זאב רכטר
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אמן ריקה. זאב רֶכטֶר (2 באפריל 1899 – 18 בדצמבר 1960) היה מחשובי האדריכלים בישראל ומאבות הסגנון הבינלאומי בארץ. ראשון בוני הבניינים על עמודים בארץ ישראל.
ביוגרפיה
זאב רכטר נולד בשנת 1899 בקובלבקה (Ковалевка) שבפלך חרסון של רוסיה (כיום אוקראינה). החל ללמוד אדריכלות בפוליטכניון של ניקולאייב. בשנת 1919 עלה לארץ ישראל באונייה רוסלאן. עם עלייתו עבד במשרדו של המהנדס סשה חיסין. עבודתו הראשונה במשרד חיסין הייתה מלאכת מדידת רחוב אלנבי כהכנה לתכנונו ובנייתו. לאחר מכן עבר רכטר לירושלים, שם עבד שנה כשרטט במשרדו של האדריכל בנימין חייקין. מאורעות תרפ"א השיבו את רכטר ומשפחתו להתגורר בתל אביב ושם זכה לראשונה לעבודת תכנון עצמאית: בניין מגורים בפינת הרחובות נחלת בנימין ורמב"ם. רכטר העניק למבנה זה, אשר כונה "בית הכדים", את הרוח האקלקטית אשר נשבה ברחובות העיר באותה העת (1924), לאחר מכן הוסיף לבנות בתל אביב הקטנה עד לסוף שנת 1926 עשרה מבנים נוספים. בשנת 1927 החליט רכטר להשלים את לימודי האדריכלות שהחל בניקולאייב, וללמוד בבית הספר להנדסה ברומא. את לימודי ההמשך באדריכלות החל רכטר בבית הספר הממלכתי להנדסה בפריז (1929–1932).
עם שובו ארצה בשנת 1932, חזר רכטר להתגורר בתל אביב, וחידש את פעילותו המקצועית בישראל. במשרדו ששכן תחילה בבית אנגל והחל משנת 1952 בכיכר מלכי ישראל, הועסקו לאורך השנים אדריכלים צעירים שעתידים היו להוביל תוך זמן קצר את הענף בישראל, ובכללם: דוד רזניק, דן איתן, צבי הקר וממשיך השושלת – יעקב רכטר.
יחד עם אדריכלים נוספים ייסד רכטר את "חוג הארכיטקטים". בין האדריכלים הצעירים שאליהם חבר רכטר ניתן למצוא את יוסף נויפלד, אריה שרון, קרל רובין, דב כרמי, שמואל ברקאי, וכן ישראל דיקר ויוליוס פוזנר, שאף ערכו את עיתון הקבוצה.
רכטר הוא אחד מראשיה של התנועה המודרנית באדריכלות בארץ ומייבאה של תפישתו החלוצית של האדריכל לֶה קוֹרְבּוזְיֶה לישראל. רכטר היה הראשון ש"הרים" את בנייניו על עמודים, בדומה לכמה ממבניו של לה קורבוזיה: בית אנגל, הניצב בשדרות רוטשילד ופינת רחוב מזא"ה (1933), הנו למעשה הבניין הראשון בתל אביב שנבנה על גבי עמודים. קומת העמודים המפולשת במפלס הקרקע יוצרת מקום פתוח ומגונן, מרחיבה את חלל הרחוב וחושפת אותו לתנועת הרוח. כיום קומת עמודים זו אטומה (האטימה בוצעה בידי חיילי המפקדה הבריטית ששכנה במקום בשנות הארבעים).
רכטר נפטר בשנת 1960 מהתקף לב, בן 61 במותו. נקבר בבית העלמין נחלת יצחק.
עיריית תל אביב קראה על שמו של רכטר רחוב בעיר, בשכונה הצפון-מזרחית שיכון דן. בנובמבר 2009 הוצגה בחלל דירת הגג בבניין שתוכנן על ידי רכטר ברחוב הירקון 70, תערוכה מעבודותיו שהתבססה על ארכיון משרדו.
על שמו הוקם על ידי משרד השיכון, חברת עמידר ומשפחתו, קרן לחלוקת פרס דו שנתי בסך 3,000 לירות, שנקרא פרס רכטר.
היה נשוי לפולה,[1] ואב לבן, האדריכל יעקב רכטר, ולשתי בנות.
פרויקטים בולטים
- בית סוסקין, ברחוב יהודה הלוי (1933–1935);
- מעונות "הבימה", בקרן הרחובות הוז-גורדון-פרוג (1934–1936);
- בית דבוילייצקי, רחוב הירקון 70 (1934);
- מלון קלי"ה, חוף ים המלח (1934);
- בית פרידמן, רחוב זמנהוף 15 (1936);
- בית פריד, רחוב אחד העם 93 פינת רחוב החשמונאים, (1937);
- בית הבראה בקיבוץ מעלה החמישה (1947);
- בנייה בקיבוצים (1940–1947);
- בית חולים מאיר בכפר סבא (1947–1953);
- בית חולים קפלן ברחובות (1947–1953);
- בית חולים אלישע (1949);
- בנייני האומה בירושלים (1950–1960);
- היכל התרבות בתל אביב, בשיתוף האדריכל דב כרמי (1951–1957);
- בית מגורים, רחוב רוטשילד 22, כפר סבא (1952);
- ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו בתל אביב, בשיתוף האדריכל דב כרמי (1952–1959);
- שכונת מגורים מעוז אביב, תל אביב (1952);
- ביתן ישראל בוונציה (1952);
- בית הספר לארכאולוגיה בגבעת רם, ירושלים (1956);
- בית הבראה ע"ש שפרינצק בנצרת (1958);
- בית המשפט בתל אביב, בצומת הרחובות שאול המלך וויצמן, בשיתוף בנו האדריכל יעקב רכטר (1959–1960).
בית פריד ברחוב אחד העם משנת 1937
בנייני האומה (חזית הבניין שונתה בסוף שנות ה-90)
ביתן ישראל בביאנלה בונציה
ראו גם
לקריאה נוספת
- "רכטר זאב", בתוך: דוד קרויאנקר, אדריכלות בירושלים: הבנייה המודרנית מחוץ לחומות, 1948–1990, ירושלים: כתר, 1991, עמ' 447.
- רן שחורי: זאב רכטר, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1987
- אבא אלחנני: המאבק לעצמאות של האדריכלות הישראלית במאה ה-20, משרד הביטחון, 1998
קישורים חיצוניים
- מיכאל יעקובסון: סיבוב בבית פריד ברחוב אחד העם בתכנון זאב רכטר, באתר 'חלון אחורי', 30 במאי 2018
- מיכאל יעקובסון: סיבוב בבית הכדים, באתר 'חלון אחורי', 23 ביוני 2018
- קשת רוזנבלום, על גדות הסחנה ישבנו גם בנינו, באתר הארץ, 27 בנובמבר 2012
- מיכאל יעקובסון: תחייה בנצרת: בית ההבראה המיתולוגי נפתח מחדש, Xnet, בינואר 2012
- מיכאל יעקובסון: כך נולדת עיר: טיול בתל אביב בעקבות זאב רכטר, 14.10.2011, Xnet
- נועם דביר, זאב רכטר, ממבשריה של התנועה המודרניסטית בארץ, עכבר העיר, 27 באוקטובר 2009
- נועם דביר, ביקור נדיר וכנראה אחרון בביתו של זאב רכטר, עכבר העיר, 12 בנובמבר 2009
- אברהם ארליק: מאמר הערכה הסוקר את פועלו של רכטר באתר 'חלון אחורי', דצמבר 2010
- זאב רכטר, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
- מיצירותיו באתר Bauhaus בתל אביב
- ש. דור, פאר האומה, בלי פאר חיצוני, מעריב, 5 במאי 1950
- שלמה שבא, האיש שהוסיף קומה לארץ, דבר, 3 באפריל 1959
- י. ב. ס, אדריכל זאב רכטר, דבר, 19 בדצמבר 1960 (נקרולוג)
- אפרתיה וינרויב, האדריכל זאב רכטר: עם תערוכת הזיכרון, דבר, 4 בינואר 1962
הערות שוליים
- ^ עליה ראו: תקוה וינשטוק, שיריה של אשת האדריכל: פולה רכטר הקימה בית מפואר משלה: המשפחה, מעריב, 8 באוגוסט 1958.
