לדלג לתוכן

בית הקברות היהודי החדש בלובלין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית

תבנית בית קברות ריקה

הכניסה לבית העלמין

בית הקברות היהודי החדש בלובלין הוא בית קברות יהודי הנמצא בלובלין, ברחוב ולצ'ניך. הוא משתרע על שטח של 8.6 דונם ומכיל כיום כ-50 מצבות. הוא נקרא בית הקברות החדש כדי להבדילו מבית הקברות היהודי הישן בלובלין שנמצא בגבעת גרודז'יסק. לפי הערכה, נקברו משך השנים בבית הקברות למעלה מחמישים אלף יהודים.[1]

היסטוריה

עד מלחמת העולם השנייה

בשנת 1829, נפתח בית קברות חדש ליהודי לובלין,[2] הקרקע לצורך בית הקברות נקנתה כבר ב-4 באוגוסט 1828, בעלות של 981.10 זלוטי.[3] בעוד שהקבורה הראשונה שהתקיימה שם הייתה רק בשנות ה-30 של המאה ה-19.[1] במהלך מלחמת העולם הראשונה הוקם בצמוד לשטח זה בית קברות יהודי צבאי,[2] ובשנת 1918 הוצאו כ-164 הגופות שנקברו בו, והועברו לנקרופוליס שנבנה במיוחד ברחוב יוניקה.

בשנת 1932 כלל בית הקברות כ-86,428 מטרים רבועים.[3] בית הקברות פעל גם בתקופת מלחמת העולם השנייה. ובשנת 1940 הורחב בחלקה נוספת של שני דונם.[3] במטרה לבצע במקום הוצאות להורג המוניות, וכמקום קבורה לקורבנות גטו לובלין, והקרבנות מהכלא בטירת לובלין. לפחות עד אוקטובר 1942 עדיין קברו במקום.[3]

לאחר חיסול גטו מיידן טטרסקי בלובלין,[4] ככל הנראה הגרמנים הרסו את בית הקברות, והותירו מגרש ריק, חלק מהחומה, ושני אוהלים הרוסים, על קברו של רבי מאיר שפירא ראש ישיבת חכמי לובלין, ועל קברו של רבי יהודה לייב איגר האדמו"ר מלובלין וצאצאיו,[5]) הם השתמשו במצבות כדי לסלול את מה שכונה "הדרך השחורה" במחנה הריכוז מיידנק.[2] האוהל על קברו של הרבי מלובלין נבנה מחדש ב-1959, ונהרס שוב בשנות ה-70 של המאה העשרים. בשנת 1999 נבנה על קברו אוהל חדש.

לאחר מלחמת העולם השנייה

הקבורה הראשונה במקום לאחר המלחמה התקיימה ב-23 בנובמבר 1944. ד"ר זיגפריד וינר שהיה פרופסור חבר באוניברסיטת מריה קירי-סקלודובסקה, נקבר שם. על פי דיווחים אחרים, הקבורה הראשונה לאחר המלחמה הייתה של חייל יהודי מהצבא הפולני, שנמצא מת במרתף ברחוב שוויינטודסקה. בשנת 1945 נקברו שלושה חיילים יהודים שנפטרו בבית החולים המחוזי מספר 2 בלובלין. גם ליאון פלדהנדלר, ושורדי שואה נוספים, שנרצחו לאחר המלחמה בלובלין, נקברו ככל הנראה בבית קברות זה.[3]

אנדרטה על קבר האחים של ילדים ומוריהם מבית היתומים בעיר שנרצחו בשואה

ב-15 בדצמבר 1946 נערכה לוויה לשרידי גופות יהודים שנמצאו באזורגטו מיידן טטרסקי.[6] בשנת 1947 נקברו שם 40 קורבנות ההוצאה להורג מהכפר יעקובוביצה מורובנה (פו')[3] במרץ 1948 נערכה הלוויה לשרידי גופות ילדים ומדריכיהם, שנרצחו ב-29 במרץ 1942 בבית היתומים היהודי ברחוב גרודזקה, ושרידיהם הועברו לקבר אחים בבית הקברות.[1] ב-1987 הוצבה על קברם אנדרטה בצורת המנורה, ועליה תבליטים של דמויות ילדים.[5][3]

בשנת 1952 נקבע שטח בית הקברות כ-8.5 דונם. בשנת 1958 הוצאו שרידיו של רבי מאיר שפירא מקברו בבית הקברות, והועברו לקבורה בהר המנוחות בירושלים. באותה שנה, שרידיהם של למעלה מ-2,000 יהודים, שנאספו מכל אזור לובלין נקברו בקבר אחים במקום.

בשנת 1960 פרצה שריפה בבית הקברות, ככל הנראה כתוצאה מהצתה של ילדים שהתגנבו מעל הגדר. בשנת 1965 החלו פעולות ניקיון בשטח בית הקברות, ובספטמבר 1966 נערך רשימת המצבות שנשתמרו, וזוהו 68 מצבות, וכן נבנה גדר סביב החלק הפעיל של בית הקברות.[3]

בשנת 1968 נקברו שרידים שהועברו מבית הקברות היהודי (פו') בפולאווי, שנהרס. בשנים 1968–1973 נבנה כביש עוקף לעיר, שחצה את שטח בית הקברות לשני מגרשים של כ-3.5 דונם כל אחד מהם.[6] במהלך סלילת הכביש, הושלכו שרידי עצמות שהוצאו מקבריהם לצידי הכביש, ונשארו שם גלויים למשך מספר שנים.[3] בתחילת שנות ה-70 וה-80 סומנו כ-8.6 דונם בשטח בית הקברות הישן, מהם הופרד החלק הפעיל בשטח של 0.528 דונם.

בתחילת שנות ה-80 נותרו בבית הקברות רק שרידים מעטים מהחומה הישנה, חלק מהמצבות שנותרו הושחתו, החלק הצפוני שימש כחניון מאולתר, וכן נערי שוליים היו שותים ומשתכרים במקום, ומחללים את הקברים.[3]

מאז סוף שנות השמונים.

ב-9 בנובמבר 1987 נחנכה בבית הקברות אנדרטה לזכר קורבנות הגטו והניצחון על הפשיזם. ביולי 1990 נקברו שרידיהם של 190 בני אדם שנמצאו בקבר אחים במיידן טטרסקי.

בסוף שנות ה-80, "קרן שרה ומנפרד פרנקל" לקחו תחת אחריותם את בית הקברות, וערכו בו שיפוץ שהסתיים ב=1991.[2] ובשנת 1989, האתר נרשם ברשימת המונומנטים ההיסטוריים לשימור של פולין (אנ'). בשנת 1992, נבנתה מצבה מעל קבר האחים של 190 הקדושים שהועברו לקבורה שנתיים קודם לכן ממיידן טטרסקי. בשנת 1993, נחנכה אנדרטה בחלקו הצפוני של בית הקברות, ונקבר במקום כד עם אפר הקדושים ממחנה מיידנק.[6] במרחק של כמה מטרים משם, הוקמה מצבת זיכרון שעליה חרוטה צורת מנורה עם שבעה קנים,[7] לחיילים יהודים מהצבא הפולני שנהרגו בשנים 1939–1944 וכן יהודים שנרצחו במחנה עבודה ברחוב ליפובה 7, ונקברו במקום. ליאון (לייב) פלדהנדלר, שהיה ממנהיגי המרד במחנה סוביבור, ונרצח בלובלין ב-1945 לאחר המלחמה, ככל הנראה קבור כאן.

בשאר השטח, שגודלו 8.6 דונם, ישנם כ-50 מצבות, רובם מהתקופה שלאחר המלחמה, וחלק נפרד שעדיין פעיל ומשמש את הקהילה היהודית של לובלין. בסמוך לגדר בית הקברות מצד ימין, הונחו עשרות מצבות שנלקחו על ידי הנאצים מבית קברות רבים, ונמצאו לאחר השחרור.[1] בשנת 1991 הוקם בבית הקברות חדר זיכרון, ובצמוד אליו בית כנסת קטן.[2][8]

ראו גם

בית הקברות היהודי הישן בלובלין

קישורים חיצוניים

  • בית הקברות היהודי החדש בלובלין בפורטל השטעטל הווירטואלי
  • בית קברות יהודי חדש בלובלין – www.kirkuty.xt.pl
  • "Nowy cmentarz żydowski w Lublinie". polin.org.pl. – www.polin.org.pl
  • "Judaica w Lublinie". loitik.eu.
  • בית הקברות החדש בלובלין באתר שומרי בתי הקברות היהודיים בפולין (בפולנית)

הערות שוליים

בית הקברות היהודי החדש בלובלין42731396Q81857