בית עובד (סדור)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | רבי יהודה שמואל אשכנזי |
| הוצאה | |
| מקום הוצאה | שאלוניקי |
| תאריך הופעה ראשונה | ה׳תר״ג |
| סדרה | |
| הספר הבא | בית מנוחה |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 990021030100205171 |
בית עובד הוא סדר תפילה בנוסח ספרדי לימות החול וספר הלכה שכתב רבי יהודה שמואל אשכנזי (אי"ש). הסדור היה לפופולרי ברוב קהילות יוצאי ספרד עם יציאתו כמעט. הספר שימש כ"קיצור שולחן ערוך" של קהילות ספרד, במיוחד באימפריה העות'מאנית. הסדור פתח את סדרת סדורי הבתים, אותם התחיל לערוך הרב אשכנזי, שהספיק לכתוב רק שניים מהסידורים, ורבי אברהם חמוי מארם צובה, השלים את עבודתו.
תוכן ומבנה
הסדור נערך על ידי הרב אי"ש וההלכות משובצות בו לפי נושא התפילה הרלוונטית כדי שיידע המתפלל דבר בעתו:
תפלתנו היא העולה לנו במקום הקרבת הקרבן, כי על כן אמרו ז"ל שכל הדברים המעכבים את הקרבת הקרבן מעכבים את התפילה...ואין לך דבר המפגל את הקרבן כחסרון ידיעת הדינים הצריכים להקרבתו...וכמו כן אתה אומר בעבודת התפילה שהיא במקום הקרבת הקרבן ואם כן צריך כל איש ישראל להיות בקי בכל דיני התפלה לבלתי יעבוד עבודת הבורא עבודה חסרה ח"ו. ולא יפגל קרבנו. ובפרט בדיני הברכות שלא יבא לידי ברכה לבטלה ויהא עובר בלאו דלא תשא נוסף על חסרון ופסול עבודתו. והנה מפני אורך גלותנו ורוב הטרדות ממקראי ותחלואי הזמן השכחה מצויה אפילו להחכמים הרשומים הגדולים. ופעמים יארע להם בתוך העמידה דבר שיפול להם ספק בדין ולאו אדעתייהו בו בפרק הגם שקדמה להם ידיעתו כי נשכח מהם.
ההלכות בספר עוסקות כמעט בכל הלכות מעגל החיים, מהלכות קדיש וברכו, ממשיך בהלכות טלית, תפילין, כל דיני תפילות שחרית מנחה וערבית, ראש חודש, חנוכה, פורים, וספר תולדות אדם; המכיל את הלכות ברית מילה, פדיון הבן, נישואין, ברכת הגומל וסדר אבלים.
השפעה
הספר היווה סדור משמעותי ופופולרי, ובמיוחד בשל ההלכות, המחודשות לעיתים המופיעות בו, ומוזכר כספר התפלה ברירת המחדל, למשל, באזמיר מספר החבי"ף:
גופא דעובדא הכי הוה כי בסעודת ברית מילה היו מזמרים מתוך ספר בית עובד שהיה בידו. ויען נשתכר מתוך שכרות השליך הספר מידו ושוב כשנתיישב בדעתו הכיר בחטאו ועמד בביה"כ בפני ג' אנשים מיראי ה' ואמר להם שהוא רוצה לקבל עליו נידוי ולישב ע"ג קרקע בעבור מה שחטא בהשלכת הספר וכן היה שישב ע"ג קרקע בחליצת מנעליו בביה"כ ועשו לו התרה בפני הג' אנשים הנז' וכן באו בפני הג' אנשים הללו והעידו דברים כהוייתן ומתוך כך הוא דנתודע לכל שהשליך הספר מידו מחמת תשובתו. וכיון שהכיר בחטאו ושב בתשובה בודאי כי אין מקום לערער עוד בזה.
— חיים ביד, סימן א'
רוב ככל האחרונים הספרדים מזכירים אותו בספריהם וביניהם רבי חיים פאלאג'י[1] רבי יהודה חיים בן עזרא הכהן מסלתון מחבר ספר וזאת ליהודה[2], רבי אברהם חיים בן מסעוד חי אדדי[3], רבי יוסף חיים מבגדאד בספר רב פעלים[4], רבי מסעוד הכהן מחבר ספר פרחי כהונה[5], רבי כלפון משה הכהן[6], רבי עובדיה הדאיה[7], הרב בן-ציון אבא-שאול[8] והרב עובדיה יוסף[9].
מהדורות
לספר יצאו מהדורות רבות:
- מהדורה ראשונה נדפסה בליוורנו תר"ג.
- דפוס שני בליוורנו התרכ"ב דפוס אליהו בן אמוזג וחברים.
- ליוורנו תרפ"ב בסידור דפים חדש בתוספת מספור לועזי.
- ירושלים תשמ"ט בהוצאת אור ודרך.
- ירושלים ה'תש"ן על ידי מכון בני יששכר בהוצאה חדשה כאשר התפילה מצולמת מדפוס ליוורנו וההלכות באותיות מרובעות.
- בירושלים תשפ"א הספרייה הספרדית
- בתוך שולחן ערוך עם אוצרות ספרד על פי סימני הש"ע.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- בית עובד: סדר תפלה לימי החול של כל השנה כמנהג ק"ק ספרדים, באתר הספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ שו"ת לב חיים, חלק ב', סימן ט', שו"ת חיים ביד סימן ע"ו
- ^ או"ח סימן טו, שם סימן ט"ז
- ^ ויקרא אברהם, או"ח כ"ו
- ^ למשל: ח"א יו"ד מ"ז, ח"ב או"ח י"ד ועוד
- ^ למשל או"ח סימן ח'
- ^ במקומות רבים, כמו שואל ונשאל ח"ב או"ח ל"ב
- ^ כיל עבדי א, או"ח ב'ש
- ^ אור לציון ג' י"ז
- ^ בעשרות מקומות כגון יביע אומר א או"ח ז', ושם סימן כ"ד ועוד
