מה יגידו אזובי הקיר", מילון השפה העברית
- ^ אברהם אבן שושן, המילון החדש : "אם הגדולים נפלו בצרה, איך ימלטו ממנה החלשים?"
- ^ "אם בארזים נפלה שלהבת" באתר בית לזמר העברי
- ^ 4.0 4.1 4.2 רוביק רוזנטל, הזירה הלשונית: אם בארזים נפלה שלכת, באתר ישראל היום, 9 באוגוסט 2019
- ^ אם בארזים נפלה שלהבת - מה יגידו אזובי הקיר? במילוג
- ^ 6.0 6.1 ראו: באור עדין שטיינזלץ על "מועד קטן"
- ^ ראו תיאורי כתבי היד השלמים של התלמוד הבבלי - מהדורה ב - תשע"ט 2019, עמ' 18
- ^ ראו בפרוייקט פרידברג המשווה בין כתבי יד שונים לתלמוד; וראו גם דבריה של האקדמיה ללשון העברית על המונח דג רקק
- ^ ראו תיאורי כתבי היד השלמים של התלמוד הבבלי - מהדורה ב - תשע"ט 2019, עמ' 18
- ^ יורם קניוק, "הגירוש מן הקיבוץ", מעריב, 2 בפברואר 1984
- ^ יונתן הללי, "טריו ארגנטינוס", מעריב, 24 בנובמבר 1988
- ^ שלום רוזנפלד, טעם אישי, מעריב, 11 בנובמבר 1989, באתר הספרייה הלאומית
- ^ אם בארזים נפלה שלכת..., באתר מורשת, "שאל את הרב", ה' בכסלו ה'תשס"ה
- ^ חיים שין, "אם בארזים נפלה שלהבת", ערוץ 7, 20 בנובמבר 2013
- ^ הפאדיחה התורנית - הטעות של בני גנץ: "אם בארזים נפלה שלכת..." כיכר השבת, 8 באוגוסט, 2019
- ^ טובה כהן, "עוגב נסתר - גילוי וכיסוי בספר השירים הראשון של משוררת עברייה", בתוך: בקורת ופרשנות, אוניברסיטת בר-אילן, 2017, עמ' 82
- ^ טובה כהן, "עוגב נסתר"... (ראו לעיל) עמ' 85
- ^ שם
