ארתור רג'ינלד הוסקינס
 | |
| סר ארתור רג'ינלד הוסקינס (1932) | |
| לידה |
30 במאי 1871 לונדון, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
7 בפברואר 1942 (בגיל 70) לונדון, הממלכה המאוחדת |
| השתייכות |
 צבא בריטניה |
| תקופת הפעילות | מאי 1891 – 1923 (כ־31 שנים) |
| דרגה |
 מייג'ור גנרל |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד בריגדת הרגלים השמינית (אנ') (1915-1916) מפקד דיוויזיית מזרח אפריקה הראשונה (1916-1917) מפקד כלל הכוחות הבריטים בזירת מזרח אפריקה (1917) מפקד הדיוויזיה השלישית "לאהור" (1919-1917) מפקד הדיוויזיה ה-46 (1919-1923) קולונל של כבוד של רגימנט הרגלים של צפון סטפורדשייר (אנ') (1936-1921) | |
| פעולות ומבצעים | |
|
המלחמה המהדית מלחמת הבורים המערכה בסומלילנד הבריטית מלחמת העולם הראשונה • החזית המערבית • המערכה במסופוטמיה • המערכה על סיני וארץ ישראל | |
| עיטורים | |
 "אביר מפקד" במסדר האמבט "קצין גדול" במסדר הנילוס אות השירות המצוין מסדר סנט אנה (אנ') אוזכר בשדרים | |
| תפקידים אזרחיים | |
|
פעיל במפלגה השמרנית מנהל בית ספר | |
מייג'ור גנרל סר ארתור רג'ינלד הוסקינס (באנגלית: Sir Arthur Reginald Hoskins; 30 במאי 1871 - 7 בפברואר 1942) היה קצין בכיר בצבא בריטניה. השתתף במלחמה המהדית, במלחמת הבורים ובמלחמת העולם הראשונה במהלכה לחם, כמפקד בריגדה ובהמשך כמפקד דיוויזיה, בחזית המערבית, במערכה במסופוטמיה ובמערכה על סיני וארץ ישראל.
ביוגרפיה
ארתור רג'ינלד הוסקינס נולד ב-1871 בלונדון לתומאס הוסקינס (Thomas Hoskins 1892-1825) וללואיז לבית קומפיין (Louisa Compigne 1886-1842). אח לתומס (1863), לואיזה (1864), הוראשיו (1867), אמי רוז (1868), הרברט (1869), אדית מוד (1874), אוקטביה (1875) ונינה (1877).
בנעוריו למד הוסקינס בבית הספר התיכון ווסטמינסטר (אנ') שבלונדון ובהמשך למד במכללה הצבאית המלכותית בסנדהרסט.
קריירה צבאית
השנים הראשונות
במאי 1891, עם סיום לימודיו, התגייס הוסקינס לצבא בריטניה והוצב ב"רגימנט הרגלים של צפון סטפורדשייר" (אנ') בדרגת לוטננט משנה. ב-1895 הועלה לדרגת לוטננט.
ב-1896 נשלח לשרת בצבא מצרים והיה שותף במלחמה המהדית במהלכה נלחם צבא בריטניה בבני האנצאר בסודאן. שירותו במערכה זו נמשכה עד 1899 ובמהלכה אוזכר בשדרים וזכה באות מסדר המג'ידיה (דרגה 4).
בפברואר 1900 שוחרר מצבא מצרים, הצטרף לבטליון השני של רגימנט הרגלים של צפון סטפורדשייר ונשלח למלחמת הבורים בדרום אפריקה. זמן קצר לאחר הגיעו הועלה לדרגת קפטן ולמייג'ור (מינוי זמני) ומונה לעוזרו הצבאי של מייג'ור גנרל ג'ון מקסוול (אנ') ששירת כמושל הצבאי של פרטוריה. הוסקינס המשיך לשרת בדרום אפריקה עד 1902 ואז חזר לאנגליה. על שירותו המסור במערכה זו זכה באות השירות המצוין.
ב-1903 נשלח הוסקינס למערכה שניהל צבא בריטניה בסומלילנד הבריטית שם אוזכר בשדרים.
בשלהי אותה שנה החל ללמוד בבמכללת קימברלי לפיקוד ומטה (אנ') שם למד עד 1905.
עם סיום לימודיו חזר לצבא מצרים שם שירת כקצין סגל עד 1913 ואז חזר לדרום אפריקה שם מונה למפקח של רגימנט רובאי המלך האפריקנים.
מלחמת העולם הראשונה
בספטמבר 1914, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, הועבר לחזית המערבית שם מונה לשליש של הדיוויזיה השמינית. בנובמבר אותה שנה מונה לרמ"ט של מפקד הדיוויזיה השביעית, מייג'ור גנרל תומפסון קאפר.
במרץ 1915 הועלה הוסקינס לדרגת בריגדיר גנרל ומונה למפקד בריגדת הרגלים השמינית (אנ') שפעלה תחת הדיוויזיה השלישית. כמפקד הבריגדה נלחם בקרבות החזית המערבית.
בתחילת 1916 הועבר הוסקינס למערכה במזרח אפריקה שם מונה למפקד דיוויזיית מזרח אפריקה הראשונה (1st East African Division). בינואר 1917 מונה למפקד כלל הכוחות הבריטים בזירת מזרח אפריקה כשהוא מחליף את יאן סמאטס בגלל כישלון בניהול המערכה שהביא לעצירת המתקפה האנגלית עקב חולים רבים וחוסר בתמיכה לוגיסטית. הוסקינס שיקם את המערך הלוגיסטי והרפואי והיל לטוות תוכנית לחידוש המערכה לאחר סיום הגשמים. למרבה צערו תרומתו לא הוערכה על ידי ראש המטה הכללי הקיסרי פילדמרשל ויליאם רוברטסון שהחליפו, באפריל 1917, על ידי הקצין הדרום אפריקאי לוטננט גנרל ג'ייקוב ואן דוונטר (אנ').
לאחר הדחתו הועבר הוסקינס לזירת מסופוטמיה שם מונה למפקד הדיוויזיה השלישית "לאהור". דיוויזיה זו הגיעה לזירה זו מאירופה באפריל 1916 במקביל לנפילת כות והייתה חלק מתהליך הרה-ארגון של צבא בריטניה שהוביל גנרל פרדריק סטנלי מוד. עם הצטרפותו היה הוסקינס שותף למערכה המחודשת לכיבוש בגדאד שהתחוללה בתחילת 1918.
במרץ 1918, בעקבות ההצלחה של האופנסיבה הבריטית בזירת מסופוטמיה החליט הפיקוד הבריטי להעביר את הדיוויזיה השלישית "לאהור" לזירת ארץ ישראל[1]. לאחר הגעתה היו הוסקינס והדיוויזיה שותפים להכנות של אדמונד אלנבי לקראת המערכה לכיבוש צפון ארץ ישראל. במסגרת זו הועמדה הדיוויזיה תחת הפיקוד של הקורפוס ה-21 בפיקודו של גנרל אדוארד באלפין. בספטמבר 1918 לקחה הדיוויזיה חלק בקרב מגידו במהלכו פעלה באזור טולכרם ושכם וכן בהרי שומרון אולם לא המשיכה צפונה לכיבוש צפון ארץ ישראל.
ב-1919, לאחר סיום המלחמה זכה בשלל אותות וביניהם "אביר מפקד" במסדר האמבט, מסדר הנילוס ומסדר סנט אנה (אנ'). לאחר פירוק הדיוויזיה השלישית, מונה הוסקינס למפקד הדיוויזיה ה-46 תפקיד אותו מילא עד 1923. ב-1921 מונה לקולונל של כבוד ברגימנט הרגלים של צפון סטפורדשייר (בו החל את דרכו הצבאית) תפקיד אותו מילא עד 1936.
לאחר השירות הצבאי
הוסקינס פרש מהשירות ב-1923 ופנה לפעילות פוליטית במסגרת המפלגה השמרנית של בריטניה. במקביל מונה למנהל בית הספר "פיליפ סטוט" (Philip Stott College) ובהמשך מונה למנהל בית ספר בונר לאו ממוריאל קולג' (Bonar Law Memorial College), להכשרת פעילים שמרנים, תפקיד אותו מילא עד 1938.
נפטר ב-1942.
משפחתו
הוסקינס נישא ב-6 באוגוסאט 1914 למיפאנווי וויליאמס (Myfanwy Hoskins) ששירתה כאחות צבאית בצבא בריטניה. לאחר שלא ליוותה את בעלה בתקות שירותו באפריקה ובמזרח התיכון נכנסה מיפאנווי לדיכאון וחרדות[2].
לקריאה נוספת
- ג'ון גריינג'ר, "הלחימה על ארץ ישראל-1917", הוצאת מודן והמעבדה התפיסתית באגף המבצעים, 2012.
- פילדמרשל ארצ'יבלד פרסיוול ויוול, מסעי המלחמה בארץ ישראל, הוצאת אריאל, 2007.
- Anderson, Ross (2007). The Forgotten Front 1914–18: The East Africa Campaign. Tempus Publishing. ISBN 978-0-7524-4126-9.
קישורים חיצוניים
- ארתור רג'ינלד הוסקינס, באתר birmingham.ac.uk
- רגימנט הרגלים של צפון סטפורדשייר, באתר regiments.org
- עץ משפחת הוסקינס, באתר אנססטרי
- ארתור רג'ינלד הוסקינס, באתר angloboerwar.com
הערות שוליים
- ^ יחד עם הדיוויזיה השלישית הועברה לזירת ארץ ישראל גם הדיוויזיה השביעית "מירוט"
- ^ מיפאנווי הוסקינס, באתר thesamsonsedhistorian
