גבי לסקי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גבי לסקי
תאריך עלייה 1982
חברת הכנסת
16 ביוני 2021 – מכהנת
(49 שבועות ויום)
כנסות ה-24
יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה בעיריית תל אביב-יפו
2013–2018
(כ־5 שנים)
חברת מועצה עיריית תל אביב-יפו
2013–2018
(כ־5 שנים)

גבריאלה (גבי) לסקי-שוץ (נולדה ב-18 במרץ 1967, ו' באדר ב' ה'תשכ"ז) היא חברת הכנסת ה-24 מטעם מפלגת מרצ, עורכת דין ופעילת זכויות אדם פמיניסטית, פעילה חברתית ופוליטית ישראלית. חברת מועצת העיר תל אביב-יפו מטעם מפלגת מרצ בין השנים 20132018, ומזכ"לית שלום עכשיו לשעבר.

ביוגרפיה

גבי לסקי נולדה במקסיקו סיטי שבמקסיקו, לשם היגרו הוריה ממזרח אירופה לפני מלחמת העולם השנייה. עלתה לבדה בגיל 15 ונקלטה בפנימייה של עליית הנוער. אמה ואחותה עלו אחר-כך. שירתה כקצינה בגדנ"ע.

למדה במכללה למנהל, אוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת נורת'ווסטרן.

היא שותפה במשרד עורכי דין שהקימה, "גבי לסקי ושות'", העוסק בדיני חופש הביטוי והזכות למחאה. ייצגה במספר תיקים בעלי פרופיל ציבורי גבוה ושימשה יועצת משפטית של ארגוני מחאה, בהם משפטה של דפני ליף (שהסתיים בזיכוי) ושאר פעילי המחאה החברתית, חושף השחיתויות רפי רותם[1], יונתן פולק מתנועת אנרכיסטים נגד הגדר[2], פעילות ארגון מחסום ווטש, ארגון בצלם, דארין טאטור ועהד תמימי ועוד פלסטינים שהואשמו בעבירות ביטחון.[3] הייתה יו"ר ועדת חקיקת זכויות אדם בלשכת עורכי הדין. אחדות מהעתירות לבג"ץ שבהן ייצגה את העותרים:

בשנת 2012 הוענק לה אות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצוויג מטעם האגודה לזכויות האזרח.

ב-1989 הצטרפה למפלגת רצ, שהפכה למפלגת מרצ. ב-1992 שימשה עוזרת פרלמנטרית של חבר הכנסת דדי צוקר.[7] שימשה כ"שופטת" בבית הדין העממי לדיור הציבורי, חתמה על הקול הקורא למען יונתן היילו, וכיהנה כמזכ"ל "שלום עכשיו" בראשית המאה ה-21.

בבחירות המוניציפליות בשנת 2013 נבחרה לחברת מועצת עיריית תל אביב-יפו מטעם מרצ תל אביב-יפו ויזמה את אימוץ החלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם, בדבר שילובן של נשים במוקדי קבלת החלטות, כחוק עירוני בתל אביב. הייתה יו״ר הוועדה העירונית לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, ויועצת ראש העיר לנושאי קיימות ואורבניות. בבחירות המוניציפליות ב-2018 הייתה במקום הרביעי ברשימה אך מפלגתה זכתה בשלושה מושבים בלבד ולסקי נותרה מחוץ למועצה.

נבחרה למקום השביעי ברשימת מועמדי מרצ לכנסת העשרים, אך מרצ זכתה בחמישה מנדטים בלבד והיא לא נכנסה לכנסת. בבחירות לכנסת ה-22 שובצה מטעם מרצ במקום ה-19 ברשימת המחנה הדמוקרטי. בבחירות לכנסת ה-24 שובצה במקום השמיני[8], כאשר מרצ זכתה רק ב-6 מנדטים. בעקבות כניסת מרצ לממשלה, היא נכנסה לכנסת במסגרת החוק הנורווגי[9].

עמדותיה

את חקיקתם של חוקים אחדים שנחקקו ביוזמת מפלגות הימין, כגון "חוק החרם" ו"חוק הנכבה", תיארה כ"רוב פרלמנטרי דחוק משתמש בדמוקרטיה כדי לשים סוף לדמוקרטיה".[10] לשיטתה "הדמוקרטיה היא לא רק מנגנון פורמליסטי של שלטון הרוב, היא מבוססת על הגנה על זכויות המיעוט ועל העקרונות שמאפשרים את השכנוע והביקורת. חופש הביטוי וחופש ההתאגדות, שהתפתחו לכיוון של זכויות חברתיות וקולקטיביות – וגם סביבתיות – זה חלק מהמארג של מחשבה דמוקרטית."[10] כשנשאלה בשנת 2019 מה תעשה אם תיבחר לכנסת ענתה שתפעל "לביטול כל החוקים האנטי-דמוקרטיים שלתוכו ייכנס ביטול מוחלט של חוק הלאום, חוק ההסדרה, חוק שוברים שתיקה, חוק העמותות."[11]

מתחה ביקורת על הגבלת חופש ההפגנה[12] ועל תפקוד המשטרה נגד פעילות מחאה חברתית: "הסיטואציה היא שהמשטרה לא מבצעת את תפקידה שהוא להגן על האזרח ועל הזכויות שלו, ביניהן זכות המחאה. זו הפכה להיות משטרת שלטון. באופן קבוע, בכל הפגנה נגד השלטון, יהיה מישהו שיבצע מעצרים כדי להרתיע. זה שימוש לרעה ברשויות אכיפת החוק".[11]

מתחה ביקורת על "חוק הקורונה", וציינה ש"יש דרכים פוגעניות פחות להילחם בנגיף. כאלה שלא יתנו לראש הממשלה סמכויות בלתי מוגבלות להתקין תקנות שפוגעות פגיעה קשה בזכויות שלנו ובמשטר הפרלמנטרי והחוקתי של ישראל. "[13]

היא מתנגדת נחרצת לשליטה הישראלית ביהודה ושומרון ולהתנחלויות.[14] על מערכת המשפט הישראלית ביהודה ושומרון אמרה: “אנחנו מדברים בעצם על מערכת שמטרתה זה להנציח את הכיבוש או לאפשר את הכיבוש, בוודאי שאנחנו לא מדברים על מטרה של צדק."[15] ובראיון אמרה "המשפט הצבאי מאפשר מעצר קטינים פלסטינים באמצע הלילה, השארתם במעצר עד תום ההליכים על דברים שבישראל לעולם לא משאירים. כל זה לא נכון לגבי הקטינים הישראלים שנעצרים בשטחים, שמוגנים בהתאם לחוק הנוער הישראלי. כשמפעילים חוק אחר באותו מקום על שתי אוכלוסיות שונות, זו בדיוק ההגדרה של אפרטהייד".[7]

היא גורסת ששיתוף פעולה עם גורמי הבטחון הפלסטינים הוא חלק אינטגרלי מתפיסת הבטחון הישראלי, שכן רוב הפלסטינים מעוניינים בשקט וביטחון בדיוק כמו רוב הישראלים. על ישראל להיות בקשרי עבודה עם הרשות הפלסטינית באופן שאת מניעת הפיגועים אפשר לעשות כבר שם. כחלק מזה היא מצדדת בשמירה על זכויות הפלסטינים ועל פרנסתם גם כשמדובר במשפחות מחבלים, ואומרת שהשארת ילדים ונשים חסרי כל עלולה להביא לכך שינוצלו ואף יילכו בעצמם בדרך הטרור. היא מתנגדת להריסת בתי משפחות מחבלים בטענה שהשיטה פוגעת בחפים מפשע וכלל אינה מועילה[16]. כעורכת דין בעתירה נגד הריסת בית מחבל תבעה שהמדינה תוכיח את יעילות שיטת הריסת הבתים, אך בית המשפט השיב שהיעילות נתונה להערכת גורמי הביטחון ובית המשפט אינו נוטה להתערב בהערכתם.[6]

חיים אישיים

לסקי היא אם לתאומים, מתגוררת בתל אביב.

קישורים חיצוניים

מכּתביה:

הערות שוליים

  1. ^ ניצן שפיר, ‏בדיון חריג ובהרכב מורחב: הסתיים עניינו של רפי רותם, עובד רשות המסים לשעבר, באתר גלובס, 15 בדצמבר 2021
  2. ^ יאיר אלטמן, ‏כתבה חדשה, באתר ישראל היום, 21 באפריל 2021
  3. ^ רוני פלי, עו"ד גבי לסקי, באתר הקתדרה לזכויות אדם ע״ש אמיל זולא של המכללה למינהל
  4. ^ בג"ץ 5239/11 אורי אבנרי ואחרים נ' הכנסת ואחרים, ניתן ב-15 באפריל 2015
  5. ^ בג"ץ 2964/18 חוג ההורים – פורום המשפחות, לוחמים לשלום נ' שר הביטחון ואחרים, ניתן ב-17 באפריל 2018
  6. ^ 6.0 6.1 בג"ץ 1125/16 חמד מרעי ואחרים נ' מפקד כוחות הצבא בגדה המערבית ואחרים, ניתן ב-31 במרץ 2016
  7. ^ 7.0 7.1 שני ליטמן"נחצה פה קו. אני לא יודעת כמה זמן הממשלה הזאת תוכל להחזיק", באתר הארץ, 27 באוקטובר 2021
  8. ^ מרצ: הכירו את רשימת המפלגה בדרך לבחירות 2021, www.maariv.co.il
  9. ^ בנצי רובין, ‏אלו הח"כים החדשים שיכנסו במסגרת החוק הנורווגי, באתר "סרוגים", 9 ביוני 2021
  10. ^ 10.0 10.1 עינת פישביין, "הכעס שלי הוא על הניסיון לשתול שקר בליבם של אנשים", באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 28 בינואר 2016
  11. ^ 11.0 11.1 ירון טן ברינק, ‏הלוחמת: גבי לסקי ממרצ לא מוכנה להיות ילדה טובה, באתר "Time Out ישראל", 1 בפברואר 2019
  12. ^ יונית נעמן, כל פעם נדמה שעוד גבול נחצה, העוקץ, ‏30 במאי 2017
  13. ^ גבי לסקי, הדרך אל הדיקטטורה רצופה בתקנות, באתר הארץ, 13 ביוני 2020
  14. ^ אורן זיו, "הסיפוח הוא העמקת הכיבוש. גם אם ייכשל, הכיבוש יישאר", באתר "שיחה מקומית", 18 ביוני 2020
  15. ^ רותי זוטא, בתי משפט צבאים – צדק יחסי, אבסולוטי או כלי בשירות הכיבוש?, דיון בעקבות הסרט "שלטון החוק"
  16. ^ ראיון בערוץ כאן, מדקה 25:30


Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0