בית פין

הבית ב-1980

הבית במהלך שחזור ושיפוץ, 1983

צילום אוויר של הבית, 1995

הכתובת "יראת ה' מקור חיים" בחזית הבית

פנים הבית 2016

התערוכה בבית

הקולומבריום

בית פין (Finn) בכרם אברהם ברחוב עובדיה 24 בירושלים, הוא אחד ממספר בתים מודרניים ראשונים שנבנו מחוץ לחומות ירושלים בראשית שנות ה-50 של המאה ה-19. לדעת הגאוגרף יהושע בן אריה, מביניהם הוא "אולי, החשוב-ביותר". חוקר ארץ ישראל פנחס גרייבסקי כתב שהבית היה "הראשון שנבנה מחוץ לחומות ירושלים בידי יהודים בשביל יהודים", בעת החדשה.

כינויו של הבית ניתן לו על שם בעלי הקרקע עליה הוא נבנה - הקונסול הבריטי ג'יימס פין.

תולדותיו

הקרקע שעליה נבנה הבית נרכשה על ידי הקונסול הבריטי ג'יימס פין ורעייתו בשנת 1852. הסכום ששולם עבורה 250 ליש"ט, הועבר בתשלומים במשך 5 שנים.

בשטח שבו נבנה הבית נמצא קולומבריום מהתקופה הרומית, מספר גתות עתיקות חצובות בסלע, ובורות מים, שנחצבו על ידי פועלים יהודים אנשי היישוב הישן. פנחס גרייבסקי כתב בספרו כי על הבורות נחקקו כתובות מיוחדות, כגון: "אסוף את העם ואתן להם מים". מעל משקוף הכניסה חקוקות היו המילים: "יראת אלקים מועלת (מועילה) לכל, בשנת 1852", ועל השנייה: "תן לנו היום לחם חוקנו, בשנת 1855"; ובשער של הבית היו חקוקות המילים: "כרם אברהם אבינו בשנת התרי"ב 1852", המנציחה את תאריך רכישת הקרקע.

הבית נבנה על ידי כחמישים פועלים יהודים בשנת 1855, כחלק ממפעל התיישבות שיזם פין בשנות החמישים של המאה ה-19, מפעל שיהא, במילותיו, "מושבת החרושת להעסקתם של בני ירושלים". פין ורעייתו הקימו חווה חקלאית שנקראה "כרם אברהם" על שם אברהם אבינו, ובמרכזה בית מידות, שקומתיו השתיים נבנו בהדרגה. סביב הבית זרעו מיני תבואות ונטעו עצי פרי; ובהם זית וגפן, ומהם הצליחו הפועלים לייצר מעט שמן ויין.

בשנותיו הראשונות, שימש הבית כמעון קיץ למשפחת פין, ולאחר פטירת ג'יימס, כבית מגורים לרעייתו.

בתקופת המנדט הבריטי שימש הבית כבית סוהר לצעירים שנתפסו או הורשעו בפשיעה.

לאחר 1948

לאחר הקמת המדינה היה הבית אכסניה ליחידות צה"ל: משמר הגבול והגדנ"ע, כסניף של מתחם המחנה הצבאי שנלר הסמוך.

המבנה הוכרז על ידי עיריית ירושלים כאתר לשימור.

בשנת 1980 מכר מינהל מקרקעי ישראל את הבית, שהיה בניהולו, למרכז מוסדות קרלין סטולין של חסידי קרלין. הקונים דאגו לשמר את רוב הבית וסביבתו בהתאם לאופי האדריכלי ההיסטורי, ועל פי הנחיות רשות העתיקות ועיריית ירושלים; והוסיפו ובנו בניינים סביבו. במקום ישנה מעין גלריית תמונות על האתר וכן מספר פריטים בעלי עניין היסטורי המוצגים במקום.

במתחם הבית שוכנת קריית חינוך גדולה, הכוללת שני מוסדות לבנות, ובהם כ-1,000 תלמידות. האחד, "בית ברכה", בית חינוך לבנות של קהילת חסידי קרלין-סטולין. נוסד בשנת 1961 כמסגרת חינוכית ייחודית בהתאם למורשת החסידות. במסגרתו פועלים מעונות יום, גני ילדים, בית ספר יסודי ועל-יסודי. השפה המדוברת היא יידיש, אולם שפת ההוראה היא עברית.

השני, "בת ציון" נועד לקליטה וחינוך בנות עולות ממדינות חבר העמים. בית ספר הוא על-יסודי, במתכונת של ממלכתי דתי ובתנאי פנימייה באיכות גבוהה. נוסד בשנת 1996 על ידי מרכז מוסדות קרלין-סטולין, כהמשך למסגרות החינוך לנוער היהודי שהוקמו על ידם במדינות חבר העמים, מיד לאחר ה"פרסטרויקה", בשנת 1989.

ראו גם

• כרם אברהם
• בית היתומים שנלר

לקריאה נוספת

מקורות

• ג'יימס פין, עתות סופה : עלים מדפתרי הקונסוליה בירושלים משנת 1853-1856, (תרגום: אהרון אמיר), הוצאת יד יצחק בן צבי, תש"ם-1980.
• אברהם שמואל הירשברג, בארץ המזרח, ירושלים: יד יצחק בן צבי, 1977.
• פנחס גרייבסקי, בנות ציון וירושלים, ירושלים: יד יצחק בן צבי, תש"ס-2000.

• M. C. Finn, Byeways in Palestine, London 1868.
• Elizabeth Anne Finn, Reminiscences of Mrs. Finn, member of the Royal Asiatic Society, London

מחקרים

• יהושע בן אריה, עיר בראי תקופה, ב, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, תשל"ט-1979.
• רות קרק, ‏משפחת פין, חקלאות, יהודים ומשיחיות, קתדרה 66, דצמבר 1992, עמ' 179-175
• ישעיהו פרידמן, ‏תוכניות בריטיות ליישוב יהודים בארץ-ישראל בשנות הארבעים של המאה הי"ט (1850-1840), קתדרה 56, יוני 1990, עמ' 63-60
• מרדכי אליאב, ‏עלייתו ונפילתו של הקונסול הבריטי ג'יימס פין, קתדרה 65, תשרי תשנ"ג, ספטמבר 1992, עמ' 81-37

קישורים חיצוניים

• תמונות בית פין בוויקישיתוף
• המוסד החינוכי "בת ציון" של מוסדות קרלין-סטולין, אתר אנשים ישראל
• בית פין בכרם אברהם, באתר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25994208בית פין