ג'ון טולן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ג'ון טולן
John V. Tolan
לידה 1959 (גיל: 65 בערך)
ענף מדעי היסטוריה של הדתות
מקום לימודים אוניברסיטת ייל, אוניברסיטת שיקגו, בית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה
מוסדות אקדמיה יורופאה

ג'ון ויקטור טולן (באנגלית: John Victor Tolan; נולד בשנת 1959) הוא היסטוריון של הדתות ושל היחסים בין התרבויות דוברות הערבית והלטינית במהלך ימי הביניים.

ביוגרפיה

טולן נולד בעיר מילווקי בשנת 1959. הוא למד לתואר ראשון בלימודים קלאסיים באוניברסיטת ייל. הוא למד לתואר שני ודוקטורט בהיסטוריה באוניברסיטת שיקגו. את הפוסט-דוקטורט שלו השלים בשנת 2001 במסגרת בית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה בפריס.

טולן לימד והרצה באוניברסיטאות בצפון אמריקה, אירופה, אפריקה ובמזרח התיכון ושימש פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת נאנט בצרפת. הוא ניהל תוכנית המחקר האירופאית RELMIN, במסגרתה בחן את מעמדם המשפטי של מיעוטים דתיים במרחב האירופאי-ים-תיכוני במהלך המאות ה-5 עד ה-15.[1]

טולן חבר במספר אגודות ואיגודים אקדמיים. כמנהל Maison des Sciences Homme על שם Ange Guépin בנאנט הוא מתאם מטעם המכון לפלורליזם דתי ואתאיזם. ב-2013 מונה חבר באקדמיה אירופאה (אנ'), המשמשת כגוף מתאם בין סוכניות מחקר אירופאיות שונות.

יהדות אסלאמית

בספרו Faces of Muhammad מ-2019[2][3] טולן עסק בשאלה שהטרידה משכילים יהודים במרכז אירופה בשלהי המאה ה-19, כאשר ביקשו לחדש את פני היהדות ברוח ההשכלה. לטענת טולן, התגברות האנטישמיות במרכז אירופה בעקבות האמנסיפציה דחפה הוגי דעות יהודים לחקור דרכים חדשות להשתלבותם בחברה האירופאית שהמשיכה לראות בהם גורם זר. אחדים החלו ללמוד את ההיסטוריה המוקדמת של האסלאם והנביא מוחמד, ובמיוחד את תקופת תור הזהב של התרבות היהודית בערים כמו בגדאד, או קורדובה שבספרד המוסלמית.

בפרק בספרו שעוסק בתקופה זו, טולן כתב שהעניין באסלאם בא לידי ביטוי, בין השאר, בבניית בתי כנסת חדשים בהשפעת הסגנון ה"מורי", אבל גם בחיפוש אחר פרקטיקות רוחניות חדשות, מותאמות לתהליכי החילון באירופה באותה תקופה. אברהם גייגר למשל השווה את המסורות המקראיות והתלמודיות לטקסט הקוראני והגיע למסקנה שהאסלאם קרוב ברוחו ליהדות יותר מאשר הנצרות, וכי הנביא מוחמד, בניגוד לטענה הרווחת בפולמיקה היהודית והנוצרית, לא היה מתחזה. טולן כתב גם כי היהדות מימשה את הפוטנציאל המלא שלה כאשר הייתה משולבת בציוויליזציה הערבית וכך נוצר מודל מונותאיסטי נקי מהשפעות, שיכל לשמש בסיס לתנועה הרפורמית ביהדות.

ביחד עם חברו ללימודים, גוסטב וייל, השניים למדו את השפה הערבית. וייל ביקר באלג'יריה, קהיר ואיסטנבול, ודווח ממסעותיו לעיתונים בגרמניה. עם שובו לשם פרסם את מחקרו על השירה הערבית, תרגומיו, וכן ביוגרפיה של הנביא מוחמד. גם וייל, בדומה לגייגר, האמין שמוחמד לא היה מתחזה אלא מתקן חשוב, ששאף להחזיר את האמונה המונותאיסטית לשורשיה האברהמיים. גישה זו אומצה גם על ידי חוקר היהדות ממוצא הונגרי, יצחק יהודה גולדציהר.

הכרה

  • ב-2008 זכה בפרס Diane Potier-Boès Award של האקדמיה הצרפתית
  • ב-1995 זכה בפרס American Endowment for the Humanities

מחקריו

ספריו

  • Europe and the Islamic world: A history (Oxford: Oxford Princeton University Press, 2013)
  • Faces of Muhammad: Western Perceptions of the Prophet of Islam from the Middle Ages to Today (Princeton: Princeton University Press, 2019)

מאמריו

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Christel DUMONTIER, TOLAN John, Maison des Sciences de l'Homme (MSH) (ב־)
  2. ^ Tolan, John Victor., Faces of Muhammad: Western Perceptions of the Prophet of Islam From the Middle Ages to Today, מסת"ב 0-691-16706-0
  3. ^ Islamic Judaism? | John Tolan, נבדק ב-2022-02-08
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0