בנייני האומה
 | |
| בנייני האומה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| כתובת | שדרות שז"ר 1, ירושלים |
| מדינה | ישראל |
| מידע על ההקמה | |
| תקופת הבנייה | 1950-1956–1960 |
| קואורדינטות | 31°47.191′N 35°12.156′E / 31.786517°N 35.202600°E |
| מרכז הקונגרסים הבינלאומי - בנייני האומה | |
|
(למפת ירושלים רגילה)   בנייני האומה | |
בנייְני האומה (שמו הוסב למרכז הקונגרסים הבינ"ל בנייני האומה ירושלים- ICC) הוא מבנה הכנסים הגדול בירושלים, המארח בכל שנה עשרות כנסים, מופעים ואירועים בינלאומיים. המבנה נחנך ב-1956 בסמוך לקריית הממשלה בגבעת רם. במהלך השנים הורחב המתחם ושופץ מספר פעמים. שטח הקומפלקס הבנוי כ-34,000 מ"ר.
מנכ"לית בנייני האומה החל משנת 2001 היא מירה אלטמן.
היסטוריה
הבניין הוקם ביוזמת הסוכנות היהודית כמרכז לאירוח כנסים ציוניים לצד כנסים ציבוריים אחרים. המבנה תוכנן על ידי האדריכל הנודע זאב רכטר, שנבחר לתפקיד המתכנן בזכות זכייתו בתחרות אדריכלית שהתקיימה בראשית שנת 1949. תהליך הבנייה נמשך בין השנים 1950–1963 (במשך זמן רב נותר הבניין כשלד בשל קשיי מימון שנבעו מהחלטת הממשלה עקב מצב החירום במשק, והמבנה אף כונה "חירבת אל-אומה" – "חורבת האומה"), ונחנך בשנת 1951 בכנס של הקונגרס הציוני ה-23, שנערך בבניין הלא-גמור. בשנת 1958 נערכה בבניין ובאזור הסובב אותו "תערוכת העשור", לציון עשור להקמת מדינת ישראל. בניית המבנה הסתיימה בשנת 1963, ומאז הוא מארח בו קונגרסים, כנסים, ירידים ומופעים.
תכנונו של רכטר נועד לבטא את הקמת המדינה היהודית בארץ ישראל לאחר שנים של נדידה בגלות בארצות של זרים. מסיבה זו תכנן רכטר מבנה מוצק, עטוף אבן, אשר יישב על הקרקע ויראה חלק מההר שסביבו. תכנון המבנה דומה לרויאל פסטיבל הול שהוקם בלונדון בשנת 1951. על מנת שלא ליצור מבנה אטום מידי שיראה כמו מצבה, השאיר את חזית הבניין מבלי עיטוי אבן. רכטר תכנן שבחזית יכינו האמנים יוסף זריצקי ויצחק דנציגר תבליט קיר מונומנטלי, אולם הדבר לא התבצע. בשנת 1995 כוסתה חזית המבנה בזכוכית בצבע תכלת.
אירועים במבנה
במלחמת ששת הימים
בנייני האומה שימשו בזמן מלחמת ששת הימים כעמדה קדמית לפיקוד המרכז, ובמרתף המבנה שכנה מפקדתו של אלוף הפיקוד עוזי נרקיס. וכך כתב בזכרונותיו[1]:
הלשכה – היא חדר קטן במרתף, ללא חלונות, מואר בפנסי-חשמל הניזונים מסוללות. שולחן-שדה ועליו מכשיר טלפון, ספסל ומיטה מתקפלת, ועל הרצפה בפינה – מכשיר אלחוט. הכול צמודים איש לרעהו...
ממפקדה זו יצאו הפקודות בקרבות על ירושלים, וכן ההודעה הרשמית על הניצחון. שלט הוקרה שקיבלו בנייני האומה מפיקוד המרכז על תרומתם בזמן מלחמת ששת הימים מוצג בכניסה למבנה.
אירועים ידועים ומתוקשרים
מבין האירועים הידועים והמתוקשרים שידע המקום: אירוויזיון 1979 ואירוויזיון 1999 וכן משפט דמיאניוק שהתקיים שם. כמו כן בשנות השבעים והשמונים התקיימו כמה מהפסטיבלים השנתיים על כל סוגם, כגון פסטיבל למנצח שיר מזמור, פסטיבל הזמר והפזמון, פסטיבל הזמר החסידי, פסטיבל שירי הילדים ועוד. בנוסף מתקיימים בו מדי שנה אירועים של פסטיבל ישראל והוא משמש כמשכנה של התזמורת הפילהרמונית הישראלית המקיימת במקום כ־12 קונצרטים בשנה, כמו גם התזמורת הסימפונית ירושלים.
מרכז הקונגרסים מכיל 12,000 מ"ר של שטחי תצוגה לתערוכות, 27 אולמות כנסים וחדרי סמינר, לשכת עסקים מאובזרת ועשרות פינות מנוחה ומפגש. המרכז מסוגל לאכלס עד 10,000 איש באירוע אחד או במספר אירועים מקבילים.
כחלק ממרכז הקונגרסים גם אולם האודיטוריום הגדול בישראל, אולם אוסישקין, ובו 3,104 מושבים (1,461 באולם ו־1,391 ביציע) המיועד לקונצרטים, מופעים, פסטיבלים ואירועים אחרים. כמו כן, במתחם פועל בית קולנוע של גלובוס גרופ.
במרץ 2013 התקיים באולם נאומו של נשיא ארצות הברית ברק אובמה בפני סטודנטים ישראלים. נאום זה נחשב לאחד הנאומים החשובים בקריירה של הנשיא[דרוש מקור].
מרכז הקונגרסים מארח תערוכות אמנות מתחלפות, הפתוחות לקהל הרחב.
חפירות במתחם
במהלך החפירות שקדמו לבנייה, חשף הארכאולוג מיכאל אבי-יונה בית מלאכה לכלי חרס, לבנים ורעפים של הלגיון העשירי פרטנסיס שחנה במקום ושימש ככל הנראה את תושבי העיר. חלק חשוב מהכבשנים יחד עם עוד ממצאים נותרו במקום, בקומה התחתונה של המבנה ופתוחים לקהל כפינה ארכאולוגית. ב-2016 נמצאו לבנים של הלגיון עם ממצאים נוספים במרחק של כ-800 מטרים, במתחם שנלר[2].
באמצע שנת 2011 נתגלתה במהלך החפירות מתחת לבנייני האומה "מערת האומה", מערת מים זורמים. היא נחשבת למקור המים התת-קרקעי הגדול ביותר שנחשף בישראל.
סביבת בנייני האומה
מול בנייני האומה ממוקמות התחנה המרכזית של ירושלים ותחנה של הרכבת הקלה. ביניהם ישנו מעבר תת-קרקעי להולכי רגל שבו עמדה בעבר "אנדרטת מגיני ירושלים במלחמת השחרור" ולאחר שהועברה אל "קריית הלאום", נבנית בה כיום תחנה תת-קרקעית של רכבת ישראל שתהיה התחנה הסופית של קו הרכבת המהיר לירושלים (אם כי נבחנת האפשרות להארכת הקו התת-קרקעי עד לעיר העתיקה). בסמוך לבנייני האומה נבנה בשנות ה-70 מלון הילטון (כיום מלון קראון פלזה ירושלים). בשנת 2011 נבנה מולו פרויקט הנדל"ן היוקרתי "משכנות האומה". במתחם "חניון הלאום" שנמצא בקרבת מקום הוקם קומפלקס אולמות קולנוע ותיאטרון שכולל 14 אולמות לצד קפיטריה שפועל תחת המותג "סינמה סיטי" ונפתח ב-27 בפברואר 2014.
השדרה המובילה מהבניין אל קריית הממשלה קרויה בשם: שדרות האומה.
בסמוך למבנה אירעו שני פיגועי התאבדות: ב-25 בדצמבר 1994 מחבל הפעיל חגורת נפץ בחניון וב-23 במרץ 2011 הופעל מטען בתחנת אוטובוס סמוכה.
תוכניות פיתוח עתידיות
במסגרת תוכנית בינוי מקיפה למשרדים ומלונאות של עיריית ירושלים לכניסה לעיר מכיוון כביש מספר 1 המכונה "רובע הכניסה לעיר", תוכנן בינוי מחודש של קומפלקס בנייני האומה. במסגרת התוכנית למתחם ייהרסו 12,000 מ"ר מתוספות הבנייה המאוחרות סביב המבנה המקורי ובהם האולם המוכר בשם "אולם טדי" לטובת בנייה מחודשת שתגדיל את השטחים הבנויים בקומפלקס מרכז הכנסים עצמו לכ-55,000 מ"ר (כיום שטחו בטרם העבודות הוא כ-34,000 מ"ר). מתוכם תוספת של 6,000 מ"ר שטחי תצוגה ותערוכות ל-12,000 מ"ר שטחי התצוגה הקיימים מלבד אולמות הכנסים החדשים שייבנו בו וכ-17,000 מ"ר שטחי שירות שיכללו גם מחסנים וחניון תת-קרקעי.
לפי התוכנית בבנייה החדשה בקומפלקס ייבנו לצד המתחם שני בתי מלון חדשים עם חזית ל"שדרות האומה" שיכללו כ-800 חדרים, מרכז קניות קטן וגשר מקורה להולכי רגל שיחבר את הקומפלקס לתחנת הרכבת "האומה". כמו כן חניון המתחם ייחפר כדי להוסיף 1,500 מקומות חנייה תת-קרקעיים ומחסנים ובצמוד אליו ייבנו 2 מגדלים בגובה 36 קומות שישמשו למשרדים ומלונאות. כך שטחו הבנוי הכולל (יחד עם השטחים התת-קרקעיים, המלונות וכל השאר) יהיה כ-260,000 מ"ר. חמישה מגדלי משרדים בגובה 36 קומות (שניים במתחם בנייני האומה עצמו ושלושה נוספים שלצידם מבנים נמוכים יותר במתחם חניון אגד הסמוך ששטחו כ-18 דונמים) יוקמו בין בנייני האומה ל"שדרות הרצל" (המתחם מוכר בשם "מסוף אגד" וכולל כיום חניון לכ-150 אוטובוסים לצד עמדת תדלוק, מוסך אוטובוסים ומסוף תפעול) סביב רחבה ציבורית שתכונה "כיכר האומה" או "כיכר הרובע" ובה יעבור בעתיד קו נוסף (הקו הירוק של הרכבת הקלה), שיחבר בין גבעת רם וקריית הלאום להר הצופים דרך מרכז העיר ובהמשך יוארך עד קריית הספורט במלחה.
בעשור הקרוב אמורים לקום עוד 2000 חדרי מלון באזור בנייני האומה, רובם במלונות חדשים אך חלקם כתוספת חדרים למלונות ב"רצועת המלונות" הקרובה בשדרות הרצל כמו "מלון פארק" שאמור לגדול ב-198 חדרים. על ציר השדרה בין הקומפלקס לתחנה מרכזית צפויים לקום, מלבד תחנת הרכבת המהירה לתל אביב, מבנים נוספים ובהם שני מגדלים. מבני ציבור נוספים שמתוכננים סמוך למתחם הם מעון ראש הממשלה החדש (ליד מלון קראון פלאזה וסינמה סיטי) וקומפלקס היכל המשפט שירכז את בתי המשפט המקומיים והמחוזיים של אזור ירושלים לקומפלקס משותף. כמו כן מספר קווים של הרכבת הקלה צפויים לעבור לצד בנייני האומה מלבד הקו האדום הקיים והם הקו הכתום (שיחבר בין קמפוסי האוניברסיטה העברית בהר הצופים ובגבעת רם דרך מרכז העיר), הקו הירוק (שיחבר במספר שלוחות את תלפיות, מלחה וגילה דרך גבעת רם וציר בר-אילן אל הר הצופים), הקו הירוק בהיר (שיחבר בין שכונות נווה יעקב דרך ציר בר-אילן ובנייני האומה אל אזור התעסוקה בגבעת שאול) וקו הזהב התיירותי (שנועד לחבר בין העיר העתיקה ומרכז העיר לשדרת המוזיאונים בקריית הלאום) שיבטיחו את נגישותו מרחבי העיר.
לקריאה נוספת
- אייל מירון, ירושלים וכל נתיבותיה, הוצאת יד בן צבי, 1996
- דוד קרויאנקר, ירושלים - מבט ארכיטקטוני, כתר הוצאה לאור, 1996
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בנייני האומה |
- האתר של מרכז הקונגרסים הבינ"ל - בנייני האומה, ירושלים
- עמוד הפייסבוק של בנייני האומה
סרטון בנייני האומה, סרטון באתר יוטיוב- וידאו: כתבה מ-1958 על תערוכת העשור
- סיפור תכנונם ובנייתם של בנייני האומה
- בני ארובס וחיים גולדפוס, ירושלים, בנייני האומה, חדשות ארכיאולוגיות, גיליון ק', תשנ"ד, 1993, עמ' 67-63, באתר JSTOR
- הנאום המלא של הנשיא האמריקני, ברק אובמה, בבנייני האומה, באתר הארץ, 21 במרץ 2013
- נדב מן, בנייני האומה: 60 שנה, עם כל המי ומי, באתר ynet, 12 באוגוסט 2011
עבודות ההקמה של בנייני האומה, יומני כרמל אפריל 1950- עבודות ההקמה של בנייני האומה. משה שרת מבקר באתר הבנייה. יומני כרמל פברואר 1951 (התחלה 4:01)
- עבודות ההקמה של בנייני האומה, יומני כרמל יולי 1951 (התחלה 1:15)
הערות שוליים
