אריה רחמימוב
 | |
| אריה רחמימוב ב-2023 | |
| לידה |
14 באפריל 1943 (גיל: 81) ט' בניסן ה'תש"ג  קזנלק, ממלכת בולגריה |
|---|---|
| תאריך עלייה | 1949 |
| מקום לימודים |
הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל המכון הטכנולוגי של הלסינקי |
| תקופת הפעילות | 1970–הווה (כ־54 שנים) |
אריה רחמימוב (נולד ב-14 באפריל 1943) הוא אדריכל ומתכנן ערים ישראלי.
ביוגרפיה
אריה רחמימוב נולד בקזנלק שבבולגריה לפרסיאדו רחמימוב ואירנה (רפאל) רחמימוב. הוא עלה עם משפחתו לישראל בשנת 1949. המשפחה התגוררה תחילה ביפו ואחר כך בתל אביב, שבה למד בתיכון עירוני א'.
בין 1961 ל־1963 למד בטכניון בחיפה וב־1963 נסע לפינלנד ללמוד אדריכלות לתואר שני במכון הטכנולוגי של הלסינקי (כיום אוניברסיטת אלטו). לאחר סיום לימודיו השתלם במשרד של האדריכל ולי פאאטלה שם הכיר את אשתו, האדריכלית סלמה רחמימוב.
רחמימוב סיים את לימודיו ב-1969. ב-1970 חזר לישראל ופתח משרד אדריכלים עצמאי בירושלים בשותפות עם אשתו.
מ־1970 עד 1978 שימש כמרצה בכיר בטכניון בחיפה. בשנים 1978–1980 כיהן כראש היחידה לאדריכלות מדברית במכון לחקר המדבר, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב שם פיתח טכנולוגיות לתכנון מדברי ואת בית הבוץ הראשון בישראל, בשיתוף עם מייק קפלן, מתי קונס, נעמי בורנשטיין ואלי אילן. בשנות השמונים והתשעים היה חבר פקולטה-מבקר ומרצה אורח באוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת ניו מקסיקו ואוניברסיטת שטוטגרט. כמו כן, הרצה באוניברסיטאות שונות בעולם בנושאי שימור ותכנון מדברי.
רחמימוב שימש כחבר בוועדה מחוזית לתכנון במחוז ירושלים בשנים 1986–1992. ב־2011 נבחר כיושב ראש הוועדה הישראלית למורשת עולמית באונסק"ו ושימש בתפקיד עד 2014.
פעילות מקצועית
עבודותיו של רחמימוב מתמקדות בתכנון אורבני ומבני ציבור, חלק ניכר מעבודותיו מגלמות עקרונות של שימור ותכנון המתאים עצמו למרחב הטבעי והאקלימי, והן נוכחות בערים ויישובים רבים בישראל.
תכנון אורבני
רחמימוב היה מהראשונים בארץ להציע תכנון סביב אגני היקוות נחלים תוך ראיית הנחל כציר התכנון. בין הפרויקטים המיישמים גישה זו ניתן למנות תוכנית מתאר לנחל הירקון ותוכנית אב לאגן הירקון, תוכנית אב לנחל קדרון, תוכנית לבקעת בית נטופה ותוכנית אב לפיתוח נחל באר שבע. בתוכניות אלו הנחל ואגן ההיקוות שלו מהווים ציר חיבור ליישובים הסובבים אותו המאפשר לתושביהם נגישות למקומות תעסוקה ופנאי.
תוכניות נוספות כוללות בין היתר תוכניות לערים עתיקות שבהם הדגש הוא בתחום השימור והממשק ההיסטורי כדוגמת תוכנית מתאר לפיתוח שימור ותיירות לנצרת, תוכנית מתאר לעכו העתיקה (אשר הוכרה בעקבותיה כאתר מורשת תרבות עולמית של אונסק"ו), תוכנית לעיר העתיקה בבאר שבע וכן תוכניות אב נפתיות לאשקלון ולנגב.
תכנון מבני ציבור
במהלך שנות פעילותו תכנן רחמימוב מבנים רבים עבור אוניברסיטאות ומכוני אקדמיים דוגמת בניין בית הספר הבינלאומי ללימודי המדבר על שם אלברט כץ בשדה בוקר של אוניברסיטת בן-גוריון, בתכנונו נעשה שימוש בחומרים ואלמנטים המתאימים את המבנה לתנאי המדבר, בניין בית הספר למדעי הים (ע"ש מלכה ואמנון ליאון) של המרכז האקדמי רופין במכמורת, הפקולטה למדעי היהדות האוניברסיטה העברית, קמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים (בניין י. רבין מכון מנדל למדעי היהדות).
נדבך נוסף בעבודתו הוא תכנון ושימור מבנים המהווים חיבור לאתרים היסטוריים, מדגישים את חשיבותם, ומקנים לתושבים החיים בסביבתם פונקציונליות בהווה. כדוגמת בניין אכסניית הנוער (אנ"א) בעכו העתיקה המשמשת את התיירים המגיעים לעיר, רצף טיילות בהר הזיתים ובעיר העתיקה בירושלים, הקונכייה האקוסטית ובריכת הסולטן בירושלים אשר שימשה בעבר לקיום הופעות וקונצרטים (כיום ההופעות נערכות ללא המבנה שאינו מוקם יותר), רחבת שער האריות, פיתוח ושימור קבר רבי מאיר בעל הנס בטבריה.
רחמימוב תכנן מספר פרויקטי שימור בסין, עבור ממשלת סין ביניהם: תוכנית אב לפיתוח ושימור קברי שושלת מינג בביג'ינג, תכנון ארמון "Da ming Gong" בשיאן, תוכנית פארק מורשת בעיר ננג'ינג (כולל שיקום Great Bao’en Temple).
רחמימוב ומשרדו זכו להכרה בתחרויות תכנון שונות בישראל ומחוצה לה[1][2].
פרסם מאמרים שונים בנושאי שימור ותכנון מדברי[3][4][5].
רחמימוב מתגורר בירושלים. הוא אב לשלושה. אחיו הוא הרופא וחוקר מערכת העצבים, חתן פרס ישראל, פרופסור רמי רחמימוב.
קישורים חיצוניים
- מכון למדעי היהדות ע"ש מנדל באוניברסיטה העברית בהר הצופים. באתר tafnit-eng
- דוח פעילות לאונסקו
- מירב מורן, "קו הרקיע מבטא את ערכי העיר", באתר גלובס, 17 ביולי 2011
הערות שוליים
- ^ דליה טל, רחמימוב אדריכלים זכה בתכנון קמפוס מכמורת של ביה"ס למדעי הים, באתר גלובס, 18 בספטמבר 2005
- ^ הילה ציאון, הצצה: 15 מיזמי הבנייה המצטיינים ב-2014, באתר ynet, 31 בדצמבר 2014
- ^ Lessons from a Shared City https://www.scopus.com/record/display.uri?eid=2-s2.0-84966925445&origin=inward&txGid=dec38e0f65fa2ae04d10ef6d89aeb81f
- ^ Edge conditions — climatic considerations in the design of buildings and settlements https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/0378778882900172
- ^ Le Carre Bleu http://www.lecarrebleu.eu/PDF_INTERA%20COLLEZIONE%20LCB/FRAPN02_CARR_1999_3-4.pdf
