בת שוע

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בַּת שוּעַ היתה אשתו הראשונה של יהודה בן יעקב בספר בראשית.

קורות חייה

בת שוע מוזכרת לראשונה בספר בראשית, פרק ל"ח, פסוק ב', לאחר סיפור מכירת יוסף בידי אחיו: "וַיַּרְא-שָׁם יְהוּדָה בַּת-אִישׁ כְּנַעֲנִי, וּשְׁמוֹ שׁוּעַ; וַיִּקָּחֶהָ, וַיָּבֹא אֵלֶיהָ". יהודה מתרחק מאחיו לאחר מכירת יוסף ונודד עם צאנו עד לעדולם, שם נתקל באדם בשם חירה. בעדולם מתוודע יהודה לבת שוע, (לפי המקובל, כנראה ש"שוע" היה שם אביה) שמתוארת כבת "איש כנעני", ונושא אותה לאישה. לאחר מכן מוזכר כי היא יולדת ליהודה את הבנים: ער, אונן ושלה (שנולד בכזיב).

ער נשא את תמר ומת עקב היותו "רע בעיני ה'" ואונן ייבמה ואף הוא הומת בידי שמיים עקב חטאו "לְבִלְתִּי נְתָן זֶרַע לְאָחִיו". יהודה מתואר כאומר לתמר שתלך לשבת כאלמנה בבית אביה עד שיגדל בנו שלה, כדי שיוכל להינשא לה פן ימות גם הוא כאחיו. מות בת שוע מתואר בפסוק י"ב באותו הפרק. לאחר מותה יהודה מתאבל, ונודד ביחד עם צאנו ועם רעהו חירה לתמנה במטרה לגזוז את צאנו. בדרכו לשם הוא פוגש את תמר.

בספר דברי הימים א', פרק ב' היא מכונה "בַּת-שׁוּעַ הַכְּנַעֲנִית". בספר דברי הימים א', פרק ג' נכתב שמה של אמו של שלמה כ"בַת-שׁוּעַ, בַּת-עַמִּיאֵל" ולא בת שבע.

מוצאה הכנעני של בת שוע עורר סוגיה לה נדרשו מפרשי המקרא: אברהם לא רצה שיצחק ישא אישה כנענית ויצחק אסר על יעקב לשאת אישה כנענית. מדוע אם כן נשא יהודה אשה כנענית? על פי אונקלוס וחלק מהמפרשים יש להבין "כנעני" כסוחר ("תגר"), בהתאם למשמעות הנוספת למילה 'כנעני' במקרא, שהיא סוחר (למשל: בנבואת ישעיהו על "צור המעטירה" ככל הנראה בשל עיסוקם של הפיניקים במסחר[1]).

על פי ספר היובלים תמר הייתה מבנות ארם ויהודה הכריח את ער לשאתה, בעוד שער רצה באשה ממשפחת אמו. לאחר מותם של ער ואונן בת שוע לא חפצה ששלה יתחתן עם תמר, גם לאחר שגדל[2].

החוקרים דנו במשמעות השם שוע, רובם טוענים שמקור המילה הוא בשפה שמית. הפרשנות התחלקה בין המשמעויות של עשיר או להושיע או עוז.

על שמה של בת שוע נקרא רחוב קצר ברמת גן.

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. "יבנה לרוס" אנציקלופדיה לנוער, כרך 8 עמוד 101, הוצאת "יבנה" 1995.
  2. ספר היובלים, פרק מ"א באתר דעת
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0