ג'ורג' גיפארד
 | |
| לידה |
27 בספטמבר 1886 סארי, האימפריה הבריטית  |
|---|---|
| פטירה |
17 בנובמבר 1964 (בגיל 78) וינצ'סטר, האימפריה הבריטית |
| השתייכות |
 הצבא הבריטי |
| תקופת הפעילות | 1905–1946 (כ־41 שנים) |
| דרגה |
 גנרל |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד פיקוד פלסטין מפקד פיקוד אפריקה המערבית מפקד ארמיית המזרח מפקד קבוצת הארמיות ה-11 | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
 אביר הצלב הגדול של מסדר האמבט אות השירות המצוין | |
סר ג'ורג' ג'יימס גיפארד (באנגלית: George James Giffard; 27 בספטמבר 1886 - 17 בנובמבר 1964) היה גנרל בצבא בריטניה, אשר שימש לתקופה קצרה כמפקד הכוחות הבריטיים בארץ ישראל ופיקד על קבוצת הארמיות ה-11 במהלך מלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה
תחילת דרכו
גיפארד נולד ב-27 בספטמבר 1886 בסארי. הוא למד בבית הספר רוגבי, ובשנת 195 התגייס לצבא בריטניה ולמד במכללה הצבאית המלכותית בסנדהרסט. הוא הוצב בתחילה ברגימנט המלכותי של המלכה (מערב סארי), בשנת 1913 הועבר לשרת ברובאי המלך האפריקנים. הוא שרת במזרח אפריקה הבריטית, ועם פרוץ מלחמת העולם הראשונה באוגוסט 1914 השתתף בפלישה למזרח אפריקה הגרמנית. את כל המלחמה הוא לחם במערכה במזרח אפריקה, במרדף חסר טעם אחר כוחותיו של פאול פון לטו-פורבק. במהלך המלחמה הוא נפצע, קיבל את אות השירות המצוין, ואוזכר בשדרים (mentioned in despatches) ארבע פעמים.
בשנת 1920 הועבר לחיל הספר המלכותי במערב אפריקה, ובשנת 1927 שרת בחיל המשלוח לשאנגחאי. שנה לאחר מכן הוצב כמדריך לשוני במכללת קימברלי, וב-1931 מונה למפקד הגדוד ה-2 ברגימנט המלכותי של המלכה. בשנת 1933 הוצב במטכ"ל של הדיוויזיה ה-2. בשנת 1936 מונה למפקח חיל הספר המלכותי במערב אפריקה, ובשנת 1938 מונה למפקח הכוחות הקולוניאליים במערב אפריקה.
מלחמת העולם השנייה
ערך מורחב – מלחמת העולם השנייה
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה בשנת 1939 שרת גיפארד כמזכיר צבאי במשרד המלחמה, ובשנת 1940 מונה למפקד פיקוד פלסטין. במסגרת תפקידו זה הוא פיקד על כל הכוחות הבריטיים בארץ ישראל ועבר הירדן. ב-1941 הוא מונה למפקד פיקוד אפריקה המערבית, והיה אחראי על קווי התקשורת של בעלות הברית במזרח התיכון ובמזרח הרחוק. לאחר הקמת צרפת של וישי נשקפה למושבות הבריטיות במערב אפריקה סכנה מצד המושבות הצרפתיות סנגל וניז'ר. כהכנה הורה גיפארד על פירוק חיל הספר המלכותי, והקים במקומו שתי דיוויזיות (ה-81 וה-82) אשר הוכשרו להילחם בתנאי שטח קשים ובהמשך הועברו לבורמה.
בין מאי לאוקטובר של שנת 1943 פיקד על ארמיית המזרח של צבא הודו הבריטית, והביא לשיפור ניכר ביעילות ובמורל של אנשיה. באוקטובר קיבל פיקוד על קבוצת הארמיות ה-11, שריכזה תחתיה את הכוחות הבריטיים שלחמו בזירה הדרום-מזרח אסייתית כנגד האימפריה היפנית. הקבוצה הורכבה מהארמייה ה-14 וארמיית ציילון, וכן מכוח סיני-אמריקאי בפיקודו של ג'וזף סטילוול. גיפארד הסתדר היטב עם מפקד הארמייה ה-14 ויליאם סלים, אך הוא כלל לא הסתדר עם המפקד העליון של בעלות הברית באזור לורד מאונטבאטן. הוא וסטילוול תיעבו זה את זה, וסטילוול סירב למלא אחר הוראותיו של גיפארד בטענה שהוא אינו מוכן שכוח אמריקאי יוכפף תחת פיקודו של מצביא בריטי. הפשרה שהושגה הייתה מורכבת ומביכה: סטילוול נותר כפוף לגיפארד, אך בו זמנית מונה לסגנו של מאונטבאטן, כך שכל אחד מהם יכל לפקד על השני ולהוציא פקודות סותרות.[1]
היחסים הרעועים בין גיפארד מאונטבאטן התבטאו במיוחד בעת קרב אימפהל. הכוחות של בעלות הברית שהיו נצורים באימפהל היו צריכים סיוע אווירי בדחיפות, וחיל האוויר המלכותי לא יכל לספק זאת. מאונטבאטן עמל להשיג סיוע מחיל האוויר האמריקאי וגיפארד כלל לא ניסה לסייע לו, למרות שהכיר בחשיבות העניין. במאי 1944 התפטר גיפארד מתפקידו, אולם בפועל נשאר בתפקיד עד אוקטובר עת הוחלף בידי אוליבר ליס.
אחריתו
לאחר התפטרותו מילא בצבא תפקידים שוליים בלבד. הוא פרש לביתו ב-1946. הוא מת בווינצ'סטר ב-17 בנובמבר 1964 בגיל 78.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ דונובן ובסטר, דרך בורמה, הוצאת מטר, 2006. עמ' 122.
