טביעת רגל אקולוגית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

טביעת רגל אקולוגית היא מדד לביקוש האנושי למערכות אקולוגיות בכדור הארץ. זהו ניסיון לכמת ולהגדיר כמדד את שטח האדמה והמים הנדרש על מנת לספק את הצרכים ולקלוט את חומרי הפסולת של אוכלוסייה בעלת אורח חיים נתון. המדד הוא חלק ממדד "יום החוב האקולוגי" של צוות החשיבה Global Footprint Network, המשווה בין הביקוש האנושי ליכולת ההתחדשות של משאבי כדור הארץ ונותן תאריך מדויק ליום השנתי שבו הביקוש עולה על יכולת ההתחדשות. בעוד שנעשה שימוש נרחב במושג טביעת רגל אקולוגית, שיטות המדידה משתנות. מושג זה זכה לביקורות שונות, למשל על כך שאינו מוגדר היטב מבחינה מדעית.[1] המודלים של טביעת הרגל האקולוגית נמצאים בתהליך מתמיד של שיכלול ועידון, ורבים אינם תופסים אותם כאמת מידה מדויקת.

הרכב המדד

המדד, כפי שהוא מיושם על ידי Global Footprint Network, מחולק לשש "טביעות רגל" שונות[2]:

  • טביעת הרגל של שטחי היבול (the cropland Footprint) - הערכה של שטח האדמה העולמי המשמש לגידול כל היבולים שנצרכים על ידי בני האדם והבהמות - תוצרת חקלאית ומספוא לבהמות ולבעלי החיים.
  • טביעת הרגל של שדות מרעה (Grazing Land Footprint) - הערכה של שטח האדמה העולמי המשמש כשדות מרעה להאכלת בהמות השדה.
  • טביעת הרגל של שטחי יערות (Forest Footprint) - הערכה של שטחי היער העולמיים המשמשים ליצירת עץ לבנייה, לדלק ולנייר.
  • טביעת הרגל של אזורי הדגה (Fishing Grounds Footprint) - הערכה של שטחי הימה העולמיים המשמשים לדיג.
  • טביעת הרגל הפחמנית (Carbon Footprint) - הערכה של שטחי היערות העולמיים המשמשים לספיגת פחמן דו-חמצני (פוטוסינתזה) שנפלט על ידי האדם - בבעירת דלקים פוסיילים ביתית, במוצרים המכילים פחמן, בבעירת דלקים פוסייליים תחבורתית ובשימוש בדלקים לא פוסיילים.
  • טביעת הרגל של אזורי הבנייה (Built-up Land Footprint) - הערכה של שטחי הטבע הפוריים (שאינם צחיחים) העולמיים הנלקחים בידי האדם לפעילויות שונות - בניית תשתיות כמו בתים, נתיבי תחבורה ומבני תעשייה, וכן יצירת חשמל הידרואלקטרי (שטח האדמה שמוצף על ידי הסכרים לשם כך הוא המחושב).

נתוני המדד[3]

נתוני המדד הם בקנה מידה פוליטי, כך שכל טביעת רגל אקולוגית מחושבת לפי מדינה.[4]

את הנתונים עצמם אוספים Global Footprint Network ממספר מקורות,[2] ביניהם:

קיבולת המשאבים הטבעיים העולמית - biocapacity

את מדד הטביעת הרגל האקולוגית נהוג להשוות לקיבולת המשאבים הטבעיים הכוללת של כדור הארץ, הנקראת גם biocapacity.

קיבולת המשאבים שמחושבת בידי Global Footprint Network[6] כוללת בתוכה את סכום האדמות ושטחי הימה הפוריים - המפיקים יבול, מזון למרעה, יערות ודגה.

יום החוב האקולוגי ו"גירעון אקולוגי"

על ידי השוואה בין טביעת הרגל האקולוגית וקיבולת המשאבים הטבעיים הכוללת של כדור הארץ, Global Footprint Network מחשבים באופן שנתי את היום המדויק בו טביעת הרגל האקולוגית השנתית מנצלת את מלוא המשאבים הטבעיים שנוצרו בידי הטבע באותה שנה, כך שלאחר יום זה כל ניצול נוסף של הטבע על ידי טביעת הרגל מהווה חריגה מהקיבולת של הטבע ומה"תקציב האקולוגי" ("גירעון אקולוגי"), ומהווה פגיעה בכמות משאבי הטבע המתחדשים.

יום החוב האקולוגי נקרא גם overshoot day - יום ההחטאה או ההגזמה.

החישוב האמור -

יום החוב האקולוגי = 365 * טביעת הרגל האקולוגית / קיבולת המשאבים הטבעיים העולמית

Global Footprint Network מעריכים[7]שהפעם הראשונה בהיסטוריה שבה טביעת הרגל האקולוגית השנתית עברה את קיבולת המשאבים הטבעיים השנתית הייתה באמצע שנות השבעים, ובשנים לאחר מכן יום החוב האקולוגי המשיך - ב 1987 הוא הקדים בכמעט חודש (19 בדצמבר) וב 2013 כבר בארבעה חודשים (20 באוגוסט):

שנה | יום החוב האקולוגי

1987 | 19 בדצמבר

1990 | 7 בדצמבר

1995 | 21 בנובמבר

2000 | 1 בנובמבר

2005 | 20 באוקטובר

2007 | 26 באוקטובר

2008 | 23 בספטמבר

2009 | 25 בספטמבר

2010 | 21 באוגוסט

2011 | 27 בספטמבר

2012 | 22 באוגוסט

2013 | 20 באוגוסט

מטרת החישוב של אותו יום היא להעלות את המודעות העולמית ל"גירעון האקולוגי" וליצור פולמוס סביב ההשלכות של חברה אנושית בעלת צמיחה בלתי מוגבלת בעולם מוגבל.[7]

אנליזה של טביעת רגל אקולוגית

אנליזה של טביעת רגל אקולוגית היא הערכה כמותית של שטח האדמה היצרני מבחינה אקולוגית, אשר נדרש לקיום אדם או קבוצת אנשים (לדוגמה משפחה, עיר או מדינה). זאת בהתבסס על השימוש הצפוי באנרגיה, מזון, מים, חומרי בנייה ושאר משאבים. בשל קשיי מדידה קשה להגיע לאומדן מספרי מדויק של טביעת הרגל האקולוגית ויש בעייתיות מסוימת בהגדרת המושג, אך ניתן להגיע להערכה כמותית מקורבת.

טביעת הרגל האקולוגית היא דרך לקבוע את הצריכה היחסית של אנשים שונים כדי להצביע בפניהם על השימוש שלהם במשאבים, ולפעמים משמשת לעידוד אנשים לשינוי הדרך בהם הם צורכים. לדוגמה, לעיתים קרובות נעשה שימוש בטביעת רגל אקולוגית כדי לטעון שאורח החיים המערבי הנוכחי אינו בר קיימא. מספר אתרי אינטרנט של ארגונים ללא מטרת רווח מאפשרים לגולש להעריך את טביעת הרגל האקולוגית שלו (ראו "העריכו את טביעת הרגל האקולוגית שלכם", להלן).

שינויים בהרגלי הצריכה

הרעיון של טביעת רגל אקולוגית נעוץ בשימוש של בני האדם במשאבים מתחדשים, ובניגוד לתפיסה רווחת אינו מתייחס כלל לשימוש במשאבים בלתי מתחדשים,[6] כיוון שמעצם הגדרתם השימוש בהם אינו בר-קיימא. הטבע יכול לחדש את משאביו בקצב מסוים; אולם באופן עקבי וגדל, בני האדם צורכים חלק ניכר מן המשאבים המתחדשים מהר יותר מהקצב שבו שהטבע מסוגל לחדש אותם.

על פי גישה זו, המצב של עומס אקולוגי הוא עודף המסכן, בסופו של דבר, את המערכות האקולוגיות בכך שלא ניתן להן די זמן כדי "להיטען מחדש". בנוסף, סביר שבני אדם יכולים לחיות ללא משאבים מתכלים כמו מתכות או דלק מחצבי. הם חיו כך בעבר הרחוק, וייתכן שיחיו כך בעתיד. לעומת זאת, בני אדם וכל המינים תלויים במאגר המשאבים המתחדשים.

הגישה של טביעת רגל אקולוגית יכולה לעודד הכרות עם המושג של טעינת משאב והקצב שבו אנו משתמשים במשאבים כגורמי מפתח לחברות אנושיות בנות-קיימא. גורם הזמן הזה מסייע להבנת הנקודה שאין מדובר רק במה אנו משתמשים, או אפילו כמה משתמשים - אלא באיזה קצב, ולאורך איזו תקופת זמן.

תפיסה זו משתלבת בתנועות אחרות הקוראות ל"האטת" הצריכה האנושית ולסיוע לאנשים להתנתק מההאצה הזאת של פעולות וציפיות, המהווה מאפיין מרכזי של חברות מתועשות.

ביקורת

מושג טביעת הרגל האקולוגית נחקר ממספר כיוונים. ראשית, גורמים רבים בחישובים מבוססים על הערכות גסות ויש ספק האם המספרים מתאימים גם למקומות אחרים (השיטה מוטה לטובת אורח החיים של המדינות העשירות). שנית, המודל בדרך כלל אינו סופר שימושים כפולים של אדמה: יער משמש כקולט פחמן דו-חמצני מהאטמוספירה, ואותו השטח אינו נחשב לצורך ייצור מזון. שלישית, ברמת משק הבית, המודל מוטה לטובת בתים עם יותר ילדים ולרעת, לדוגמה, משקי בית של אדם אחד. המודל מסתכל רק על הצריכה של משק הבית ברגע נתון בהווה, ומתעלם מכך שסביר שכל צאצא יקים משק בית בעל צריכה משלו בעתיד. בית גדול עם עשרה ילדים יכול להיות עם טביעת רגל "קטנה יותר", יחסית לבית הקטן ממנו בחצי ובו רק אדם אחד.

כדי לענות לטענות אלו, המודלים של טביעת הרגל האקולוגית נמצאים בתהליך מתמיד של שיכלול ועידון. השימוש בניתוח של טביעת הרגל האקולוגית נחשב כסימן הדרכה, ולא כאמת מידה מדויקת, של קיימות. לדוגמה, מעטים הם המודלים של טביעת רגל אקולוגית הכוללים את השימוש במים מתוקים או מלוחים. אבל היות שהמוקד של טביעת הרגל האקולוגית הוא ככלי עזר שעוזר לגילוי - לעורר אנשים, בעיקר אלו החיים בחברות המתועשות יותר, להיות ערים לשימוש הנרחב שהם עושים במשאבים ולעלויות החיצוניות הנובעות מכך - הוספת פרטים נוספים או דיוק רב יותר עלולים להפריע למטרת לימוד זו.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ J.C.J.M. van den Bergh and H. Verbruggen (1999). "Spatial sustainability, trade and indicators: an evaluation of the 'ecological footprint'" (PDF). Ecological Economics. 29 (1): 63–74.[1][2]
  2. ^ 2.0 2.1 הרכב המדד נלקח מהמסמך של Global Footprint Network המפרט את הרכב המדד לשנת 2008 - The Guidebook to the 2008 National Footprint Accounts
  3. ^ http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/footprint_data_and_results/
  4. ^ טבלת אקסל של Global Footprint Network שמפרטת את נתוני טביעת הטבע האקולוגית וקיבולת משאבי הטבע לפי מדינות בשנת 2010
  5. ^ (accessed June 2007).FAO FAO ProdSTAT Statistical Database. ואחרים.
  6. ^ 6.0 6.1 The Sustainable Project - Ecological Footprint
  7. ^ 7.0 7.1 מאמר של foot print netork על יום החוב האקולוגי


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0