אסתר שטרייט-וורצל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אסתר שטרייט וורצל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אסתר שטרייט-וורצל
לידה 25 ביולי 1932
פתח תקווה, פלשתינה (א"י) המנדט הבריטיהמנדט הבריטי
פטירה 7 בדצמבר 2013 (בגיל 81)
פתח תקווה ישראל ישראלישראל
שפות היצירה עברית
סוגה ילדים ונוער

אסתר שְטְרייט-וורְצֶל (25 ביולי 1932, כ"א בתמוז ה'תרצ"ב - 7 בדצמבר 2013, ה' בטבת ה'תשע"ד) הייתה סופרת ישראלית, מורה במקצועה, שכתבה בעיקר לבני נוער.

ביוגרפיה

שטרייט נולדה בשנת 1932 במושבה פתח תקווה, לסופר והמחנך שלום שטרייט. בגיל 12 פרסמה את סיפורה הראשון תחת שם העט "צבי הדס". ב-1949 סיימה את לימודיה בגימנסיה אחד העם אותה ייסד אביה, והחלה ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים.

בשנת 1952, לאחר שסיימה לימודי תואר ראשון בספרות ובפסיכולוגיה, החלה ללמד בגימנסיה שבה למדה. בהמשך דרכה הייתה מורה בבית הספר החקלאי כנות ליד גדרה,[1] ובשנת 1958 בבית הספר תיכון ברנר בפתח תקווה, שם לימדה עד פרישתה.

בשנת 1954 נישאה לרופא ד"ר מרדכי וורצל. לזוג שלושה ילדים.

בשנת 1955, בגיל 23, החלה קריירה ספרותית שכללה פרסום סיפורים וכן רשימות בנושא חינוך. בשנת 1962 ראה אור ספרה הראשון, "מן המצר". בשנת 1969 סיימה בהצטיינות תואר שני בספרות[2] ובתנ"ך. בשנת 1982 זכתה בפרס זאב על ספרה "אליפים". בשנת 1987 פרשה לגמלאות ממקצוע ההוראה, לטובת כתיבה ומפגשים עם קוראים. בשנת 2001 הוציאה לאור את הספר מ"אורי עד אדי", שהוא מעין אוטוביוגרפיה שלה ושל יצירותיה. ב-2008 הוציאה את הספר "קיץ כתום", רומן המספר על פינוי גוש קטיף, ונוקט עמדה המתנגדת לתוכנית ההתנתקות ותומכת במתנחלים. שטרייט-וורצל אמרה שהיא התנגדה להתנתקות ותומכת בימין הציוני-לאומי.[3] באותה שנה הוענק לה תואר יקירת העיר פתח תקווה.

אסתר שטרייט-וורצל נפטרה ב-7 בדצמבר 2013, בגיל 81. הותירה בעל, הקרדיולוג וחוקר סיפורי ש"י עגנון ד"ר מרדכי וורצל ושלושה ילדים. נקברה בבית הקברות סגולה בפתח תקווה.

ארכיונה שמור בארכיון לתולדות פתח תקווה ע"ש עודד ירקוני.[4]

יצירתה

ספריה של שטרייט-וורצל מכוונים בעיקר לבני הנוער ולילדים, ומסופרים לרוב על רקע ההיסטוריה של המדינה, הקמתה, מלחמות ישראל והשואה. ספרים נוספים שלה מסופרים על רקע הווי חיי הנוער והילדים בישראל, כפי שהיא תופסת אותו.

רבים מהספרים מתוארים מנקודת מבטם של בני-נוער, ואף על פי שמרבית מהתקופות המתוארות בספריה שייכות לזמנים עברו, כמעט בכל ספר ניתן למצוא תחושות ורגשות הרלוונטיים לכל מתבגר או מתבגרת באשר הם: אהבה ראשונה, קשיים חברתיים, מתחים בין בנים ובנות, קשר בין הורי ועוד. לדוגמה, בספר אליפים מתבטאת במיוחד המתיחות שבין קבוצת הנוער הבוגרת בבית הספר החקלאי, ובין קבוצת הנוער החדשה שאינה בקיאה בקודים החברתיים שמקובלים בו.

על כתיבתה העידה:

כשאני כותבת לנוער חשוב לי להקפיד על עלילה מרתקת, כי הנוער חסר סבלנות. הספרים שלי גם תמיד מסתיימים בכי טוב. אמנם לא צריך להסתיר את הטרגי והכואב, אבל צריך לתת פתח לתקווה. אבל לא פחות מזה חשובים לי התכנים שאני מאמינה בהם. אני כותבת ספרים שהרקע שלהם הוא היסטורי, אבל האווירה חשובה לי יותר מהאירוע המדויק. גם הדמויות, למרות שאני מראיינת ומתחקרת אותן, הן, בכל זאת, דמויות שיצרתי ובראתי.

ידיעות אחרונות, 24 במרץ 2006

בשנת 2011 יצאה סדרת טלוויזיה בערוץ הילדים המבוססת על ספרה המצליח "אליפים".

ספרים שכתבה למבוגרים

  • מן המצר (חידוש, 1962)
  • נערי המחתרת (מסדה, 1969) בספר זה מתוארים קורותיהם של יוחי, גיבור הספר, וחבריו ששירתו במחתרת של ההגנה למרות גילם הצעיר. הספר מגולל את כל קורותיהם מההשבעה והאימונים ועד הדבקת עלונים ומעצרים. הספר יצא במהדורה מחודשת בשנת 1991 בהוצאת "עמיחי".
  • הבריחה (מסדה, 1973)[5]
  • אוּרי (עמיחי, 1976)
  • הרפתקה באילת (עמיחי, 1978)
  • אליפים (עמיחי, 1982) – זכה בפרס זאב לספרות ילדים ונוער; ב-2010 עובד לסדרת טלוויזיה באותו השם.
  • בן הערובה (עמיחי, 1987) – הספר מספר על שלושה אנשים: בועז – נער ישראלי שנסע ללמוד אנגלית באנגליה בחופשת הקיץ ונחטף על ידי מחבלים; פרנץ יוזף – יהודי שילדותו עברה עליו בשואה ובגיל מתקדם היגר לגרמניה נשא אשה גרמנייה והמציא מסג חדש שהפך אותו למיליונר; ויוסי – מרגל ישראלי המחופש לראפיק מחבל בפת"ח.
  • מכתבים לצופיה (עמיחי, 1987)
  • בני דניאל (עמיחי, 1989)
  • שחר (עמיחי, 1990)
  • אוסטרלים / אנה (עמיחי, 1990)
  • תפילת הנזיר (עמיחי, 1994)
  • שבעת המנעולים (כתר, 1995)
  • רגעי האור (עמיחי, 1998)
  • אדי מלך המסטולים (עמיחי, 1998)
  • חברות (עמיחי, 2003)
  • רועי (עמיחי, 2004)
  • מאורי עד אדי: קורות ספרי (עמיחי, תש"ס) (אוטוביוגרפי)
  • עטרות (עמיחי, 2006) – ספר המתאר את קורות היישוב היהודי עטרות, יישוב יהודי שננטש במהלך מלחמת העצמאות.
  • שתי אמהות (עמיחי, 2006)
  • קיץ כתום (עמיחי, 2008) – על תוכנית ההתנתקות ופינוי גוש קטיף.

ספרים שכתבה לגיל הרך

  • הבובה מהבית הקטן (מ' ניומן, 1964)
  • שנה טובה לדנה (מסדה, 1964)
  • צ'ירי בירי מארץ צ'יריבום (עמיחי, 1991)

ראו גם

קישורים חיצוניים

עם מותה

הערות שוליים

  1. בהשראת כנות קראה לבית הספר החקלאי בספרה "אליפים" "גנות".
  2. רשימת מקבלי התארים באוניברסיטת ירושלים, דבר, 30 ביוני 1971
  3. כרמית ספיר ויץ, אסתר שטרייט-וורצל מתנתקת מהקונצנזוס, באתר nrg‏, 21 בדצמבר 2008.
  4. אסתר שטרייט-וורצל, באתר הארכיון לתולדות פתח תקווה ע"ש עודד ירקוני.
  5. ביקורת: אוריאל אופק, הבריחה, דבר, 14 בספטמבר 1973
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0