אתר ההנצחה לזכר יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל |
| מיקום | הר הרצל, ירושלים שבישראל |
| הקמה ובנייה | |
| יוצר | גבריאל קרטיס |
|
(למפת ירושלים רגילה)   אתר ההנצחה לזכר יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל | |
אתר ההנצחה לזכר יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל הוא אתר הנצחה בהר הרצל המוקדש להנצחת זכרם של אלפים מקהילת יהודי אתיופיה אשר נספו בדרכם לישראל בראשית שנות השמונים. האתר נחנך בשנת 2007.
רקע
ערך מורחב – בשלהי שנות השבעים החל גל עלייה מאתיופיה, כאשר יהודים מקהילת ביתא ישראל יצאו ברגל לסודאן בתקווה להגיע לישראל. בתחילה הובאו עולים מסודאן לישראל בטיסות מסחריות מחרטום דרך מדינות אירופה, בספינות חיל הים שאספו אותם מחוף הים האדום ובמטוסי חיל האוויר שנחתו במדבר הסודאני. לאחר שיותר ויותר יהודים הגיעו למחנות הפליטים בסודאן ומצבם בהם היה קשה ביותר הוציאה ישראל לפועל בסיועה של ארצות הברית ב-1984 את מבצע משה, בו הוטסו עולים אל מחוץ לסודאן במטוסים אזרחיים שחכרה ישראל ועל ידי מטוסים צבאיים אמריקניים. בסך הכל הגיעו לישראל בתקופה זו כ-16 אלף עולים.
כארבעת אלפים מיהודי אתיופיה שניסו לעלות ארצה דרך סודאן נספו במסעם – ברעב, במחלות ובהתקפות שודדים – או נחטפו ועקבותיהם לא נודעו עוד. הגורם העיקרי לתמותה היה תנאי התברואה הקשים במחנות הפליטים אום רקובה וגדריף שבסודאן, שהביא בשלהי שנת 1983 להתפרצות מגיפות קטלניות.
אתר ההנצחה
אתר ההנצחה הוקם בפאתו המזרחית של מתחם הר הרצל, בסמוך לחלקות הקבורה של חיילי צה"ל שנפלו בתחילת שנות התשעים ואילך.
האתר הוא חצר פתוחה שקועה שבה נטוע דשא והיא מוקפת עצים ושיחים. לדברי אדריכל האתר נועד מבנהו השקוע ליצור תחושה של עלייה לרגל למקום קדוש.
החצר תחומה ממזרח על ידי סוללת עפר; לאורך פאותיה מצפון וממערב הוקמו מושבים מדורגים. כל אלו יוצרים אמפיתיאטרון קטן, המשמש את באי טקסי הזיכרון הנערכים באתר.
במבואה לחצר ניטעו עצי זית. בצידה השמאלי של המבואה ניצב קיר, ועליו כתובת המכריזה על שם האתר, והמספרת בקצרה את סיפור התלאות וההקרבה של ציבור העולים מאתיופיה בדרכו לישראל. כתובת זו נרשמה על גבי הקיר בעברית, אמהרית ואנגלית.
בקיר הדרומי של החצר משובץ מבנה עגול למחצה ובעל גג משופע בחתך של חרוט, הפתוח אל החצר. צורתו היא כבקתה חצויה. זהו "ביתן הסיפורים האישיים". על קירו העגול של המבנה נקבעו לוחות ועליהם עדויות של משתתפי העלייה – עדות מפי ילד, סיפורו של ראש קבוצת עולים, זכרונות של אם על החיים בסודאן, עדות אישית מפי קס. על גבי לוחות העדות נחרתו גם ציורים סימבוליים המתארים את החיים באתיופיה, הדרך לסודאן והשהות במחנות שם.
משמאלו של הביתן ומאחוריו נבנו כיפות חרוטיות נוספות, המסמלות את צורת גגות הטוקולים - בקתות המגורים האופייניות לכפרים ברמה האתיופית.
בדשא שבחצר, לפני הקיר הדרומי שלה, נקבעו טריזים של בטון המגיחים מן הדשא, המסמלים ככל הנראה את הצוקים והמכשולים שעמדו בדרכם של העולים, או את מצוקי הרי סאמיאן. בצידם נקבעו בדשא תלוליות מצופות אבנים, המסמלות את תילי האבנים שהונחו על גבי קבריהם של אלו שמתו בדרך העלייה ולא זכו להגיע לישראל.
לדברי האדריכל, אתר ההנצחה משתרע בין שני מוקדי נוף: האחד – מורשת הכפר באתיופיה, אותה מסמלים המבנה והכיפות שבצידו הדרומי של האתר, הפונה לכיוונה של אתיופיה; האחר – ירושלים, אותה מסמלים עצי הזית הנטועים במבואה לאתר. ביניהם פזורים הסמלים לדרך התלאות שעברו העולים - טריזי הבטון ותלוליות האבן.
על גבי הקיר הדרומי נרשם:
בצד כתובת זו נרשם הפסוק הבא:
מידע נוסף
אתר ההנצחה תוכנן על ידי האדריכל גבריאל קרטס. עיצובו נעשה בשיתוף עם יוצרים וסופרים יוצאי אתיופיה, שעבודותיהם שולבו בו.
מתכנני הצמחייה והגינון באתר היו דפנה הלביץ וטוביה לבינוב.
האתר הוקם ביזמת המשרד לקליטת העלייה בשיתוף ההסתדרות הציונית העולמית ומשרד הביטחון.
האתר נחנך בטקס שהתקיים ב-14 במרץ 2007, במעמד ראש הממשלה, השר לקליטת העלייה, יושב ראש ההסתדרות הציונית, קסים ונכבדי עדת ביתא ישראל.
מאז נחנך האתר מתקיים בו מדי שנה טקס האזכרה הממלכתי לעולים מאתיופיה שנספו. טקס זה נערך קודם לכן באתר האנדרטה הזמנית לניספים, שהוקמה בשנת 1989 בגבעת המטוס. על פי החלטת הממשלה נערך טקס האזכרה מאז 2004 ביום ירושלים (כ"ח באייר) - מועד שנבחר על מנת לבטא את שאיפתם של העולים להגיע אל ירושלים.
כתובת על הקיר במבואה לאתר ההנצחה
כתובת על הקיר במבואה לאתר ההנצחה
כתובת הקבועה בקיר הדרומי של האתר
פסוק הקבוע בקיר הדרומי של האתר
עדות ילד בביתן הסיפורים האישיים
סיפור של ראש קבוצה בביתן הסיפורים האישיים
זכרונות של אם בביתן הסיפורים האישיים
עדות אישית מפי קס בביתן הסיפורים האישיים
אנדרטאות נוספות לזכר יהודי אתיופיה
אנדרטאות נוספות לזכר יהודי אתיופיה נמצאות בקריית גת ובגבעת המטוס בירושלים - במקום בו נערך בעבר הטקס המרכזי לזכרם לפני שעבר אל הר הרצל.
ראו גם
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אתר ההנצחה ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל |
קישורים חיצוניים
- האנדרטה לזכר יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל - הר הרצל באתר המשרד לקליטת העלייה.
- כ"ח באייר – יום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל באתר הכנסת. תאריך כניסה: 26 ביוני 2010.
- "כ"ח באייר – יום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל" באתר אגודת יהודי אתיופיה.
- הנספים בדרך ובסודן באתר האגודה הישראלית למען עולי אתיופיה. תאריך כניסה: 26 ביוני 2010.
- מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית על האתר וראיון עם האדריכל, באתר 'חלון אחורי', 13.12.12
