כרם אברהם
 | |
| בתים בשכונת כרם אברהם (2008) | |
| מידע | |
|---|---|
| שם נוסף | מכונה גם "שכונת גאולה"[1][2]. |
| עיר | ירושלים ישראל |
| מדינה |
ישראל  |
| תאריך ייסוד | 1852 ה'תרי"ב-ה'תרי"ג |
| מייסדים | הקונסול הבריטי בירושלים באמצע המאה ה-19 ג'יימס פין ואשתו אליזבת אן פין |
| על שם | אבי האומה אברהם אבינו, מקור השם הוא בכרם ששכן במקום, ואשר נקרא על שם בעליו הערבי ממוצא חברוני: "כרם אלח'לילי". הכינוי אלח'לילי פירושו החברוני, אך גם "הידיד", שזהו כינויו של אברהם אבינו, ידיד הא-ל שנקבר בחברון, ומכאן "כרם אברהם". |
כרם אברהם היא שכונה בירושלים, הנמצאת בצפון-מרכז העיר, בין שכונת גאולה, מחנה שנלר, ותל ארזה.
החווה החקלאית
מקור השם הוא בכרם ששכן במקום, ואשר נקרא על שם בעליו הערבי ממוצא חברוני: "כרם אלח'לילי". הכינוי אלח'לילי פירושו החברוני, אך גם "הידיד", שזהו כינויו של אברהם אבינו, ידיד הא-ל שנקבר בחברון, ומכאן "כרם אברהם".
השטח נרכש ב-1852 על ידי ג'יימס פין, ששימש כקונסול הבריטי בירושלים באמצע המאה ה-19, וכלל גם מחצבה, גת וקולומבריום קדומים.[3]
פין היה נוצרי אדוק, חובב תנ"ך ודובר עברית שוטפת. הוא הוקסם מארץ הקודש ומהיהודים היושבים בה, אותם ראה כעם הנבחר. את "כרם אברהם" רכש כדי להקים בו חווה חקלאית ברוח תנ"כית, בשם "מושבת החרושת להעסקתם של יהודי ירושלים". כעבור כחודש ימים, הועסקו בחווה 130 איש.[4] לא הייתה בחווה הכשרה חקלאית שיטתית, אולם נעשו בה מגוון עבודות: דריכת יין, זיקוק שמן, ייצור מטאטאים מקש שגודל לשם כך, וגידול יבולים של דגן, עדשים ופירות.[5] יוזמתו עוררה חשדנות רבה בקרב היהודים, שחששו כי בכוונתו להשפיע עליהם להתנצר ברוח המיסיון שרווחה אז. פין הצליח לשכנע את היהודים בטוהר כוונותיו ואף הקים עבורם בית כנסת במקום (הראשון מחוץ לחומות). במשך שנים ארוכות פעלה החווה[6] והעסיקה יהודים רבים. פין סירב להרשות למיסיונרים של "החברה הלונדונית" להגיע אל שטח החווה בשעות העבודה כדי לערוך בה ויכוח דתי עם היהודים.[4]
את קורות חייו, ובהם מידע רב על "כרם אברהם", העלה פין על הכתב בספר אוטוביוגרפי בשם עתות סופה. פין מספר בספרו, כי המשגיח ניהל את פנקסי החשבונות שלו בעברית, וכי בזמן הליכתם בחזרה מעבודתם, שרו הפועלים בעברית: "פועלים אנו בשדה אברהם אבינו".[4]
השכונה
לפני שעזב את ארץ ישראל ב-1863 מכר פין לפועליו את הקרקעות, והם הקימו עליה את שכונת כרם אברהם. שכונה קטנה זו התאחדה בשנת 1941 עם שכונת גאולה, ולמעשה כיום הן מהוות יחד שכונה אחת, הכוללת את גוש הרחובות הקרויים על שם נביאי תרי עשר. מבנה החווה החקלאית עודנו קיים (וכך גם הקולומבריום שבמרתפו). הוא שוכן ברחוב עובדיה ומשמש כבית ספר לבנות חרדיות.
השכונה מתוארת בהרחבה בספרו האוטוביוגרפי של עמוס עוז, "סיפור על אהבה וחושך", שם מספר עוז על ילדותו בשכונה. גם המשוררת זלדה התגוררה בשכונה, וכיום משמש ביתה שברחוב צפניה 31 אחד מציוני הדרך בסיורים ספרותיים הנערכים בירושלים. הסופר א. ב. יהושע מקדיש לשכונה מקום בספרו "מר מאני". זוכה פרס סנט-גיירגי לחקר הסרטן יצחק ויץ גדל אף הוא בשכונה.
כמו שכונות רבות בסביבתה, השכונה עברה התחרדות והיום אוכלוסייתה חרדית.
בין השנים 2007–2008 ערכה עיריית ירושלים בשכונה שיפוץ נרחב של מתקני הרחוב, במסגרתו הותקנו ספסלי אבן וריצוף דקורטיבי, הוסדרה החנייה, הוקמה מערכת עמודי תאורה ייחודיים והוצב שילוט ייחודי.
ראו גם
לקריאה נוספת
- ג'יימס פין, עתות סופה : עלים מדפתרי הקונסוליה בירושלים משנת 1853–1856, (תרגום: אהרן אמיר), הוצאת יד יצחק בן-צבי, תש"ם-1980.
- יהושע בן-אריה, עיר בראי תקופה - ירושלים החדשה בראשיתה, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, 1979, באתר "כותר".
- גדעון ביגר, ירושלים בתקופת השלטון הבריטי 1948-1917 - שכונת כרם אברהם בבניינה, שבע מונוגרפיות בנושא ארץ־ישראל, אריאל 113-112, ירושלים, ינואר 1996 - שבט תשנ"ו, עמ' 136 ואילך.
קישורים חיצוניים
- רות קרק, משפחת פין, חקלאות, יהודים ומשיחיות, קתדרה 66, דצמבר 1992, עמ' 179-175
הערות שוליים
- ↑ כמו גם שכונות חרדיות נוספות באותו אזור, ראו בערך על שכונת גאולה. יוסף אליהו שלוש ואברהם חסידוף הם ממקימי שכונות אלה. עוד מבוני שכונת גאולה וכרם אברהם הוא הרב ישעיהו סלנט (בן הרב צבי הירש סלנט, ונכד הרב שמואל סלנט ראב"ד ירושלים למקהלות האשכנזים וראש ישיבת עץ חיים) שהיה גם מנהל לשכת הסעד וחבר ועד שכונת מאה שערים, ומבוני השכונות גאולה וכרם אברהם
- ↑ "ישעיהו סלאנט" בתוך אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יד, עמ' 4440
- ↑ יהושע בן-אריה, עיר בראי תקופה - ירושלים החדשה בראשיתה, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, 1979, עמ' 96-95, באתר "כותר".
- ^ 4.0 4.1 4.2 ג'יימס פין, עתות סופה, עמ' 339-334.
- ↑ ג'יימס פין, עתות סופה, פרק 28, עמ' 492.
- ↑ מפת ירושלים משנת 1906 עם סימון החווה English Agric. settlement, באתר הספרייה הלאומית, אוסף אמיר כהנוביץ
| שכונות חרדיות בירושלים | ||
|---|---|---|
| תחילת היציאה מהחומות, לפני 1890 | בית ישראל • בתי ויטנברג • מאה שערים | 
|
| בנייה בתקופה הטורקית, מ-1890 | בתי אונגרין • בתי הורנשטיין • בתי ורשה • בתי נייטין • בתי ברוידא • בתי ראנד • כנסת ישראל • זיכרון משה (התחרדה) • חצר שטרויס • שכונת אחווה (התחרדה) • גבעת שאול (התחרדה) • כרם אברהם (התחרדה) • שערי חסד • רוחמה | |
| בנייה במנדט הבריטי | בתי מונקאטש • גאולה • מחניים • סנהדריה • שיכון פאג"י • תל ארזה (התחרדה) • בית וגן (התחרדה) • מקור ברוך (התחרדה) | |
| בנייה ישראלית לפני מלחמת ששת הימים | קריית אונסדורף • קריית מטרסדורף • קריית צאנז • קריית שומרי אמונים • שיכון חב"ד • שמואל הנביא (התחרדה) • כרם • רוממה (התחרדה) | |
| בנייה ישראלית אחרי מלחמת ששת הימים | גבעת משה • הר נוף • קריית איתרי • סנהדריה המורחבת • נוה יעקב מזרח • עזרת תורה • קריית בעלז • רמת אשכול (התחרדה) • רמות פולין • רמת שלמה • רמות אלון (התחרדה) | |
| היציאה מן החומות | ||
|---|---|---|
| היציאה הנוצרית מהחומות | בית הספר התיכון של הבישוף סמואל גובאט בהר ציון (1850) • החווה החקלאית כרם אברהם ובית הקיץ של ג'יימס פין (1850) • מגרש הרוסים (1860) |  |
| היציאה היהודית מהחומות | משכנות שאננים (1860) • מחנה ישראל (1865) • נחלת שבעה (1869) • בית דוד (1873) • מאה שערים (1874) | |
כרם אברהם37855160Q2917808