ארל בלומנאוור
 | |||||
| דיוקנו הרשמי של בלומנאוור בקונגרס, 2019 | |||||
| לידה |
16 באוגוסט 1948 (גיל: 75) פורטלנד, אורגון, ארצות הברית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| שם מלא | ארל פרנסיס בלומנאוור | ||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||
| השכלה | מכללת לואיס וקלארק | ||||
| עיסוק | פוליטיקאי | ||||
| מפלגה |
 המפלגה הדמוקרטית | ||||
| בת זוג | מרגרט קירקפטריק (מאז 2004) | ||||
| |||||
ארל פרנסיס בלומנאוור (באנגלית: Earl Francis Blumenauer; נולד ב-16 באוגוסט 1948) הוא פוליטיקאי אמריקאי, המכהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס השלישי של מדינת אורגון, ברציפות מאז מאי 1996. בלומנאוור, חבר המפלגה הדמוקרטית, מייצג מחוז הכולל בתוכו את מרבית העיר פורטלנד שממזרח לנהר וילאמט. בעבר הקדיש למעלה מעשרים שנה בשירות הציבורי בפורטלנד, בין היתר במועצת העיר של פורטלנד בשנים 1987–1996, עד אשר נבחר למלא את מקומו של רון ויידן בבית הנבחרים האמריקאי.
ביוגרפיה
בלומנאוור נולד בפורטלנד ב-16 באוגוסט 1948. בשנת 1966 סיים את לימודיו התיכוניים בבית הספר התיכון סנטניאל (Centennial) השוכן במזרח פורטלנד, ולאחר מכן נרשם למכללת לואיס וקלארק שבדרום-מערב העיר. הוא למד מדעי המדינה והשלים לימודי תואר ראשון במהלך 1970. ב-1976 תמו סופית לימודיו הגבוהים כאשר קיבל תואר שני במשפטים מבית הספר למשפטים של המכללה. הוא היה עוזרו של נשיא אוניברסיטת פורטלנד סטייט (אנ') עוד בטרם החל את לימודי המשפטים שלו ב-1970, ועבד במחיצתו עד לשנת 1977.
בשנים 1969–1970 ארגן והוביל בלומנאוור את הקמפיין הציבורי "Go 19" באורגון. הקמפיין היה מאמץ להוריד את גיל ההצבעה במדינה; היוזמה אמנם לא הניבה פרי, אך תמכה במגמה הלאומית שהביאה במהרה אל התיקון ה-26 לחוקת ארצות הברית שהנמיך את גיל ההצבעה ל-18 שנים. בשנת 1972 הוא נבחר אל בית הנבחרים של אורגון (אנ') כנציג מחוז הבחירה ה-11, בתוכו שוכן מחוז מולטנומה. בשנים 1974 ו-1976 נבחר מחדש אל בית המחוקקים, והמשיך לייצג את פורטלנד ומחוז מולטנומה עד למושב בית המחוקקים של 1979. בשנים 1975–1981 היה חבר במועצת המנהלים של מכללת פורטלנד. לאחר כהונתו בבית הנבחרים המדינתי, שירת בנציבות מחוז מולטנומה מ-1979 עד 1986. ב-1981 התמודד לראשונה אל מועצת העיר של פורטלנד, אך הפסיד למרגרט סטרצ'ן. במרץ 1986 עזב את נציבות המחוז כדי להתמודד בשנית אל מועצת העיר[1].
בלומנאוור נבחר למועצת העיר פורטלנד במאי 1986. כהונתו הראשונה החלה בינואר 1987, וכהונתו תמה ב-1996. מראשית כהונתו הראשונה במועצה הוא מונה לנציב העבודות הציבוריות בעיר, תפקיד שהפך אותו לחבר מועצת העיר הממונה על לשכת התחבורה בפורטלנד (הידועה גם כ"נציב התחבורה"). בתקופת כהונתו במועצת העיר מונה בלומנאוור על ידי מושל אורגון ניל גולדשמידט אל המועצה המדינתית להשכלה גבוהה, והוא ישב במועצה זו ב-1990 וב-1991. בשנת 1992 הובס בלומנאוור על ידי ורה כץ (אנ') בבחירות פתוחות לראשות העירייה — הפעם השנייה והאחרונה והאחרונה בה הפסיד בלומנאוור בבחירות כלשהן. באותה תקופה הוא תואר בידי העיתונות כ"איש שכנראה יודע הכי הרבה כיצד פועלת פורטלנד", אך עזב את הפוליטיקה המקומית במטרה להתמודד לקונגרס[2]. לאחר שזכה בבחירות לקונגרס, התפטר ממועצת העיר במאי 1996, כדי להישבע לתפקידו החדש. בשנת 2010 זכה בלומנאוור ב"פרס ראלף לוול" על תרומות יוצאות דופן לטלוויזיה הציבורית.
בבית הנבחרים של ארצות הברית
.jpg)
בלומנאוור נבחר אל בית הנבחרים של ארצות הברית בשנת 1996, לאחר בחירות מיוחדות שנערכו לאחר היבחרו של חבר הקונגרס רון ויידן אל הסנאט של ארצות הברית. בלומנאוור גרף 69% מקולות הבוחרים וגבר על מארק ברונל, מועמד המפלגה הרפובליקנית. הוא נבחר לתקופת כהונה מלאה בת שנתיים בנובמבר אותה שנה, ומאז נבחר מחדש כעשר פעמים נוספות ללא התנגדות רצינית במה שהיה זה מכבר מחוז הבחירה הדמוקרטי ביותר באורגון. בלומנאוור מעולם לא גרף פחות מ-66% מהקולות. במהלך הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2004 היה יושב ראש מטה הבחירות הנשיאותי של המועמד הדמוקרטי ג'ון קרי באורגון. בבחירות לנשיאות שלאחר מכן היה שוב יו"ר מטה הבחירות של המועמד הדמוקרטי ברק אובמה[3].
בקונגרס ידע בלומנאוור בשל תמיכתו הבלתי-נלאית במיזמי תחבורה ציבורית, כגון הרכבת הקלה MAX בפורטלנד (MAX Light Rail) ומערכת החשמלית בפורטלנד, ובשל היותו תומך נלהב של חקיקה המקדמת רכיבה על אופניים. לראיה, מבית מגוריו בוושינגטון הבירה הוא רוכב אל הקפיטול ואף אל בית הלבן לפגישותיו השונות[4].
בין הצעות החוק להן העניק בלומנאוור את חסותו ושבסופו של דבר נחתמו כחוקים, ניתן למנות את "חוק בנינג-בריוטר-בלומנאוור לרפורמה בביטוח נגד שיטפונות 2004" ואת חוק המים לעניים ע"ש הסנאטור פול סיימון 2005". בנוסף, "חוק הגנת העץ החוקי" עבר במסגרת החקיקה למשק החקלאות משנת 2008, ואילו חוק הנוסעים באופניים עבר במסגרת חוק החירום לייצוב כלכלת ארצות הברית לשנת 2008. במהלך רצח העם בדארפור לחץ בלומנאוור על הממשלה הפדרלית של ארצות הברית לנקוט צעדים ממשיים למיגור הטבח.
בלומנאואר הוא תומך בארגון הסחר העולמי והצביע בעד הסכמי הסחר החופשי עם ממשלות אוסטרליה, סינגפור, פרו, צ'ילה וכן עם האיחוד האפריקאי ומדינות הקריביים. תמיכתו של בלומנאוור בהסכמי סחר חופשי אלה הכעיסה את האגף הפרוגרסיבי במפלגה הדמוקרטית, פעילים למען זכויות עובדים וסביבתנים. בשנת 2004 הוא הצביע נגד הסכם הסחר החופשי עם מרכז אמריקה (CAFTA). ב-24 בספטמבר 2007 נעצרו ארבעה פעילי זכויות האדם במשרדו של בלומנאוור במחאה על תמיכתו של חבר הקונגרס בהסכם הסחר החופשי עם פרו[5].
בפברואר 2009, לאחר תקרית בקונטיקט בה קוף שימפנזה מבוית הכה אישה ופצע אותה קשה[6], הגה בלומנאוור את "חוק בטיחות הפרימטים השבויים" כדי למנוע מכירה או רכישה של פרימטים שאינם בני אדם להחזקה אישית בין מדינות ומחוץ לארצות הברית. בשנה הקודמת, ביוני 2008, יזם בלומנאוור חקיקה לאיסור סחר בין-מדינתי של הומינידיים, אשר התקבלה בבית הנבחרים אך לא צלחה את הליך החקיקה בסנאט[7].
בלומנאואר זכה לתשומת לב תקשורתית במהלך הדיון הפוליטי סביב הרפורמה בבריאות הציבור בגין מתן תיקון ל"חוק בחירות הבריאות ברות-ההשגה של אמריקה", ששינה ההליכים כך שטיפולים לסיום חיים יכללו בכיסוי כחלק מתוכנית "מדיקר". התיקון, כפי שהוצג, התבסס על הצעה קודמת שנתמכה על ידי בלומנאוור וחבר בית הנבחרים הרפובליקני צ'ארלס בוסטאני מלואיזיאנה. התיקון עורר מחלוקת ציבורית ואת חמתם של אישים שמרניים שונים בהם מושלת אלסקה לשעבר שרה פיילין וטענה שהתיקון, אם ייחתם כחוק, יטייח את השימוש של הממשלה הפדרלית ב"פאנל המוות"[8]. בלומנאוור מתח ביקורת חריפה על דבריה של פיילין וכינה אותם כ"חסרי-עניין" ו"שפל של כל הזמנים". זעמו של בלומנאוור על דבריה של פיילין הודהדו בידי הסנאטור ג'וני אייזקסון מג'ורג'יה, שבז לטענת "פאנל המוות".
ב-24 ביולי 2014 הציג בלומנאוור את חוק החירום להארכת ברית האפגנים בקונגרס ה-113 של ארצות הברית, הצעת חוק שתאשר עוד כ-1,000 אשרות הגירה מיוחדות לשעת חירום שממחלקת המדינה של ארצות הברית יוכל להנפיק למתרגמים אפגנים ששירתו לצד הכוחות המזוינים של ארצות הברית במהלך מלחמת אפגניסטן. בפברואר 2015 נמנה בלומנאוור בין חברי הקונגרס הדמוקרטים שהחרימו את נאומו של ראש ממשלת ישראל בפני הקונגרס של ארצות הברית[9].
בשנים 2018–2020 נעדר בלומנאוור במכוון מנאומי מצב האומה של הנשיא דונלד טראמפ[10]. בשנת 2019 הוא היה אחד המחוקקים הראשונים שהביעו תמיכה פומבית ב"גרין ניו דיל"[11]. בנובמבר 2020 הוזכר לבומנאוור כמועמד אפשרי לתפקיד מזכיר התחבורה של ארצות הברית בממשל ג'ו ביידן[12].
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של ארל בלומנאוור בבית הנבחרים האמריקאי (באנגלית)- ארל בלומנאוור באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ סטיב מאייס, Blumenauer backs 'supercounty' plan, The Oregonian, 18 במרץ 1986 (באנגלית)
- ^ ג'ון שראג, BATTLE OF THE BLEEDING HEARTS, מאורכב מ-Willamette Week באתר Wayback Machine, 1999 (באנגלית)
- ^ Clinton, Obama campaigns headed Oregon's wa, באתר KVAL, 5 במרץ 2008 (באנגלית)
- ^ גרג היט, For Congressman, Life in Bike Lane Comes Naturally, באתר וול סטריט ג'ורנל, 29 בדצמבר 2007 (באנגלית)
- ^ סקוט מור, [ Trade Secret], באתר Portland Mercury, 27 בספטמבר 2007 (באנגלית)
- ^ ynet, ארה"ב: הקוף פצע קשה - הבעלים לא תואשם, באתר ynet, 8 בדצמבר 2009
- ^ צ'ארלס פופ, House passes Blumenauer bill to restrict primate sales, באתר The Oregonian, 24 בפברואר 2009 (באנגלית)
- ^ AP ו-ynet, פיילין: אובמה רוצה להעמיד אנשים ב'פאנל המוות', באתר ynet, 8 באוגוסט 2009
- ^
ברק רביד, סנאטור דמוקרטי ותיק הודיע כי יחרים אף הוא את נאום נתניהו בקונגרס, באתר הארץ, 10 בפברואר 2015
- ^ Some Democrats Refuse To Attend Trump’s State of the Union, באתר הפינגטון פוסט, 4 בפברואר 2019 (באנגלית)
- ^ The first lawmakers lining up behind AOC's Green New Deal resolution, באתר AXIOUS, 4 בפברואר 2019 (באנגלית)
- ^ Meet the contenders for Biden’s Cabinet, באתר פוליטיקו, 7 בנובמבר 2020 (באנגלית)
- חברי בית הנבחרים של ארצות הברית מאורגון
- חברי בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המפלגה הדמוקרטית
- חברי הקונגרס ה-112 של ארצות הברית
- חברי הקונגרס ה-113 של ארצות הברית
- חברי הקונגרס ה-114 של ארצות הברית
- חברי הקונגרס ה-115 של ארצות הברית
- חברי הקונגרס ה-116 של ארצות הברית
- חברי הקונגרס ה-117 של ארצות הברית
- אמריקאים שנולדו ב-1948