ביזוי דגל
השחתת דגל היא פעולה שמטרתה הפגנה של בוז, שנאה או מחאה כלפי המדינה או הארגון שדגלו מושחת. דרכים נפוצות להשחתת דגל היא שריפת הדגל, דריכה על הדגל או עשיית צרכים עליו.
איסור על ביזוי הדגל קיים במדינות רבות, ובהן ישראל.
בארצות הברית
בארצות הברית קבע בית המשפט העליון של ארצות הברית שהשחתת דגל נכללת בחופש הביטוי המוגן בהתאם לתיקון הראשון לחוקת ארצות הברית, ולכן השלטון אינו רשאי למנוע אותה.[1]
באוגוסט 2025 חתם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על צו נשיאותי המורה לתובעת הכללית להעמיד לדין את אלה ששורפים או פוגעים בכל דרך אחרת בדגל ארצות הברית שלא למען חופש הביטוי אלא למטרות הסתה או גרימת מהומות, שהן פעולות אלימות שאינן מוגנות על ידי פסיקת בית המשפט העליון.[2]
ב-26 באוגוסט השירות החשאי של ארצות הברית עצר אדם ששרף את דגל ארצות הברית בפארק ליד הבית הלבן.[3]
בישראל
בישראל קובע חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה: "הפוגע בכבוד דגל המדינה או בכבוד סמל המדינה, או גורם לפגיעה בכבודו, או משתמש בו באופן שיש בו כדי לפגוע בכבודו, דינו – מאסר עד שלוש שנים או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 או שני הענשים כאחד".[4] בנוסף לכך, בסעיף 3ב לחוק יסודות התקציב ניתנה לשר האוצר סמכות שלא להעביר לגוף מתוקצב וגוף נתמך כספים שהובטחו להם בתקציב המדינה, כאשר הגוף הוציא הוצאה לשם "מעשה של השחתה או ביזוי פיזי הפוגע בכבוד דגל המדינה או סמל המדינה".[5]
איסורים הקבועים בחוק הדגל, הסמל והמנון המדינה נדונו בפסקי דין אחדים:
- בספטמבר 1968 דן השופט כתיילי שני צעירים ערבים לשלושה חודשי מאסר על ביזוי הדגל, לאחר שנקבע שקרעו את הדגל ביום העצמאות בכפר כנא.[6]
- חיים מילר, סגן ראש עיריית ירושלים, כינה, בראיון רדיו ב-31 באוגוסט 1996, את דגל המדינה "מקל עם סמרטוט של כחול לבן עליו". עקב כך פנה עו"ד תיאודור אורין ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה להעמיד לדין את מילר, על פגיעה בכבוד הדגל. משדחה היועץ המשפטי לממשלה פנייה זו בנימוק של חוסר עניין לציבור, הגיש עו"ד אורין עתירה לבג"ץ, אך זו נדחתה, לאחר שמילר התנצל על דבריו.[7]
- לקראת הבחירות לכנסת השש עשרה פסל יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט מישאל חשין, תשדיר בחירות של "חרות - התנועה הלאומית", שבו נראה דגל ישראל מתנופף מעל משכן הכנסת, והופך בהדרגה מדגל ישראל לדגל פלסטין, בנימוק של פגיעה בכבוד הדגל. בעתירה לבג"ץ לביטול הפסילה עלו סוגיות של ביזוי הדגל לעומת חופש הביטוי, והיא נדחתה ברוב דעות בנימוק שלא נמצאה עילה מספקת להתערבות בהחלטה של יו"ר ועדת הבחירות.[8]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אנשיל פפר, העליון בסקוטלנד: ביזוי דגל ישראל הוא מעשה אנטישמי, באתר הארץ, 2 במאי 2012
- אהרן רבינוביץ, צפו: קיצונים חרדים שורפים דגל ישראל במדורת ל"ג בעומר, באתר כיכר השבת, 7 במאי 2015
- איתמר אייכנר, סינגפור זועמת: המאבטח הישראלי פתח שולחן על הדגל, באתר ynet, 30 בדצמבר 2015
יניב קובוביץ, זה לא הדגל, זה המסר: המשטרה אוכפת סלקטיבית את עבירת ביזוי הדגל, באתר הארץ, 22 בינואר 2016
הערות שוליים
- ↑ Texas v. Johnson 491 U.S. 397 (1989)
United States v. Eichman 496 U.S. 310 (1990) - ↑ רויטרס, טראמפ רוצה לאסור על שריפת דגלי ארה"ב: "שנה בכלא!", באתר וואלה, 26 באוגוסט 2025
- ↑ Man arrested for burning flag outside White House hours after Trump's executive order, msn, 26 באוגוסט 2025 (באנגלית)
- ↑ חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה, תש"ט-1949
- ↑ חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, באתר "ויקיטקסט"
- ↑ מאסר לשני צעירים ערביים שקרעו הדגל ביום העצמאות, מעריב, 1 באוקטובר 1968
- ↑ בג"ץ 8507/96 תיאודור אורין נגד מדינת ישראל ואחרים, ניתן ב-7 בינואר 1997
- ↑ בג"ץ 212/03 חרות התנועה הלאומית נ' יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השש-עשרה, ניתן ב־16 בינואר 2003
ביזוי דגל41727011Q1426793