ער

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עֵר, אישיות מהתנ"ך, בנו של יהודה אשר נולד לו מבת שוע ונכדו של יעקב. אחיהם הבכור של אונן ושלה. אביו לקח לו לאישה את תמר, והוא נפטר ללא ילדים.

מותו של ער

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מעשה יהודה ותמר

המקרא מספר כי "וַיְהִי עֵר בְּכוֹר יְהוּדָה-רַע, בְּעֵינֵי ה'; וַיְמִתֵהוּ ה'".[1] אין המקרא מוסר מידע מפורש מדוע המית ה' את ער. היות שער מת, ניתנה תמר אשתו לאונן כדי שזה ייבם אותה. שמו מופיע בספר דברי הימים א', פרק ב', פסוק ג' כחלק משושלת לבית יהודה עם ציון המחבר כי עשה את הרע בעיני ה'.

חז"ל דורשים מן המקרא כי ער כמו אחיו אונן חטא מהשחתת זרע ולכן נענש: "והא תמר בביאה ראשונה איעברא א"ל תמר באצבע מעכה דאמר רבי יצחק כל מועכות של בית רבי תמר שמן ולמה נקרא שמן תמר ע"ש תמר שמעכה באצבעה והא הוו ער ואונן ער ואונן שמשו שלא כדרכן"[2] וכך מביא רש"י: "כרעתו של אונן משחית זרעו שנאמר באונן וימת גם אותו כמיתתו של ער מיתתו של אונן ולמה היה ער משחית זרעו כדי שלא תתעבר ויכחיש יפיה".

רמב"ן מוסיף כי אמנם: "לא הזכיר הכתוב פשעו כאשר עשה באחיו, אבל אמר כי בחטאו מת, להודיע שלא היה זה בענש יהודה על מכירת יוסף, כי ההצלה עמדה על המכירה, ולא היה בבית האבות שכול זולתי זה שהיה רע בעיני השם, כי זרע צדיקים יבורך ועל כן היה יעקב מתאבל על בנו ימים רבים וימאן להתנחם, שהיה הדבר בעיניו עונש גדול לו מלבד אהבתו אותו".

מדרש על שמו

ילקוט שמעוני דורש את שמו של ער כך: "ויקרא את שמו ער (בראשית, ל"ח, ז') -בן שהוער (הורק) מן העולם"[3]. יש הטוענים כי הסבר לשמו של ער בא במהופך בסיפור: " עֵר בְּכוֹר יְהוּדָה- רַע, בְּעֵינֵי ה'"[4] תרגום יונתן לתורה מתרגם את שמו כערירי "ואתעברת וילידת וקראת ית שמיה ער ארום בלא וולד עתיד לממת"[5].

הערות שוליים

  1. ^ ספר בראשית, פרק ל"ח, פסוק ז'.
  2. ^ סדר נשים, מסכת יבמות לד, ב'.
  3. ^ ילקוט שמעוני, וישב.
  4. ^ משה גרסיאל, מדרשי שמות במקרא, רמת גן, רביבים, 1987, ע"מ 63.
  5. ^ יאיר זקוביץ, מקרא לישראל: רות, ירושלים, מאגנס, 1990, ע"מ 27.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0