בג"ץ התנועה למען איכות השלטון נגד הכנסת (עילת הסבירות)
 בית המשפט העליון | |
| חברי המותב | |
|---|---|
| נשיא בית המשפט | אסתר חיות |
| חברי המותב | הנשיאה אסתר חיות, המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן והשופטים יצחק עמית, נעם סולברג, דפנה ברק-ארז, ענת ברון, דוד מינץ, יוסף אלרון, יעל וילנר, עופר גרוסקופף, אלכס שטיין, גילה כנפי-שטייניץ, ח'אלד כבוב, יחיאל כשר ורות רונן |
| דעות בפסק הדין | |
| דעת רוב | התיקון לחוק יסוד השפיטה חורג מסמכותה המכוננת של הכנסת. כמו כן אושרר כי לבג"ץ סמכות לקיים ביקורת שיפוטית ולהתערב במקרים חריגים וקיצוניים שבהם הכנסת חרגה מסמכותה המכוננת |
בג"ץ 5658/23 התנועה למען איכות השלטון בישראל נגד הכנסת הידוע בשם בג"ץ עילת הסבירות היא עתירה לבג"ץ נגד תיקון לחוק יסוד: השפיטה לפיו בית המשפט לא ידון בסבירות החלטותיהם של הממשלה, ראש הממשלה והשרים. ב-1 בינואר 2024, בג"צ פסל את התיקון בנושא עילת הסבירות.
רקע
ביולי 2023 אושר בכנסת, כחלק מהרפורמה המשפטית, תיקון לחוק יסוד: השפיטה, לפיו בית המשפט לא ידון בסבירות החלטותיהם של הממשלה, ראש הממשלה והשרים.[1] הדיונים בתיקון התקיימו לצד הפגנות תמיכה והתנגדות, והתיקון אושר בקריאה שלישית ברוב של 64 חברי הכנסת של הקואליציה, בהיעדרותם של כל 56 חברי הכנסת שבאופוזיציה.
עמדות הצדדים ודיון מקדים
בעקבות צמצום זה של עילת הסבירות הוגשו שמונה עתירות לבג"ץ, בין השאר על ידי התנועה למען איכות השלטון בישראל, לשכת עורכי הדין בישראל, בכירים לשעבר במערכת הביטחון ופעילים חברתיים, בטענה שעל בית המשפט לפסול את התיקון, בעיקר משום שהתיקון הוא תיקון חוקה שאינו חוקתי משום שהוא מערער את יסודותיה הדמוקרטיים של ישראל, וגם בשל ההליך המהיר בו, לטענת העותרים, חוקק החוק.
הדיון בעתירות אוחד,[2] ונשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, קבעה כי הדיון בעתירות ייערך, לראשונה בתולדות בית המשפט העליון, בהרכב מלא של 15 שופטי בית המשפט העליון.[3]
ב-9 באוגוסט הוציא בג"ץ צו על תנאי, המורה לכנסת לוועדת החוקה, חוק ומשפט, לממשלת ישראל וליועצת המשפטית לממשלה לנמק מדוע לא יבוטל התיקון לחוק יסוד: השפיטה. בהחלטה צוין שהיא התקבלה "מטעמים של יעילות הטיפול בעתירות ומטעמים אלה בלבד, בלא שיהיה בכך משום הבעת עמדה לגופם של דברים".[4]
נוכח סירובה של היועצת המשפטית לממשלה לייצג את עמדת הממשלה ביחס לעתירה, אישרה היועצת לממשלה ייצוג נפרד בעתירה.[5]
דיון ציבורי בשאלת הסמכות לביקורת שיפוטית על חוקי היסוד
לקראת הדיון בעתירה זו ובעתירה נגד "חוק הנבצרות" עלתה שוב לדיון ציבורי שאלת הסמכות לביקורת שיפוטית על חוקי יסוד. ראשי מפלגות הקואליציה הביעו עמדתם: "אין לבית המשפט סמכות לבטל חוקי יסוד ואין לו סמכות לקבוע שחוק היסוד יכנס לתוקף בתקופה מאוחרת".[6] ד"ר שאול שארף[7] ופרופ' רון שפירא[8] פרסמו מאמרים לפיהם אין לבג"ץ סמכות כזו. לעומתם פרסמו פרופ' יצחק זמיר[9] ופרופ' יניב רוזנאי[10] מאמרים לפיהם לבג"ץ נתונה סמכות לפסול חוקי יסוד.
הדיון בבג"ץ
הדיון בבג"ץ נערך ב-12 בספטמבר 2023, ושודר בשידור חי באתר בית המשפט העליון. הדיון ארך למעלה מ-10 שעות. כמו כן התקיימו באמצעי התקשורת שידורים מיוחדים במהלך כל הדיון.[11]
ישבו בדין כל שופטי בית המשפט העליון: הנשיאה אסתר חיות, המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן והשופטים יצחק עמית, נעם סולברג, דפנה ברק-ארז, ענת ברון, דוד מינץ, יוסף אלרון, יעל וילנר, עופר גרוסקופף, אלכס שטיין, גילה כנפי-שטייניץ, ח'אלד כבוב, יחיאל כשר ורות רונן
פסק הדין
פסק הדין ניתן ב-1 בינואר 2024, לאחר פרישתן לגמלאות של השופטות חיות וברון אך בהשתתפותן בו. סוגיה ראשונה שנדונה הייתה שאלת סמכותו של בג"ץ לקיים ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד. סוגיה זו כבר נדונה בהרחבה בבג"ץ חוק הלאום,[12] אך לעניין עתירה זו נפסק שאין צורך להכריע בסוגיה זו. בעתירה שלפנינו נפסק בדעת רוב (12 מתוך 15 שופטים) שלבג"ץ נתונה הסמכות לקיים ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד ולהתערב במקרים חריגים וקיצוניים שבהם הכנסת חרגה מסמכותה המכוננת. תמכו בתוצאה זו השופטים חיות, פוגלמן, עמית, ברק-ארז, ברון, וילנר, גרוסקופף, שטיין, כנפי-שטייניץ, כבוב, כשר ורונן. התנגדו לה השופטים סולברג, מינץ ואלרון.
בית המשפט העליון הוסיף ופסק בדעת רוב (8 מתוך 15 שופטים) כי יש להכריז על בטלותו של תיקון מס' 3 לחוק-יסוד: השפיטה, אשר שלל באופן גורף את הביקורת השיפוטית על סבירות החלטות הממשלה, ראש הממשלה והשרים, בנימוק שהוא גורם לפגיעה חמורה וחסרת התקדים במאפיינים הגרעיניים של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית.[13] תמכו בתוצאה זו השופטים חיות, פוגלמן, עמית, ברק-ארז, ברון, גרוסקופף, כבוב ורונן. התנגדו לה השופטים סולברג, מינץ, אלרון, וילנר, שטיין, כנפי-שטייניץ וכשר.
קישורים חיצוניים
- בג"ץ 5658/23 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הכנסת ואחרים, ניתן ב-1 בינואר 2024
- בג"ץ 5658/23 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הכנסת ואחרים - תקציר, ניתן ב־1 בינואר 2024
דיון בבית המשפט העליון בעתירות נגד תיקון מס' 3 לחוק היסוד: השפיטה בעניין עילת הסבירות, סרטון בערוץ "דוברות הרשות השופטת", באתר יוטיוב (אורך: 11:55:00)
פורום המרצות והמרצים למען הדמוקרטיה, החוק לביטול עילת הסבירות אינו חוקתי, באתר הארץ, 31 באוגוסט 2023- פרופ' עמיחי כהן, הדיון בבג"ץ על ביטול עילת הסבירות, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 7 בספטמבר 2023
הערות שוליים
- ^
שלבי החקיקה של חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 3), במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
- ^ עמיר קורץ, ביטול עילת הסבירות: לראשונה אי פעם - כל 15 שופטי העליון ידונו בעתירות, באתר כלכליסט, 31 ביולי 2023
- ^ בג"ץ 5658/23 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הכנסת ואחרים;
אברהם בלוך, בהרכב מלא: 15 שופטי העליון ידונו בעתירות לביטול החוק לצמצום עילת הסבירות, באתר מעריב אונליין, 31 ביולי 2023 - ^ בג"ץ 5658/23 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הכנסת ואחרים, ניתן ב-9 באוגוסט 2023;
גלעד מורג, בצל איומי הקואליציה: בג"ץ הורה למדינה להסביר מדוע לא ייפסל החוק לביטול עילת הסבירות, באתר ynet, 9 באוגוסט 2023 - ^ מכתב ממשרד היועמש בנוגע לייצוג נפרד בעתירה על תיקון 3
- ^ מורן אזולאי, סיון חילאי, טובה צימוקי, צועדים למשבר חוקתי? הקואליציה נגד בג"ץ: "לא בסמכותו לקבוע מתי חוק יסוד ייכנס לתוקף", באתר ynet, 6 באוגוסט 2023
- ^ שאול שארף, פסילת חוקי יסוד: פסיקה תקדימית שאינה חוקתית, באתר גלובס, 23 באוגוסט 2023
- ^ פרופ' רון שפירא, לעליון אין סמכות מכוננת, ולכן אל לו לבטל חוקי יסוד, באתר גלובס, 5 בספטמבר 2023
- ^ יצחק זמיר, חוק היסוד לביטול עילת הסבירות מונח על יסוד רעוע, באתר הארץ, 24 באוגוסט 2023
- ^ פרופ' יניב רוזנאי, לבית המשפט יש סמכות לפסול חוקי יסוד, באתר גלובס, 23 באוגוסט 2023
- ^ יובל אראל, "דמוקרטיה מתה בשורת צעדים קטנים": בג"ץ דן בעתירות נגד ביטול עילת הסבירות, באתר מאקו, 12 בספטמבר 2023
ynet - דיון דרמטי בבג"ץ, שדן בעתירות נגד ביטול עילת הסבירות, באתר ynet, 13 בספטמבר 2023 - ^ בג"ץ 5555/18 ח"כ אכרם חסון ואחרים נ' כנסת ישראל ואחרים, ניתן ב-8 ביולי 2021
- ^ גלעד מורג, תקדים היסטורי: בג"ץ פסל את ביטול עילת הסבירות, באתר ynet, 1 בינואר 2024
