בג"ץ בן גביר
 |
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
| |
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
 | |
| ערכאה | בג"ץ |
|---|---|
| חברי המותב | |
| נשיא בית המשפט | יצחק עמית |
| חברי המותב | נעם סולברג, דפנה ברק-ארז, דוד מינץ, יעל וילנר, עופר גרוסקופף, אלכס שטיין, ח'אלד כבוב ויחיאל כשר |
בג"ץ 9037-08-2 גלעד הכהן נגד ראש הממשלה, המוכר בשם בג"ץ בן גביר, הוא עתירה שנידונה בבג"ץ, הדורשת מראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו להעביר מתפקידו את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, בטענה שהוא מבצע פוליטיזציה של משטרת ישראל ומתערב באופן פסול בעבודה המקצועית של הארגון.
נתניהו הגיב לעתירה בטענה שהחלטה על העברת השר מתפקידו היא סמכות פוליטית ולא שיפוטית, ולא עניין להתערבות של בית המשפט, וכן שבמקרה זה אין עילה חריגה להתערבות בהחלטה שהיא החלטה קולקטיבית של הממשלה. בן גביר טען שהוא עוסק בקביעת מדיניות ובהתווית דרך למשרדו בלבד מתוקף תפקידו.[1]
רקע
הדיון מתרחש בתקופה של מחלוקת ציבורית בעניין הניסיון של ממשלת ישראל השלושים ושבע להעביר את הרפורמה המשפטית הנוגעת לצמצום סמכויותיו וכוחו של בית המשפט הגבוה לצדק, מחאה נגדה ותמיכה ציבורית בה, ולאחר חקיקת חלק מהרפורמה וביטולו על ידי בית המשפט.
בבחירות לכנסת העשרים וחמש שנערכו ב-1 בנובמבר 2022 עמד איתמר בן גביר בראש מפלגת עוצמה יהודית, אשר התמודדה ברשימה משותפת יחד עם המפלגות הציונות הדתית ונעם, שקיבלה 14 מנדטים. לאחר הבחירות התפצלה עוצמה יהודית לסיעה עצמאית המונה שישה חברי כנסת בראשות בן גביר. ב-29 בדצמבר כוננה ממשלת ישראל השלושים ושבע, ובמסגרתה מונה בן גביר לשר לביטחון פנים, תפקיד ששמו שונה בהמשך ל"שר לביטחון לאומי". נגד מינויו של בן גביר הוגשו עתירות לבית המשפט הגבוה לצדק על ידי אורני פטרושקה ואנשים נוספים, אשר דרשו מראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לפטר את השר. בג"ץ דן בעתירות בבג"ץ פטרושקה ודחה אותן בפסק דינו ב-21 בפברואר 2024.[2]
בינואר 2025 התפטר בן גביר מתפקידו כמחאה על חתימת הסכם חמאס–ישראל השני, ועם קריסת ההסכם ב-18 במרץ 2025 חזר אליו. בעקבות זאת קיימו לשכותיהם של השר בן גביר והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה משא ומתן ביניהן, בסופו הגיעו להסכם על מסמך עקרונות למגבלות התערבות השר בעבודת המשטרה.[3] ההסכם הטיל מגבלות על השר במספר תחומים הנמצאים על פי החוק תחת משרדו, בהם בתחום המחאות, המינויים והפעילות המבצעית.[4]
הגשת העתירות
באוגוסט-ספטמבר 2024 הגישו מספר אזרחים ארבע עתירות לבג"ץ, במסגרתן ביקשו מבית המשפט לחייב את ראש הממשלה נתניהו לפטר את בן גביר. בעקבות הגשת העתירה פנתה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה לראש הממשלה בבקשה שישקול מחדש את תמיכתו בכהונת השר.[5]
בתשובתה לעתירות שנמסרה לבג"ץ בספטמבר 2025 טענה היועמ"שית שבן גביר הפר את תנאי ההסכם ביניהם המגביל את מידת יכולתו להתערב בעבודת המשטרה, ובהתאם היא הצטרפה לעמדת העותרים לפטר את השר.[6][5] על פי דיווח של העיתונאי אבישי גרינצייג, לקראת הדיון בבג"ץ פנתה היועמ"שית בהרב-מיארה לראש שב"כ לשעבר רונן בר בבקשה שיאסוף מידע על מעורבותו של השר בן גביר בעבודת המשטרה, על מנת להשתמש במידע במסגרת העתירות. בהמשך, על פי הפרסום, הורחב איסוף המידע לבדיקה לחדירת כהניזם למשטרה.[7][8] בן גביר טען שבר שלח אנשי שב"כ לרגל אחריו,[9] ופנה לבג"ץ בדרישה לחשוף מסמך פנימי של השירות שלטענתו מוכיח את טענותיו.[10] בהרב-מיארה הכחישה את הטענות.[11] בהמשך, לדרישת היועמ"שית, הוציא בג"ץ צו על תנאי לראש ממשלה לנמק מדוע לא יעביר את בן גביר מתפקידו.[5]
בקשה לפסילת השופטת דפנה ברק-ארז
ב-8 בינואר 2026 הגיש השר בן גביר בקשה לפסילת השופטת דפנה ברק-ארז מלדון בעניינו, בטענה שיחסו של בן זוגה לשר יצחק וסרלאוף, אף הוא ממפלגת עוצמה יהודית, בעת תפילת ראש השנה ב-23 בספטמבר 2025, מעלה "חשש ממשי למשוא פנים כלפי השר לביטחון לאומי". השופטת ברק-ארז דנה בבקשה ודחתה אותה.[12]
הדיון בבג"ץ
ב-15 באפריל 2026 התקיים דיון בבג"ץ בעתירה, בהרכב שכולל תשעה שופטים: נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, נעם סולברג, דפנה ברק-ארז, דוד מינץ, יעל וילנר, עופר גרוסקופף, אלכס שטיין, ח'אלד כבוב ויחיאל כשר. הדיון הועבר בשידור ישיר.[1] מחשש שהדיון "עלול להיות מלווה בהפרעות, בהתפרעויות או בהתפרצויות בדרגה שצפויה להקשות באופן ממשי על ניהולו התקין", מנעו השופטים מראש כניסת קהל לדיון למעט נציגי העותרות, עורכי הדין של הצדדים וכן מורשי כניסה, ובכללם ח"כים ושרים.[13] זמן קצר לאחר תחילת הדיון קרא סגן השר אלמוג כהן ממפלגת עוצמה יהודית קריאות ביניים, ועמית הורה על הרחקתו.[14] בהמשך הפריעו לדיון גם השרות עידית סילמן ומאי גולן וכן ח"כ טלי גוטליב ולימור סון הר-מלך, ועל כן הוצאו מאולם בית המשפט.[15]
טרם תחילת הדיון מסר השר בן גביר הצהרה בה טען כי הוא מיישם את המדיניות שלו בהתאם לרצון בוחריו, ומתוקף סמכותו.[15] סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין, פרסם בבוקר הדיון בבג"ץ הודעה לפיה הדיון אינו חוקי ולהחלטה שתתקבל בו אין תוקף.[15][16] גם שר החוץ גדעון סער מתח ביקורת על עצם הדיון וראה בפסיקה שתדרוש פיטוריו של שר פגיעה בדמוקרטיה בישראל.[17] תנועות ימין קראו לתומכיהן להפגין מחוץ לבית המשפט העליון בזמן הדיון, נגד מה שהם מכנים "דיקטטורה משפטית" וניסיון להדיח שר נבחר.[18] במקביל לדיון בבית המשפט, הפגינו מאות תומכי ימין בהם שרים וחברי הכנסת מחוץ לבית המשפט.[19] השר בן גביר נאם בהפגנה נגד קיומו של הדיון בעניינו ופתח בקמפיין בנושא, על רקע הבחירות לכנסת העשרים ושש הצפויות להתקיים בהמשך השנה.[20]
קישורים חיצוניים
- עו"ד מירית לביא, הדיון בבג"ץ על המשך כהונת חה"כ בן גביר כשר לביטחון לאומי, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 14 באפריל 2026
- גלעד מורג, השופט עקץ: "טיעונים של שנה א'" - העו"ד של בן גביר זעם: "לא לחלק לי ציונים" | צפו בשידור החי, באתר מעריב אונליין, 15 באפריל 2026
- יצחק וייס, אחרי הדיון הסוער: רה"מ מוכן לשוב להידברות עם היועמ"שית, באתר בחדרי חרדים, 14 באפריל 2026
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 דיון בעתירות בעניין העברתו של ח"כ איתמר בן גביר מתפקיד השר לביטחון לאומי
הדיון בהדחת בן גביר, באתר ynet, 15 באפריל 2026 - ↑ בג"ץ 8910/22 אורני פטרושקה ואחרים נ' ח"כ בנימין נתניהו ואחרים, ניתן ב־21 בפברואר 2024
- ↑ תמר אלמוג, בן גביר והיועמ"שית הגיעו להסכמות על מתווה לכהונתו, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 29 באפריל 2025;
בג"ץ 9037-08-24 גלעד הכהן ואחרים נ' ראש הממשלה ואחרים, ניתן ב־5 במאי 2025 - ↑ פשרה: מעורבותו של בן גביר במשטרה תוגבל - בהרב-מיארה תגן עליו בבג"ץ, באתר כלכליסט, 29 באפריל 2025
- ^ 5.0 5.1 5.2 עו"ד מירית לביא, הדיון בבג"ץ על המשך כהונת חה"כ בן גביר כשר לביטחון לאומי, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 14 באפריל 2026
- ↑ חן מענית ויהושע בריינר, היועמ"שית לבג"ץ: על נתניהו לנמק מדוע אינו מדיח את בן גביר בשל התערבותו הפסולה בעבודת המשטרה, באתר הארץ, 1 בינואר 2026
- ↑ הפנייה הסודית של היועמ"שית לרונן בר נחשפת: אסוף מידע על בן גביר, באתר סרוגים, 14 באפריל 2026
- ↑ גדי פוקס, היועמ"שית ביקשה מהשב"כ חומרים על בן גביר, באתר אמס, 14 באפריל 2026
- ↑ עוצמה יהודית, השר בן גביר חושף: ”ראש השב"כ רונן בר שלח לרגל אחריי”, באתר יוטיוב, 20 במרץ 2025
- ↑ בן גביר דורש מבג"ץ: תחשפו את ההודאה שמוכיחה – ראש השב"כ עקב אחריי, באתר סרוגים, 27 במרץ 2025
- ↑ היועמ"שית בתגובה לסערה סביבה: "קשקוש מוחלט!", באתר סרוגים, 15 באפריל 2026
- ↑ בג"ץ 9037-08-24 גלעד הכהן ואחרים נ' ראש הממשלה ואחרים, ניתן ב־9 בינואר 2026
- ↑ יעל יפה, בהרכב מורחב: בג"ץ ידון בעתירות הקוראות להדיח את השר בן גביר, באתר מאקו, 15 באפריל 2026;
בג"ץ 9037-08-24 גלעד הכהן ואחרים נ' ראש הממשלה ואחרים, ניתן ב־13 באפריל 2026 - ↑ נטעאל בנדל, החל הדיון בבג"ץ להדחת בן גביר, אלמוג כהן הורחק מהדיון, באתר ynet, 15 באפריל 2026
- ^ 15.0 15.1 15.2 חזקי ברוך, בג"ץ דן בעתירות הדורשות את הדחת בן גביר | שידור חי, באתר ערוץ 7, 15 באפריל 2026
- ↑ יצחק וייס, שר המשפטים לוין: לא נכבד את פסיקת בג"ץ שתפטר את בן גביר, באתר בחדרי חרדים, 15 באפריל 2026
- ↑ שר החוץ סער על הדיון בבג"ץ: "היועמ"שית דוחפת למשבר חוקתי", באתר JDN, 15 באפריל 2026
- ↑ חזקי ברוך, בן גביר לקראת הדיון בבג"ץ: היועמ"שית צודקת, נבחרתי למשול, באתר ערוץ 7, 15 באפריל 2026
- ↑
אלינור פבריקר, "נלחמים על הדמוקרטיה": מאות תומכי ימין מפגינים מחוץ לבג"ץ, בעיתון מקור ראשון, 15 באפריל 2026
- ↑ חדשות ynet, הדיון בהדחת בן גביר: חמישה ח"כים הוצאו אחרי שביזו את בית המשפט, באתר כלכליסט, 15 באפריל 2026
בג"ץ בן גביר43087898Q139373093