ארנסט גוסטב שולץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ארנסט גוסטב שולץגרמנית: Ernst Gustav Schultz,‏ 20 במאי 1811 דברן, פרוסיה המזרחית - 22 באוקטובר 1851 ירושלים) היה מזרחן ודיפלומט גרמני, ששימש כסגן קונסול (1845-1842) ולאחר מכן הקונסול הראשון (1851-1845) של פרוסיה בירושלים. שולץ נודע כמייסדה של "הספרייה המלכותית" בירושלים (1904-1847) הנחשבת לספרייה הציבורית וספריית המחקר הראשונה בארץ ישראל.

משפחתו ולימודיו

ארנסט גוסטב שולץ נולד ביישוב דֶבֶּרְן (Döbern) (בימינו - דוברי Dobry, יישוב המסופח למועצת גודקובו, בעבר גטכנדורף, בפרובינציה ורמיה-מזוריה בצפון פולין), מזרחית לפרויסיש הולנד (בימינו Pasłęk). אביו, ארנסט גוסטב שולץ צו הירשפלד, היה בעל תפקיד מנהלי בכיר ("Superintendent") בכנסייה הלותרנית המקומית.

ארנסט גוסטב הבן למד הגימנסיה באלבלונג (אז אלבינג), והחל משנת 1829 - תאולוגיה לותרנית ואחר כך מזרחנות באוניברסיטת קניגסברג. בשנים 1838-1834 שולץ השתלם במזרחנות בפריז אצל מורים כמו סאסי, קאטרמר ואז'ן בירנוף. בהמשך מצב משרת מורה פרטי בביתו של המזרחן הרוזן פייר אמדה ז'ובר כדי לחזק בהזדמנות זו את שליטתו בשפות מזרחיות מדוברות. הוא שקל לנסוע למזרח התיכון על מנת ללמוד אצל המזרחן הלבנוני אחמד פארס אפנדי מאסעד שהמיר באותה תקופה את דתו לנצרות לותרנית, אך געגועיו להוריו החזירו אותו לאזור הולדתו. בשנת 1838 הוסמך כמרצה באוניברסיטת קניגסברג. בחורף 1839-1838 עשה השתלמות נוספת בערבית ועברית, לימד שיעורים פרטיים בבתי העשירים בקניגסברג וערך אנטולוגיה על ב 3 כרכים תחת הכותרת "צרפת בת זמננו,

מינויו בקונסוליה בירושלים

מפה של ירושלים עם ההערות והביאורים של שולץ

ב-1841 ביקר שולץ בספריות בפריז ובאוקספורד על מנת לעיין בכתבי יד ערביים. הוא התוודע בהזדמנות זו למזרחן והדיפלומט כריסטיאן קארל יוזיאס, ברון פון בונזן, שנשא ונתן בלונדון בנוגע להקמת הבישופות הפרוטסטנטית של ירושלים בחסות בריטניה ופרוסיה. בשובו לפרוסיה, בתמיכתו של בונזן, התייצב שולץ בפני שר הדתות יוהאן א.פ. פון אייכהורן שחיפש אדם מתאים לעבודה דיפלומטית בקונסוליה הפרוסית שקמה זה עתה בירושלים. תחילה התמנה שולץ ב-20 במאי 1842 במשרת סגן קונסול. המלך פרידריך וילהלם הרביעי והברון בונזן היו מעוניינים באותן השנים לחזק את השפעת הכנסייה הלותרנית בארץ הקודש ובאמצעותה גם את השפעתה של פרוסיה במזרח התיכון.[1] .

כבר בשנתיים הראשונות ערך שולץ מחקרים ראשונים היסטוריים-טופוגרפיים על ירושלים וארץ ישראל. בין היתר ליווה את לורד נוג'נט בביקורו בכנסיית הקבר כדי לבדוק את אמיתות הדעות בנוגע למקום הקבורה של ישו. אחרי ביקור במולדת עמד בקשר עם אלכסנדר פון הומבולדט וביקר בחצר המלך בברלין. שולץ הכין באותה תקופה את הדו"ח שלו על ירושלים, שלווה במפה מאת הקרטוגרף היינריך קיפרט.

שולץ היה אמביוולנטי בנוגע לתפקידו כקונסול. באוקטובר 1843 פנה לממונה עליו, הקונסול הכללי פון וילדהברוך בביירות, עם בקשה לקבוע מועד לסיום שליחותו, וכעבור חודשיים אף התפטר, אך בסופו של דבר נשאר בתפקיד. לפי דעתו של טיטוס טובלר, רופא וחוקר ארץ ישראל שהכיר אותו, נטה שולץ למצבי דיכאון. תנאי המחיה בירושלים, אותם תיאר שולץ בחיבורו, הכבידו עליו.[2]

ב-1845 חזר לירושלים בתפקיד קונסול כללי. ביתו המרווח, ששימש בעבר משלחת מיסיונרית אמריקאית, הפך למרכז תרבות ודיפלומטי חשוב שפקדו אותו מבקרים רבים מקרב הערבים והתיירים האירופים.

בשנת 1847 התמנה גם לתפקיד קונסול בביירות במקום פון וילדברוך[3]. מלבנון יצא למסעות בגליל וגילה בהזדמנות זאת כמה תגליות ארכאולוגיות.שולץ היה הראשון שזיהה מחדש את מיקום המצודה העתיקה יודפת. הוא הסתמך על תאוריו של יוסף בן מתתיהו ועל הדמיון הפונטי של השם עם הטופונים הערבי "חירבת ג'פת". בנוסף לעניינו בהיסטוריה הקדומה ובארכולוגיה, שולץ אהב לצוד חיות בר וגם אסף צמחים אופייניים לצמחיית ארץ ישראל כדי לשלוח דוגמאות לגרמניה.[4]

מבחינה מדינית פעל שולץ לפי הקו שחיפש ההתקרבות בין פרוסיה לאנגליה במישור המזרח תיכוני בכלל ובארץ ישראל בפרט[5]. הוא התעניין בעידוד הפעילות המיסיונרית הפרוטסטנטית, בעיקר בקרב היהודים או הנוצרים יוונים אורתודוקסים, ובאפשרות של התיישבות נוצרית פרוטסטנטית בארץ ישראל. הוא נכנס לעימות עם הבישוף הפרוטסטנטי של ירושלים, מייקל סולומון אלכסנדר, יהודי מומר, שלא הירשה פולחן לותרני במסגרת המיסיון הבריטי LJS (החברה הלונדונית להפצת הנצרות בקרב היהודים).[6]

בשנת 1848 דאגות הקשורות למצב הפוליטי הבלתי יציב באירופה והתערערות מצב בריאותו אילצו אותו לחזור לפרוסיה. הוא חידש שם את עבודתו המחקרית בנוגע לגליל וירושלים. בחזרתו לארץ ישראל ב-1850 סבל מחום גבוה ומצהבת, ובנוסף שבר רגל עקב נפילה מעל סוס.

"הספרייה המלכותית" בירושלים

גולת הכותרת של הפעילות התרבותית הגרמנית בארץ ישראל הייתה הקמת הספרייה המלכותית בירושלים שכללה באוספיה כתבי יד, ספרים נדירים ותעודות היסטוריות. הספרייה התמקמה בבית הקונסוליה הפרוסית ברחוב הנביאים, מול הכניסה אל השכונה זיכרון משה. הבניין נהרס על ידי המחתרת היהודית אחרי עליית הנאצים לשלטון.

בשנת 1847 הקים בקונסוליה ספרייה ציבורית לפי דגם של הספרייה באוניברסיטת גטינגן, אם כי קטנה בממדיה. החידוש שבה היה כך שהיא לא נועדה רק לחוקרים ולחכמי דת ותלמידיהם אלא הייתה זמינה אף לקהל הרחב - כולל תיירים (בעיקר דוברי גרמנית) ותלמידי בית הספר של המיסיון. הספרייה הייתה בקשר קצר עם החברה הספרותית הבריטית בירושלים והועלה בשלב מסוים האפשרות ששני המוסדות יתאחדו. רשימת הספרים שנועדו לחקר ארץ ישראל הורכבה על ידי אמיל רדיגר מן העיר האלה. הספרייה ייבאה ספרים רלוונטיים מאירופה ושלחה לספריות אוניברסיטאיות בגרמניה פרסומים והעתקי תעודות מארץ ישראל.

בימיו האחרונים טופל על ידי האגודה הדיאקונית הפרוטסטנטית ונפטר באוקטובר 1851. שולץ הובא לקבורה בבית הקברות של הקהילה הלותרנית בירושלים . בלווייה השתתפו בני כל העדות והמעמדות בעיר. בשנת 1857 הפסטור פיליפ וולף, שהתארח אצל שולץ בירושלים בשנת 1847[7], צירף את חיבורו של שולץ למהדורה הראשונה של הספר שכתב בעצמו על העיר.

כתביו

  • 1845 - Jerusalem, eine Vorlesung (ירושלים, הרצאה) עם מפה מאת היינריך קיפרט. ההרצאה הוקראה על ידי שולץ בישיבה של החברה הגאוגרפית בברלין

מתאר בו תמונה די עגומה ופסימית של המצב בארץ ישראל באמצע המאה ה-19. מספר על עוולות צבא הכיבוש העות'מאני, המאבקים השבטיים המקומיים, פשיטות הבדואים, חוסר הצדק, השימוש בעינויים, הביטחון האישי הירוד, השחיתות, תוך הבעת אהדה לאוכלוסייה המקומית.

קישורים חיצוניים ומקורות

2012- Strategies for Tourism Industry – Micro and Macro Perspectives Dr Murat Kasimoglu (Ed.),ISBN: 978-953-51-0566-4 InTech

לקריאה נוספת

  • .Karl Zimmermann, Wilhelm Liebenow, Ernst Gustav Schultz Versuch einer Construction der Karte von Galiläa.Nach den Forschungen des verstorbenen Dr. Ernst Gustav Schultz, Königlich Preussische Consul in Jerusalem Berlin, Reimer 1861,

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארנסט גוסטב שולץ בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Yair Hirschfeld Some Findings on Prussian and Ottoman Policy During the 1840's and Based on the Writings of Dr. Gustav E.Schultz, the First Prussian Vice-Consul to Jerusalem 1842-1851 in David Kushner ed. Palestine in the Late Ottoman Period Ben Zvi Institute, Jerusalem 1986 page 263-264
  2. ^ Yair Hirschfeld 1986 page 263
  3. ^ Yair Hirschfeld page 265
  4. ^ עודד שי "מוזיאונים ואופסים זואולוגיים בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית המאוחרת" עמוד 5,ב-Journal of Museum Studies vol.5, Nr.1 ed. by Michael A. Mares, 26 april 2011, University of Oklahoma
  5. ^ Yair Hirschfeld page 265
  6. ^ Bishop Alexander and the Mission to the Jews Charlotte Van der Leest Conversion and conflict in Palestine: the missions of the Church Missionary Society and the protestant bishop Samuel Gobat, Leiden University, doctorate thesis 18 June 2008
  7. ^ [C:\Documents and Settings\admin\Local Settings\Temp\Goren_Germany_and_germans.pdf חיים גורן - גרמניה וגרמנים בארץ ישראל במאה ה-19 - הערכה מחודשתThe Great Powers in the Holy Land Project The European Institute, Columbia University 2009]
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0