בית שאמי
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| כתובת | כפר כמא |
| בעלים | מועצה מקומית כפר כמא |
| מייסדים | אסחאק עבאס שחלאכו |
| הקמה ובנייה | |
| תאריך פתיחה רשמי | 1903 |
בית שאמי השייך למשפחת שחלאכו נבנה בשלהי המאה ה-19 על ידי משפחה צ'רקסית שהיגרה מדמשק אל כפר כמא ונחשבה לאחת המשפחות האמידות באזור הגליל התחתון. הבית עם חצר גדולה מוקפת חומה מסביב ובתוכה מגורי הבעלים, חנות בדים, צרכנייה, נגריה ונפחיה אשר שימשו את משפחת שחלאכו בעבר ופעל כמשק אוטרקי. בבית שאמי ניתן למצוא מבנה דו קומתי בעלת ארבעה חדרים בכל קומה כשאר בקומת הקרקע הוחזקו חיות המשק ובעיקר סוסים ופרות, אילו בקומה השנייה היו חדרי אירוח מרוצפים במרצפות מעוטרות. התקרה מצוירת ורעפי הגגות הם רעפי מרסיי שהובאו מצרפת. לבית הדו קומתי צמוד מבנה של טחנת קמח שהייתה מיוחדת במינה, הודות למנוע דיזל שהפעיל אותה, בזמן ששאר הטחנות הופעלו על ידי שוורים ואבני ריחיים.
שימור המבנה
בית שאמי, שעמד נטוש עשרות שנים, שוקם ושוחזר בשנות ה-90 של המאה ה-20 כבניין הבולט ביותר בכפר כמא. השחזור הוא יוזמה משותפת של המועצה המקומית כפר כמא ושל המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. בשנת 1994 הקומה במועצה המקומית כפר כמא ועדה לשימור מבנים היסטוריים בהובלתו של ראש המועצה דאז מר נאלצ'יק אשמוז.[1] למבנה זה חשיבות רבה מבחינה היסטורית, מבחינה חברתית ומבחינה כלכלית בגלל שייכותו למשפחה שהיה לה חלק חשוב בהנהגת הכפר בתקופה המנדטורית ובשל העובדה שטחנת הקמח שלו סיפקה קמח לתושבי הכפר וליהודים ולערבים מן הסביבה. המבנה המשוחזר והמתחם כולו ומשמש כיום באתר בית של המרכז למורשת הצ'רקסית ובתוכו המוזיאון הצ'רקסי של כפר כמא והוא מרכז המבקרים הצ'רקסי הגדול ביותר בישראל.
הבעלים
איסחאק עבאס שחלאכו הידוע בכינויו "אל שאמי" בן למשפחת מהגרים צ'רקסים שהגיעה אל דמשק ולימים הגיע לכפר כמא בסוף המאה ה-19 והתמקם ביישוב. את הכינוי אל שאמי הוא קיבל מתושבי הכפר בשל היותו יוצא דמשק שנקראת "שאם", כלומר, דמשקאי[2] כנצר למשפחה שעסקה בטחינת קמח על ידי אבני ריחיים הוא ראה לנכון לפתח טחנת קמח ייחודית המונעת במנוע דיזל וזאת לאור העובדה כי תושבי הכפר באותן השנים רובם עסקו בתחום החקלאות. יתרה מכך היישובים הסמוכים בהתמקדו בחקלאות והקרבה אל עמק יזרעאל ועמק הירדן הביאו לביקוש גדול של טחנות קמת. היתרון של מנוע הדיזל אשר סיפק מהירות בשירות והאפשרות לטחון כמויות מסחריות של חיטה הצליחו להעמיד את איסחאק בשורה הראשונה של אנשי העסקים באזור.
הערות שוליים
