ארגון בין-לאומי לא-ממשלתי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ארגון בין-לאומי לא-ממשלתי (באנגלית: INGO International non-governmental organization) הוא ארגון שאינו תלוי במעורבות ממשלתית ומרחיב את הרעיון של ארגון לא-ממשלתי להיקף בין-לאומי. ארגונים בין-לאומיים לא-ממשלתיים פועלים תחת עקרונות של נייטרליות, אנושיות, חוסר משוא פנים ועצמאות[1]. ברחבי העולם פועלים כ-75,000 ארגונים בין-לאומיים וכ-42,000 מהם פעילים[2].

ארגונים לא ממשלתיים אינם תלויים בממשלות וניתן לראות בהם שני סוגים: ארגוני הסברה לא ממשלתיים, שמטרתם להשפיע על ממשלות עם מטרה מסוימת, וארגונים לא ממשלתיים מבצעיים, המספקים שירותים. דוגמאות למנדטים של ארגונים לא ממשלתיים הם שימור הסביבה, קידום זכויות אדם או קידום נשים. ארגונים לא ממשלתיים הם בדרך כלל ללא מטרות רווח, אך מקבלים מימון מחברות או דמי חבר. ארגונים לא ממשלתיים גדולים בשני אופני הפעולה הם מבצעים פרויקטים אופרטיביים וגם יוזמות הסברה.

ארגונים בין-ממשלתיים כמו ארגון העבודה הבין-לאומי (ILO) וארגון האומות המאוחדות נוצרים כאשר מדינות ריבוניות יוצרות אמנות, אך ארגונים לא-ממשלתיים אינם מחויבים להסכמים מדיינתיים כאשר הם פועלים באופן בין-לאומי. ארגונים בין-לאומיים לא-ממשלתיים יכולים להיות ארגונים פילנתרופיים פרטיים, דוגמת קרן רוקפלר, קרן ביל ומלינדה גייטס וקרן פורד, או כזרועות של מוסדות בין-לאומיים קיימים דוגמת הכנסייה הקתולית.

היסטוריה

ארגונים בין-לאומיים לא-ממשלתיים הופיעו כתוצאה מהצורך בסיוע הומניטרי כאשר משברים בין-לאומיים גברו לאחר מלחמות העולם. אף ממשלה לבדה לא יכלה לפתור את הבעיות הללו שהובילו להיווצרות של ארגונים חדשים. ממשלות החלו להציע תמיכה רבה יותר לארגונים פרטיים, בין-לאומיים ולארגונים לא ממשלתיים בשנות ה-80 כדרך לתת סיוע ולאפשר להשקיע יותר זמן ומשאבים בפרויקטים לאומיים. לעיתים קרובות, ארגון סיוע הומניטרי היה מתנגש עם גישתה של הממשלה להתמודד עם מצב. במקרים כאלה, ארגונים לא ממשלתיים חיפשו אוטונומיה להושיט עזרה ללא קשר לשיוך פוליטי או אתני.

בשנת 1910, איגוד האגודות הבין-לאומיות (UIA) היה המוסד הראשון שהציע לתת מעמד "על-לאומי" לארגונים בין-לאומיים בעלי כוונות דיפלומטיות ללא השפעה שלטונית.[3] איגוד המשפט הבין-לאומי (ILA) שינה זאת, והוסיף כי מעמד ארגוני "על-לאומי" זה עשוי להיות מאומץ עבור עמותות שנוצרו ללא כוונת רווח.[3] אחד הארגונים הוותיקים ביותר שנחשב כארגון בין-לאומי לא-ממשלתי הוא Save the Children שנוסד בשנת 1919.

לאחר מלחמת העולם השנייה, ארגונים לא ממשלתיים החלו לגדול עקב הצורך בפיתוח כלכלי או צרכים הומניטריים. השפעתם של ארגונים לא ממשלתיים החלה להתרחב מאוד בשנות ה-80 של המאה ה-20[4].

ארגונים בין-לאומיים לא-ממשלתיים בולטים

ארגונים בין-לאומיים לא-ממשלתיים בישראל

בתחילת המאה ה-21 החלה פעילות ענפה בישראל נגד ארגונים בין-לאומיים לא-ממשלתיים, בעיקר אלו העוסקים בזכויות אדם או המעורבים בקמפיין הדה-לגיטימציה נגד ישראל[5]; בין השאר בהובלת ארגון NGO Monitor[6]. ב-2011 נחקק "חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה", שמטרתו להקשות על פעילותם של ארגונים בין-לאומיים לא-ממשלתיים הסקבלים מימון מישויות מדיניות זרות[7].

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארגון בין-לאומי לא-ממשלתי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ↑ Impactpool. "The roles of INGOs during Emergency Response - What happens?". www.impactpool.org (באנגלית). נבדק ב-2024-11-29.
  2. ↑ "The Yearbook of International Organizations | Union of International Associations". uia.org. נבדק ב-2024-10-23.
  3. ^ 3.0 3.1 Ben-Ari, Rephael Harel (2013). The Legal Status of International Non-Governmental Organizations: Analysis of Past and Present Initiatives (1912-2012). Martinus Nijhoff Publishers. ISBN 9789004254367.
  4. ↑ "International NGOs". Commonwealth of Nations (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2024-11-20.
  5. ↑ נעה לנדאו, מנכ"ל Human Rights Watch: ישראל בקמפיין השתקה נגדנו, כמו איראן, באתר הארץ, 24 ביולי 2019
  6. ↑ אורי בלאו, העמותה שעוקבת אחר ארגוני השמאל לא רוצה שתדעו מי תורם לה, באתר הארץ, 10 בפברואר 2012
  7. ↑ יהונתן ליס, ארגוני שמאל: חוק השקיפות נועד לפגוע בארגונים אזרחיים, באתר הארץ, 17 באוגוסט 2010
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

ארגון בין-לאומי לא-ממשלתי41677359Q1194093

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=ארגון_בין-לאומי_לא-ממשלתי&oldid=3428691"