בית הכנסת מאור שרגא
 |
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה.
| |
| ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה. |
| שלד מבנה הקבע של בית הכנסת | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מיקום | אלעד |
| זרם | ליטאי |
| נוסח תפילה | אשכנז |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | תשס"ו–הווה |
בית הכנסת מאור שרגא הוא בית כנסת חרדי ליטאי מרכזי בעיר אלעד, ומתפללים ולומדים בו למעלה מאלף אנשים מכל החוגים והעדות בכל יום.
היסטוריה
בית הכנסת מאור שרגא הוקם בשנת תשס"ו, כשנה לאחר אכלוס רחוב אבן גבירול בו נבנו שלושה פרויקטים: 'נחלת שרגא' על שם רבי שרגא גרוסברד ו'רמת מאיר' על שם רבי מאיר חדש שהדירות בהם שווקו בעיקר לציבור הליטאי, ושכונת 'אבני נזר' על שם ספרו של רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב שהדירות בה שווקו בעיקר לציבור החסידי.
האכלוס המהיר יצר צורך דחוף להקמת בתי כנסת עבור כל האוכלוסיות. ראש העיר דאז צביקה כהן הציב, כפתרון זמני, מבנים יבילים בשטח שהיה מיועד בחלקו לכתחילה לבניית גני ילדים. במקום הוקמו מספר בתי כנסת בעלי גודל אחיד פחות או יותר, כשאחד מהם הוא בית הכנסת 'מאור שרגא' אשר שמו הינו שילוב של שמות שני הפרויקטים 'רמת מאיר' ו'נחלת שרגא'. את הקמת בית הכנסת יזם והפעיל הרב שמואל גרוסברד אשר לימים כיהן קדנציה אחת כממלא מקום ראש העיר אלעד.
בתחילת שנת תשס"ט, כשבית הכנסת היה צר מלהכיל את המתפללים, בוצעה בו הרחבה, ולמבנה היביל נוספו בשיטת הבניה הקלה חדרים נוספים. פעילות בית הכנסת התרחבה משמעותית ועם הזמן הוא קיבע את מעמדו כבית כנסת מרכזי בעיר המקיים עשרות מנייני תפילה ושיעורי תורה מדי יום.
בשנת תשע"א החלה פעילות למען הקמת מבנה קבע לבית הכנסת, בתכנון והליכי רישוי. התברר כי השטח עליו עומד בית הכנסת זקוק להרשאה מיוחדת מצד גורמים במשרד הפנים ולשינויי תב"ע, דבר שעיכב את קבלת היתרי הבניה עד לחודש אב תשע"ו.
בחודש סיון תשע"ח פונה המבנה היביל, ותוספותיו פורקו לצורך תחילת בניית מבנה הקבע. כאשר מעבר לכביש נבנה מבנה זמני חדש המשמש כיום את בית הכנסת עד להעברתו למשכן הקבע. המבנה החדש יהיה קומפלקס רחב ידיים שישתרע על פני כ-2200 מ"ר ויכלול אולם תפילה בגודל 330 מ"ר ואמור להכיל 350 מקומות; לצידו חדר אוצר הספרים עם פינות לימוד ועם פינות מחשבים בגודל של כ-100 מ"ר. בקומה העליונה של המבנה מתוכננת קומת גלריה בת כ-300 מקומות עבור עזרת נשים. קומת הכניסה מתוכננת כקומת שטיבלך וחדרי שיעורים בהם יהיו חדרי תפילה גדולים ומרווחים בגודל שבין 60–115 מ"ר כל אחד, מס' חדרי שיעורים ובית הוראה. בנוסף מתוכננת קומה תת-קרקעית ובה אולמות כינוסים לצרכי הקהילה. המבנה תוכנן בסגנון קלאסי, עם מוטיבים עדכניים, על ידי האדריכל אהרן אסטרייכר אשר תכנן את בית המדרש הגדול של חסידות בעלזא, וכן את בתי המדרש הגדולים של חסידות גור בירושלים ושל חסידות ויז'ניץ בבני ברק אשר נמצאים בתהליכי בניה.
בקיץ תש"פ בעקבות התפרצות נגיף הקורונה, לאחר תקופת הסגר, כאשר הותר לחזור להתפלל בבתי כנסת בהתאם לכללי הריחוק החברתי ולא התאפשר לקיים מניינים בצפיפות, החלו לקיים תפילות בקומת הכניסה של המבנה החדש, אשר היה עדיין במצב של שלד, ללא ריצוף, טיח וחלונות.
בהמשך נעשה מבצע גיוס כספים ובניית פנים בית הכנסת כמעט והושלמה, לרבות הקומה העליונה עם האולם הגדול. נכון לניסן תשפ"ב, בית הכנסת ללא חיפוי אבן.
מנייני התפילה
בבית הכנסת מאור שרגא מתקיימות תפילות בשבת, בהם מתפללים חברי הקהילה ותושבי השכונה. אופי הקהילה ליטאי ישיבתי, וכך גם נוסח התפילה ואווירת בית הכנסת. בכל שבת מתקיימים שלושה מנייני התפילה. המרכזי בהתאמה לסוף זמן קריאת שמע לפי שיטת המגן אברהם. במניין זה שמורים מקומות הישיבה לחברי בית הכנסת הקבועים. מניינים נוספים מתקיימים באולם המשנה המכונה 'בית שני'. מנין אחד כוותיקין לפי הנץ החמה הנראה, ומנין נוסף בהתאמה לסוף זמן קריאת שמע לפי שיטת הגר"א.
בימות החול מתקיימים לאורך היום יותר מ-70 מנייני תפילה, כאשר בחלק מהזמנים מתחיל מניין בכל עשר דקות. לפי תקנון בית הכנסת התפילות מתקיימות בנוסח אשכנז, אם כי פעמים רבות שחלק גדול מהמתפללים בו נמנים עם בני עדות המזרח או על המגזר החסידי, כששליח הציבור הניגש לפני התיבה מתפלל בנוסח אשכנז יחד עם ההברה בה הוא נוהג להתפלל. כמו כן, על אף היות בית הכנסת חרדי ליטאי, ניתן לראות בין המתפללים בימות החול מגוון רחב של אנשים מכל העדות והחוגים. מאפיין מעניין נוסף של בית הכנסת, שעל אף היותו מתפקד כשטיבלך, המניינים בו אינם מתקיימים ספונטנית, אלא לפי לוח זמנים אשר זמניו נאכפים בקפדנות.
שיעורי תורה ופעילויות נוספות
בית הכנסת, מלבד היותו מרכז לתפילה משמש גם כבית מדרש מרכזי. מתקיימים בו מספר כוללי אברכים: כולל יום וכולל ערב, וכן נמסרים בו כארבעים שיעורי תורה בכל יום. שיעורים אלה פעילים בעיקר על ידי ארגון בשם 'מבקשי ה' אשר אינו קשור פורמלית לעמותת בית הכנסת אולם עובד עמו בשיתוף פעולה. במסגרת זו נמסר בבית הכנסת שיעור שבועי קבוע על ידי הרב ברוך רוזנבלום, וכן שיעור ייחודי לילדים על ידי הרב יהודה יוספי.
בפעילותו היומיומית מקיים הארגון בחדרי המתחם שיעורים רבים בכל יום, כאשר אחד הזרזים להשתתפות בהם היא העובדה שניתן לשלב שמיעת שיעור עם תפילה לפניו או לאחריו. מלבד שיעורים אלה אשר ברובם אינם פונים אל חברי הקהילה, מקיימת הקהילה פעילות מצומצמת פנים קהילתית של מסירת שיעורי הלכה, או השמעת 'וועדים' מוסריים מפעם לפעם. חלק מהשיעורים נמסרים על ידי ארגון נוסף בשם 'דרכי מוסר'. במסגרת זו נמסרה בעבר סדרת שיעורים ארוכה על ידי הרב סנדר ארלנגר, וכיום נמסרים מפעם לפעם שיעורים על ידי הרב והמרצה יעקב אסטרייכר.
קרן הבניין
בשנת (?) יצאה לדרך תוכנית קרן הבניין, כאשר תוכנית בניין הקבע הינה בהיקף של כ-2200 מ"ר. עלות הפרויקט המשוערת הינה 10 מיליון ₪ הבסיס הראשוני לתחילת הבנייה היה הקמת קרן בנין, אשר חברי בית הכנסת התבקשו לתרום ותרמו מכיסם סכום של24 אלף ₪ עד 40 אלף ₪ ויותר באפשרות פריסה של 10 שנים. בכך גויס סכום של למעלה מ-3 מיליון ₪.
בנוסף, בהיות בית הכנסת משרת היקפי אוכלוסיה רחבים בהרבה מהיקף הקהילה, יצאה הקהילה בקריאה במספר קמפיינים אשר הפוקדים הרבים את הקמפוס הזמני נחשפים אליהם. בקמפיינים אלה נקראים באי בית הכנסת לתרום לפחות מטר אחד לבניית בית הכנסת העתידי, כשעלות מ"ר היא כ-6500 ₪ . בשיטה זו גויסו עד קרוב למיליון ₪. בנוסף הושגה תרומה חלקית תמורת הנצחת שם ההיכל המרכזי, להשלמת פנים קומת בית המדרש המרכזי בקומה העליונה (סכום המוערך ב-2.5 מיליון ₪), כשוועד העמותה אמור להשלים כ-25% מהסכום. נכון לשנת (?) מתמודדים גבאי בית הכנסת עם קשיי נזילות כספים הבאים בעקבות פריסת התרומות על פני תקופות ארוכות טווח, וכן בקושי לגייס.4.5 מיליון ₪ להשלמת קומת השטיבלאך. וחדרי השיעורים ולהשלמת קומת עזרת נשים המרכזית בקומה העליונה, שם מתוכננים כ-300 מקומות ישיבה.
קישורים חיצוניים
- אודות עמותת בית הכנסת באתר גיידסטאר
- בית הכנסת באתר איגוד בתי הכנסת העולמי
- בית הכנסת במפות של גוגל
- ניווט לבית הכנסת באפליקציית וויז