תל בטש

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף תמנה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תל בטש (תמנה)

תל בַּטָּשׁערבית: תַל אל-בַּטַאשִׁי) מזוהה עם תִּמְנָה המקראית, הוא תל קדום באזור השפלה, על גדתו המערבית של נחל שורק, לא רחוק מקיבוץ צרעה.

תמנה ככל הנראה כבר הייתה קיימת בתקופת הברונזה המאוחרת, ואחת מהסברות גורסת כי היא התמנה אשר נזכרת בסיפור יהודה ותמר בספר בראשית.

אזכורים במקורות

תמנה נזכרת לראשונה בספר בראשית פרק לח : ""... וַיִּנָּחֶם יְהוּדָה וַיַּעַל עַל־גֹּזֲזֵי צֹאנוֹ הוּא וְחִירָה רֵעֵהוּ הָעֲדֻלָּמִי תִּמְנָתָה""

לאחר מכן היא נזכרת בתקופת יהושע בן נון בעת התנחלות השבטים. העיר היוותה את גבולה הצפוני של נחלת שבט יהודה כפי שכתוב: "וְנָסַב הַגְּבוּל מִבַּעֲלָה יָמָּה אֶל הַר שֵׂעִיר וְעָבַר אֶל כֶּתֶף הַר יְעָרִים מִצָּפוֹנָה הִיא כְסָלוֹן וְיָרַד בֵּית שֶׁמֶשׁ וְעָבַר תִּמְנָה" (ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק י').

בספר שופטים מוזכר שמה בהקשר לסיפורו של שמשון הגיבור אשר הלך לתמנה והתאהב שם באשה פלשתית שמאוחר יותר נשא אותה לאשה, כאמור: "וַיֵּרֶד שִׁמְשׁוֹן תִּמְנָתָה וַיַּרְא אִשָּׁה בְּתִמְנָתָה מִבְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים. וַיַּעַל וַיַּגֵּד לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ וַיֹּאמֶר אִשָּׁה רָאִיתִי בְתִמְנָתָה מִבְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים וְעַתָּה קְחוּ אוֹתָהּ לִּי לְאִשָּׁה" (פרק י"ד, פסוקים א'-ב').

העיר הוחרבה בידי נבוכדנצר מלך בבל בשנת 603 לפנה"ס, אולם נושבה מחדש בעת שיבת ציון והתקיימה עד סוף התקופה ההלניסטית[דרוש מקור].

במשנה מוזכרים חכמים תושבי תמנה[דרוש מקור] (מוזכרת גם כ"תבנה") כך שזוהי עדות לקיומה של העיר גם בתקופת המשנה (המאה הראשונה לספירה).

חז"ל בגמרא, דנים במיקומה של העיר, כי הרי בכתובים ישנה סתירה לגבי מיקומה, האם היא בירידה או בעלייה: "כתיב "וירד שמשון תמנתה" וכתיב "הנה חמיך עולה תמנתה", א"ר אלעזר: שמשון שנתגנה בה כתיב ביה ירידה, יהודה שנתעלה בה כתיב ביה עליה. ר' שמואל בר נחמני אמר: שתי תמנאות היו, חדא בירידה וחדא בעליה. רב פפא אמר חדא תמנה הואי, דאתי מהאי גיסא ירידה, ודאתי מהאי גיסא עליה. כגון ורדוניא ובי בארי ושוקא דנרש" (תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף י עמוד א).

ארכיאולוגיה

התל התגלה במאה ה-19 על ידי שארל קלרמון-גנו. הוא חשב שהתל היה מחנה צבאי רומאי. בשנות ה-40 של המאה ה-20 נסקר התל על ידי בנימין מזר ויעקב קפלן שעמדו על חשיבותו. מזר הציע בתחילה לזהות את התל עם עקרון, אבל לאחר שעקרון זוהתה בתל מקנה שונה הזיהוי לתמנה בגלל מיקומו המתאים לתיאור המקראי.

אולם לא כל החוקרים מסכימים שמדובר באותה עיר: פרופסור אליה שמואל הרטום טוען כי העיר, שמוזכרת בסיפור יהודה ותמר, אינה אותה העיר מסיפור שמשון[1] ומציע לזהותה עם חרבת תִּבְּנָה, צפונית-מזרחית לאביעזר.

החפירות הראשונות בתל נערכו כבר בשנת 1977 והן נמשכו במשך 12 עונות חפירה עד שנת 1989. בחפירות נחשפו שרידי ביצורים ומבנים מימי מלכי יהודה השייכים למאה ה-7 לפנה"ס והמאה ה-8 לפנה"ס, באחד מהמבנים הללו נמצאו קנקני חרס שעל אחד מהם נתגלתה הכתובת: "למלך".

לא רחוק מן התל, על גדתו המזרחית של נחל שורק התגלו שרידי כביש רומי ומספר תלוליות הקרויות "תלוליות בטש" שהן שרידי ישוב מהתקופות הנאוליתית, הכלקוליתית ותקופת הברונזה.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב


Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

  1. ^ תואם לשיטת רבי שמואל בר נחמני בגמרא, ששני ערים היו בעלי שם זהה