אמברגו נשק
אמברגו נשק הוא איסור או הגבלה על מכירת כלי נשק או טכנולוגיה דו-שימושית למדינה כלשהי.
אמברגו נשק על מדינה כלשהי עשוי לשרת מטרה אחת או יותר, למשל:
- גינוי פעולות שנעשו על ידי המדינה
- שמירה על נייטרליות בסכסוך מתמשך,
- ניסיון לכפות תהליך שלום על צדדים הנמצאים בעימות,
- הגבלת יכולת התקיפה של המדינה,
- החלשת ההגנה הצבאית של המדינה, לקראת סכסוך צבאי.
מדינות עליהן הוטל אמברגו נשק
אמברגו נשק מוטל בדרך כלל על ידי האומות המאוחדות, האיחוד האירופי או הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה, בתמיכה של ארצות הברית. ברוב המקרים מוטלות גם סנקציות כלכליות וחרם דיפלומטי.
להלן מספר דוגמאות בולטות של מקרים בהם הוטל אמברגו נשק על מדינה.
אזרבייג'ן וארמניה
בשנת 1992, בתגובה למלחמת נגורנו קרבאך בין אזרבייג'ן לארמניה, ביקש הארגון לביטחון ושיתוף פעולה באירופה למנוע מכירת נשק לצדדים בסכסוך. לרוב הבקשה כובדה, אם כי היו מספר מקרים בהם מדינות אירופאיות סיפקו נשק לאזרבייג'ן או לארמניה.
אינדונזיה
ממשלת ארצות הברית הטילה אמברגו נשק על אינדונזיה בשנת 1999 עקב רצח העם במזרח טימור. האמברגו הוסר בשנת 2005.
איראן
ארצות הברית הטילה אמברגו נשק וסנקציות כלכליות על איראן בעקבות המהפכה האיראנית בשנת 1979, אך למעשה המשיכה למכור נשק למשטר האייתולות באיראן בעסקה סיבובית בתיווך ישראלי שנקראה פרשת איראן-קונטראס. האמברגו נאכף רק לאחר חשיפת הפרשה, בשנת 1986.
בשנת 1995 הרחיבה ארצות הברית את הסנקציות והן הוטלו גם על חברות שמכרו לאיראן נשק וציוד.
במרץ 2007, בהחלטה 1747 של מועצת הביטחון של האו"ם, הוחמרו הסנקציות שהוטלו על איראן עקב תוכנית הגרעין האיראנית. סנקציות אלה הוסרו ב-16 בינואר 2016, אך האמברגו של מועצת הביטחון נמשך עד אוגוסט 2020.[1]
בספטמבר 2020 הטילה ארצות הברית אמברגו נשק מחודש על איראן עקב תוכנית הגרעין האיראנית, וכן על ונצואלה, שסיפקה נשק לאיראן.
ארגנטינה
נשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר הטיל אמברגו נשק על המשטר הצבאי בארגנטינה בשנת 1977 כתגובה להפרות זכויות אדם.
בשנת 1982 הוטלו על ארגנטינה אמברגו נשק וסנקציות כלכליות על ידי הקהילה הכלכלית האירופית, לאחר הפלישה לאיי פוקלנד. האמברגו הסתיים בשנת 1989. בתקופה זו רכשה ארגנטינה נשק ממזרח אירופה ומישראל.
ארצות הברית
בשנת 1966, כמחאה על מלחמת וייטנאם, שוודיה הטילה אמברגו נשק על ארצות הברית, ועצרה מכירה של רובי קרל גוסטב m/45 שהיו מיועדים ליחידת אריות הים. כתגובה האיצה ארצות הברית את פיתוח הרובה Smith & Wesson M76.
דרום אפריקה
ביולי 1970, בהחלטה 282 של מועצת הביטחון של האו"ם, הוחלט להטיל אמברגו נשק על דרום אפריקה עקב משטר האפרטהייד.
לאחר החלטה זו רכשה דרום אפריקה מערכות אזרחיות, בהן מחשבים ומכ"ם לבקרת תעבורה אווירית, והן הוסבו לשימושים צבאיים. בשנת 1975 נחתם הסכם דרום אפריקה–ישראל (אנ'), הסכם סודי לשיתוף פעולה צבאי.
באותה תקופה רכשה דרום אפריקה טכנולוגיה צבאית ממדינות נוספות, בהן טאיוואן, מרוקו, אינדונזיה, ארגנטינה ואיראן. מרוקו סייעה בהעברת כלי נשק וטכנולוגיה מצרפת לדרום אפריקה.
החלטה 591 משנת 1986 הרחיבה את הסנקציות על דרום אפריקה והוסיפה להן גם טכנולוגיה דו-שימושית. האמברגו הוסר בשנת 1994.
דרום סודאן
מועצת הביטחון של האו"ם הטילה אמברגו נשק על דרום סודאן לאחר פרוץ מלחמת אזרחים במדינה, בגלל "הטיהור האתני, פשעים נגד האנושות, שימוש באונס ככלי מלחמה, ופשעי מלחמה שצבא דרום סודאן מבצע באזרחיו". בשנת 2014 מדינות אירופה הכריזו על אמברגו נשק למדינה, וארצות הברית השעתה את הסיוע הצבאי. בדו"ח משנת 2015 קרא האו"ם גם לאסור על אספקה, מכירה או העברה של נשק, סיוע טכני, הדרכות, או אימוני כוחות למדינה.[2]
על אף האמברגו, ישראל מכרה לצבא דרום סודאן רובי גליל.[3]
הרפובליקה העממית של סין
ארצות הברית והאיחוד האירופי הפסיקו את ייצוא הנשק לסין בשנת 1989, עקב פעולות הדיכוי האלים שנקטה ממשלת סין נגד המפגינים בכיכר טיאננמן.
ישראל
לאחר ההפוגה הראשונה במלחמת העצמאות, בריטניה וארצות הברית הטילו אמברגו נשק על כלל המדינות במזרח התיכון, בהן ישראל. בתקופה זו נרקמה עסקת הנשק הצ'כוסלובקית-ישראלית, בה רכש צה"ל נשק מצ'כוסלובקיה, בתיווכה של ברית המועצות. כמו כן הגיעה באותה עת לחופי ישראל הספינה "אלטלנה" כשהיא נושאת נשק, דבר שהיווה הפרה של החלטת האמברגו של מועצת הביטחון ושל תנאי ההפוגה.
מעט לפני מלחמת ששת הימים הוטל האמברגו הצרפתי על ישראל, שהביא לסיומה את תקופת שיתוף הפעולה הביטחוני בין המדינות. צה"ל חדל להצטייד באמצעי לחימה צרפתיים ובמקומם החל רכש מארצות הברית. האמברגו נמשך לפחות עד תקופת נשיאותו של פרנסואה מיטראן, ורק אחריו חודש ייצוא ביטחוני מצומצם, המתמקד באווירונאוטיקה וחלל.
לאחר מבצע עופרת יצוקה הודיעה בריטניה על הטלת אמברגו נשק חלקי על ישראל. בוטלו חמישה רישיונות לייצוא ציוד ואמצעי לחימה לספינות חיל הים, ומשרד החוץ הבריטי הודיע על בחינה מחדש של כלל הייצוא הביטחוני מבריטניה לישראל.[4]
גם לאחר מבצע צוק איתן הודיעה בריטניה על אמברגו נשק חלקי, הכולל חלפים למטוסי קרב ומטוסים ללא טייס, לטנקים ולמכ"מים צבאיים.[5][6]
לוב
בינואר 2020 התכנסה בברלין "ועידת השלום" שדנה במלחמת האזרחים בלוב. בוועידה הוחלט לקרוא להפסקת אש מוחלטת ומיידית, וכן להטלת אמברגו של האו"ם על העברת נשק ללוב. גם המדינות התומכות בצדדים הלוחמים הסכימו לאמץ את האמברגו ולהפסיק את מכירות הנשק.[7]
מיאנמר
מיאנמר נתונה תחת אמברגו נשק מטעם האיחוד האירופי ותחת סנקציות על מכירת אמצעי לחימה מטעם ארצות הברית עקב הפרת זכויות אדם. על אף זאת, ישראל מבצעת עסקאות נשק עם מיאנמר. בשנת 2015, למשל, רכשה מיאנמר ספינת סופר דבורה סימן 3 מתוצרת התעשייה האווירית.[8]
קפריסין
ארצות הברית הטילה מגבלות על העברת נשק לקפריסין בשנת 1987, במטרה לעודד את מאמצי הפיוס בין קפריסין לצפון קפריסין (הנשלטת על ידי טורקיה) ולמנוע מרוץ חימוש באי. בשנת 2020 הודיעה ארצות הברית כי האמברגו יבוטל.[9]
מדינות נוספות
בנוסף למדינות לעיל, אמברגו נשק מוטל כיום על המדינות הבאות: גינאה, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, הרפובליקה המרכז-אפריקאית, זימבבואה, חוף השנהב, לבנון, סודאן, סומליה, עיראק וקוריאה הצפונית.
בעבר הוטל אמברגו נשק על אוזבקיסטן, אריתריאה, יוגוסלביה, סוריה, סיירה לאון ורואנדה.
ארצות הברית הטילה בעבר אמברגו נשק על וייטנאם, טורקיה וקובה.
אמברגו נשק בהלכה היהודית
ההלכה אוסרת במפורש על מכירת נשק לגויים: "אין מוכרין להם דובין ואריות וכל דבר שיש בו נזק לרבים."[10] כל דבר שיש בו נזק לרבים - אסור למכור. כמו כן נאסר "לעזור למשחיתים בדרך ההשחתה", אך הותר למכור למדינה המשתמשת בנשק כדי להגן על יהודים.[11]
הערות שוליים
- ^ מועצת הביטחון של האו"ם דחתה את הארכת אמברגו הנשק על איראן, באתר כלכליסט, 15 באוגוסט 2020.
- ^ דרום סודאן, באתר "חמושים".
- ^
עמוס הראל, דו"ח אמנסטי: חברות ישראליות מייצאות נשק למדינות המפרות בשיטתיות זכויות אדם, באתר הארץ, 17 במאי 2019.
- ^ ברק רביד, בריטניה מטילה סנקציות על יצוא נשק לישראל, באתר הארץ, 13 ביולי 2009.
- ^ יוני גבאי, "אם ישראל תחדש הלחימה נטיל אמברגו נשק על צה"ל", באתר כיכר השבת, 12 באוגוסט 2014.
- ^ שירות כלכליסט, בריטניה מאיימת באמברגו נשק על ישראל אם תימשך הלחימה בעזה, באתר כלכליסט, 13 באוגוסט 2014.
- ^ אסף אוני, ועידת השלום בברלין: הפסקת אש בלוב ויישום אמברגו הנשק שהטיל האו"ם, באתר גלובס, 19 בינואר 2020.
- ^ גילי כהן, למרות חרם במערב: ישראל מהדקת את הקשר הביטחוני עם בורמה, באתר הארץ, 17 בספטמבר 2015.
- ^ רויטרס, טורקיה זועמת: ארה"ב ביטלה אמברגו נשק על קפריסין, באתר ynet, 1 בספטמבר 2020.
- ^ מסכת עבודה זרה, פרק א', משנה ז'.
- ^ צהר לאתיקה, הגבלת ייצוא נשק למדינות וגופים שביצעו הפרות חמורות של זכויות אדם, באתר ארגון רבני צהר, 19 ביולי 2018.
