רבי יצחק יעקב רבינוביץ (ביאלא)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יצחק יעקב רבינוביץ
קברו של האדמו"ר מביאלה בבית הקברות היהודי בוורשה
קברו של האדמו"ר מביאלה בבית הקברות היהודי בוורשה
לידה י"ד בטבת ה'תר"ז
פטירה כ"ג באדר ב' ה'תרס"ה (בגיל 58)
אדמו"ר

הרב יצחק יעקב רבינוביץ (י"ד בטבת ה'תר"ז, 2 בינואר 1847כ"ג באדר ב' ה'תרס"ה, 28 בפברואר 1905), היה האדמו"ר הראשון לשושלת חסידות ביאלא, דור רביעי בן אחר בן ליהודי הקדוש מפשיסחא ומחבר הספרים "דברי בינה" ו"ישרי לב".

תולדות חייו

נולד בשידלובצא שבפולין כצעיר בניהם של דבורה פעריל והרב נתן דוד רבינוביץ, האדמו"ר משידלובצא.

נישא לרחל לביאה בתו היחידה של רבי יהושע מאוסטרובא מחבר הספר "תולדות אדם", הנקרא בפי חסידי פולין ה"נועם אלימלך הקטן", ונכדת רבי שלמה לייב מלענטשענא.

אחר פטירת חותנו בכ"ח בניסן ה'תרל"ג, שהיה אדמו"ר לאלפי חסידים, התמנה לממלא מקומו והעתיק את משכנו לעיר ביאלא פודולסק. בערים רבות בפולין נפתחו שטיבלך של חסידי ביאלא, בפטירתו מנתה החסידות כחמשת אלפים בתי אב.

נפטר בכ"ג באדר ב' ה'תרס"ה ונקבר לצד חותנו בבית הקברות היהודי בוורשה.

דרכיו

רבי יצחק יעקב היה תלמיד חכם וכותב פורה, הוא השאיר אחריו ארבעים ארגזי כתבי יד, והייתה לו התכתבות ענפה עם רבי יצחק אלחנן ספקטור מקובנה.

אף שהנהיג עדה גדולה, נוהג היה לנסוע להסתופף בצילם של אדמו"רים.

רבי יצחק יעקב היה מתנגד חריף לציונות.

נודע בקשר המיוחד שלו לשבת קודש. על מעשים רבים שעשה במשך השבוע, היה דן הלכתית אם הדבר מותר בשבת. הוא גם חיבר ספר מיוחד על שבת בשם "ישרי לב".

סיפורים על דמותו

מסופר שאביו רצה מאד שיהיה לו בן הקרוי על שם זקנו, רבי יעקב יצחק מפשיסחה המכונה "היהודי הקדוש". שלושה בנים נולדו לו קודם שנולד רבי יצחק יעקב, ובכל פעם שנולד לו בן ניגש לעריסתו, הסתכל בפניו ואמר: "עדיין לא נולד". כשנולד לו בנו הקטן הסתכל בפניו ואמר "זה הוא" וקרא את שמו "יצחק יעקב"[1].

כמו כן מסופר כי רבי יחזקאל מקוזמיר קראו "רבי" בילדותו, וכשביקר עם אביו אצל ה"דברי חיים" מצאנז והוא בן שבע שנים בלבד קם הרבי מצאנז והושיבו על כסאו[2].

מסופר כי רבי יהודה אריה ליב אלתר בעל ה"שפת אמת" מגור, שלח אליו קויטל, ורבי יצחק מנשכיז פירש עליו את מאמר חז"ל "השותה מים לצמאו מברך שהכל נהיה בדברו"[3] כך: השותה מים - "אין מים אלא תורה"[4] ר' יצחק יעקב הלומד תורה לשמה, אומר - הקדוש ברוך הוא: שהכל נהיה בדברו - על פי דברו יעשה כל דבר"[5].

ספריו

לאחר פטירתו הוציאו בניו לאור את ספריו דברי בינה על התורה והמועדים, וישרי לב על ענייני שבת. הספרים הם מכתב ידו ומכתבי החסיד רבי משה הערש ממזריטש. בשנת תשנ"ח הוציא "מכון גנזי מהרי"ץ" את הספרים בהדפסה חדשה עם הקדמה ארוכה בשם "ספר מלחמות ה'" מאת נינו, האדמו"ר בן ציון רבינוביץ מביאלא, ובה ביאור לשיטתו.

בספריו הוא מדגיש שההתעלות מעל ההנאות החומריות איננה מידת חסידות אלא יסוד התורה, המצוות והתקרבות לעבודת ה'.

מרבית כתביו נעלמו בשנות השואה.

ילדיו

לקריאה נוספת

  • ברכה משולשת, הרב מרדכי סוקולובר
  • רבותינו מאורי הגולה, מגמ"ה ירושלים תשס"א
  • תפארת אבות, הוצאת האדמו"ר מביאלא בני ברק

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ על פי הקדמת בנו ראי"ה מלובלין לספר "דברי בינה"
  2. ^ הרב מרדכי סוקולובר, ברכה משולשת, מערכת ה"דברי בינה", ירושלים תש"ס
  3. ^ משנה, מסכת ברכות, פרק ו', משנה ח'
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף פב עמוד א
  5. ^ תורת רבי נתן דוד עמ' רמ"ה, ירושלים תשנ"ח
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0