בית הקברות היהודי בוורשה

בית הקברות היהודי בוורשה
	חלקת אדמור"י חסידות ביאלא בבית הקברות היהודי בורשה
פרטי בית הקברות
דת	יהודי
תאריך הקמה	1806
שטח	כ-336 דונם
מספר קבורים	יותר מ-200,000
קואורדינטות	52°14′51″N 20°58′29″E / 52.24750°N 20.97472°E

שורות של מצבות בבית הקברות היהודי ברחוב אוקופובה בוורשה

בית הקברות היהודי ברחוב אוקופובה (Okopowa) שברובע וולה (Wola) בוורשה בירת פולין (שמו הוא "בית העלמין גנשא", וביידיש: "דער גענשער בית עלמין"; מכונה גם "בית הקברות אוקופובה"), הוא בית הקברות היהודי השני בגודלו בפולין, החשוב שבכ-1400 בתי העלמין שבמדינה, ואחד מהגדולים ביותר בעולם. נוסד בשנת 1806 (ה'תקס"ו).

בית הקברות מתפרס על פני שטח של 83 אקרים (כ-336 דונם), הוא בנוי במשבצות, מחולק ל-17 רחובות ו-72 שבילים, ומאכלס כ-200,000 קברים מסומנים, וכן קברי אחים של מתי גטו ורשה. בסך הכל קבורים בו כחצי מיליון יהודים, ובהם אישים בולטים רבים.

מבנה

בית הקברות שוכן לצד בתי הקברות הנוספים (לאישים בני דתות אחרות) במתחם בתי הקברות פובונזקי, מבתי הקברות העתיקים והמפורסמים ביותר בוורשה, הנמצאים ברובע וולה שבמערב העיר.

בית הקברות נחלק למספר חלקות: חלקה אורתודוקסית (אשר נחלקת גם היא לחלקת נשים, חלקת גברים וחלקת גניזה), חלקה קונסרבטיבית, חלקת ילדים, חלקה צבאית והחלקה שבה נקברו מתי הגטו.

כיום מכוסים רבים מהקברים ומהקריפטות בצמחייה, לאחר שיהדות פולין, ובכללה יהודי ורשה, הושמדה בשואה. לאחר מלחמת העולם השנייה, שבמהלכה הפסיק לפעול, שב בית הקברות ונפתח; חלק קטן ממנו עוד פעיל, ומשמש את הקהילה הקטנה של היהודים שנותרו בעיר.

בבית הקברות, שמאז שנות ה-40 הלך והתכסה צמחייה צפופה, קבורים רבים מהמנהיגים ואנשי הרוח של יהדות ורשה, ובהם אדמו"רים כדוגמת רבי יהושע מאוסטרובא, רבי יצחק יעקב מביאלא ורבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין, אדמו"רי חסידות וורקא וחסידות אמשינוב, האדמו"ר רבי ישראל ממודז'יץ, האדמו"ר ר' דוד בורנשטיין מסוכטשוב ועוד רבים; הרבנים הנצי"ב מוולוז'ין, רבי חיים מבריסק, המהרא"ל צינץ ורבניה הראשיים של ורשה: בעל ה'חמדת שלמה', חיים דוידזון ודב בר מייזלס; הסופרים אברהם שלום פרידברג, סופרי יידיש כש. אנסקי, י"ל פרץ ויעקב דינזון; יוצר שפת האספרנטו לודוויג זמנהוף; שחקנית התיאטרון אסתר רחל קמינסקה; ההיסטוריון מאיר בלבן וראש היודנראט בגטו ורשה אדם צ'רניאקוב. פעילת המחתרת פולה אלסטר שלחמה במרד גטו ורשה נקברה בבית הקברות.

בבית הקברות כמה מצבות מעשה ידיו של הפסל היהודי-פולני הנודע אברהם אוסצ'גה, בהן: "מאוזוליאום שלושת הסופרים" (מכונה גם "אוהל פרץ" – קברם של י"ל פרץ, יעקב דינזון וש. אנ-סקי); קברו של זיגמונט ביחובסקי;^[1] קברה של פרנצ'ישקה אייגר;^[2] קברו של אדולף פרץ; קברו של יוסף איזביצקי;^[3] וקברו של הירש דוד נומברג.^[4]

היסטוריה

בשנת 1806 פנו פרנסי הקהילה היהודית בוורשה לשלטונות בבקשה לייסד בית קברות עבור האוכלוסייה היהודית. לאחר קבלת האישור מהשלטונות, שניתן באותה שנה, החלה הכנתו של בית הקברות, שניהולו הופקד בידי אנשי חברה קדישא, ולקראת סוף השנה האזרחית הוא נפתח לציבור. הקבורה הרשמית הראשונה, של אדם בשם נחום מסמיאטיץ', נערכה בכ"ה בכסלו ה'תקס"ז (המצבה, שנעשתה קרוב לוודאי בשנת 1807, לא שרדה עד ימינו). טקס הקבורה השני היה של אישה בשם אלקה יונגהוף לבית מולראט, בתו של יהודה ליב מקאליש.^[5] במשך שנים רבות נחשב בית הקברות לאליטיסטי, ונקברו בו בעיקר האמידים שבקרב הקהילה.

פתח הבונקר בו הסתתרו ילדים במהלך השואה

במהלך השואה נקברו בבית הקברות הרבה מנספי הגטו, חלק גדול מהם בלא מצבה וסימון קבר. כמו כן יהודים רבים מצאו בשטח בית הקברות הרחב מקומות מסתור בהם התגוררו לאורך זמן.

בסוף 2017, העבירה ממשלת פולין החלטה, שבהמשך התקבלה בפרלמנט הפולני ברוב של 416 תומכים מול 4 מתנגדים, להשקיע 100 מיליון זלוטי בשיפוץ בית הקברות. הכסף עובר ל"קרן תרבות ומורשת", שמבצעת את השיפוץ בשיתוף ועד הקהילות היהודיות של פולין.

גלריה

קברו של לודוויג זמנהוף: במרכז הכוכב המעטר את קברו ניתן לראות את האות E, המסמלת את פועלו בשפת האספרנטו
"אוהל פרץ" – מאוזוליאום שלושת הסופרים של ספרות יידיש: ש. אנסקי, י"ל פרץ ויעקב דינזון – מעשה ידיו של הפסל אברהם אוסצ'גה
קברה של השחקנית אסתר רחל קמינסקה, "אֵם התיאטרון היהודי"
קברו של הסופר והמשורר יוליאן טובים
קבר הסופר אברהם שלום פרידברג ("הר שלום") ועליו מצבה בדמות גל של ספריו
האוהל על קברו של רבי שמואל וינברג מסלונים
אנדרטה לזכר המחנך יאנוש קורצ'אק
קברים סמליים לזכר קורבנות השואה
אנדרטה בבית הקברות היהודי בוורשה לזכר לוחמי הבונד במרד גטו ורשה
הכניסה לבית הקברות
שלט על חומת בית הקברות מסמן את תחילת רחוב מרדכי אנילביץ'
מצבות באנדרטה על קבר אחים של אפר לוחמים מגטו ורשה, פרטיזנים מהיחידה על שמו של מ. אנילביץ'
אחד מקברי אחים של נספי הגטו