לדלג לתוכן

גבעת התנ"ך

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גבעת התנ"ך
מידע כללי
סוג אתר טבע עירוני
מיקום
מדינה ישראל
מיקום בין הרחובות דרך חברון ודוד רמז, ירושלים

גבעת התנ"ך היא גבעה חשופה, אתר טבע עירוני וארכאולוגי סמוך לתחנת הרכבת ירושלים החאן. במורד הצפוני של הגבעה נמצאים כנסיית סנט אנדרוז עם מצודת אייל הצמודה (קאצר אל ע'זאל) וכן מתחם מערות קבורה מימי בית ראשון.

טבע

הגבעה ממוקמת על קו פרשת המים של ירושלים - עמק רפאים הזורם לים התיכון מצד אחד וגיא בן הינום ונחל קדרון הזורמים לים המלח מצד שני. מראש הגבעה נשקף נוף למדבר יהודה, הר הזיתים, הר ציון והעיר העתיקה.[1]

הגבעה מהווה אתר טבע עירוני (מס' 11) ובעונות המעבר מתמלאת בפריחה צפופה. בספטמבר פורח בה חצב מצוי, לאחר היורה סתוונית היורה, בפברואר כלנית מצויה וסביון אביבי ובמרץ צהרון מצוי. בקיץ, הגבעה מצהיבה ומתמלאת קוצים כשהבולט שבהם הוא הקיפודן הכחול. הגבעה מושכת אליה מגוון בעלי חיים כגון פרפרים וציפורי שיר ביניהן סנוניות וחוגלות ההרים.[1]

היסטוריה

הארכאולוג, גבריאל ברקאי גילה את לוחיות ברכת כהנים במתחם מערות הקבורה מתקופת בית ראשון שלמרגלות הגבעה. ברקאי הוא שנתן לאתר את השם "כתף הינום" על פי הפסוק בספר יהושע (טו ח) בהקשר לגבולות נחלת שבט יהודה: "וְעָלָה הַגְּבוּל גֵּי בֶן-הִנֹּם, אֶל-כֶּתֶף הַיְבוּסִי מִנֶּגֶב--הִיא, יְרוּשָׁלִָם; וְעָלָה הַגְּבוּל אֶל-רֹאשׁ הָהָר, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי גֵי-הִנֹּם יָמָּה, אֲשֶׁר בִּקְצֵה עֵמֶק-רְפָאִים, צָפוֹנָה."

בראש הגבעה מספר שרידי מבנים ששימשו כנראה את תחנת הרכבת הסמוכה בתקופת המנדט הבריטי.

השם "גבעת התנ"ך" הופיע לראשונה בשנות ה-60 של המאה ה-20 לאחר שהחברה לחקר המקרא בישראל והחברה היהודית העולמית לתנ"ך בתמיכתו של דוד בן-גוריון,[2] תכננו להקים על הגבעה מרכז בינלאומי לתנ"ך. באוגוסט 1968⁩ הוקצתה קרקע להקמת המבנה.[3] האדריכלים היינריך ארדרייך וגרט גוטמן הציעו להקים את המבנה בצורת גלילי ענק שיסמלו את נצחיות התנ"ך.[4] ב-25 באוקטובר 1970 אף נערכה על הגבעה טקס הנחת אבן פינה.[5] לבסוף התוכניות להקמת "בית התנ"ך" לא מומשו בשל קשיי מימון.[6] בשנת 1983 הקצת הקרקע ב"גבעת התנ"ך" בוטלה והוחלט להקצות מבנה קיים ברובע היהודי בעיר העתיקה עבור "בית התנ"ך".[7] אולם את המבנה קיבלה לבסוף ישיבת אש התורה. "גבעת התנ"ך" הוגדרה כשטח ציבורי פתוח (שצ"פ) ואתר טבע עירוני.[7]

תוכניות בניה על הגבעה

בשנת 2009, הכנסייה היוונית האורתודוקסית, בעלת הקרקע, יזמה לבנות בשטח הגבעה מלון גדול, אך התוכנית נדחתה על ידי רשויות התכנון. בשנת 2011, חברה בשם קרונטי אינבסטמנטס הולדינגס רכשה את הקרקע במחיר 7 מיליון ש"ח בלבד. בשנת 2023 החברה הגישה הצעה לשנות את יעוד הקרקע מ"ציבורי", ל"מסחר, תיירות ומיבני ציבור" ולהקים עליה מלון בן 6 קומות ומבנה מסחרי בשטח של כ-20,000 מ"ר.[8] התוכנית עוררה התנגדויות רבות כולל של השגרירות הבריטית,[9] תיאטרון החאן, המועצה לשימור אתרים, התאחדות האדריכלים,[10] ארגון "עמק שווה", החברה להגנת הטבע, מינהלים קהילתיים, חוקרים ירושלמים וכמאה תושבים.[6] 96 התנגדויות הוגשו לוועדה המחוזית.[11] בשנת 2026 חברת בלגיה ישראל הפקידה בוועדה המחוזית תוכנית לבניית מלון בן 80 חדרים במתחם מצודת אייל.[12]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אדם אקרמן, הפינה ההיסטורית: הגבעה הקסומה שעומדת בלב מאבק ציבורי, באתר כל העיר, 22 ביוני 2024
  2. ב.ג.: נבנה את בית התנ"ך העולמי, מעריב, 8 בדצמבר 1966
  3. הוקצתה קרקע להקמת בית התנ"ך בירושלים, הארץ, 12 באוגוסט 1968
  4. אושרה התכנית להקמת בית התנ"ך העולמי, מעריב, 20 במרץ 1972
  5. עוזי בנזימן, טכס "עליה לקרקע" בשטח בר עתיד לקום בית התנ"ך - ועדות התיכנון עדיין לא אישרו הקמתו, הארץ, 26 באוקטובר 1970
    עליה לקרקע "בית התנ"ך העולמי", דבר, 26 באוקטובר 1970
  6. ^ 6.0 6.1 נעמה ריבה, מה יעלה בגורלה של גבעת התנ"ך בירושלים?, באתר הארץ, 3 במרץ 2024
  7. ^ 7.0 7.1 רן לוי, בית התנ"ך לרובע, כל העיר, 15 באפריל 1983
  8. רפי גמיש, "רוח המקום ונשמתה לא תהא עוד בגבעת התנ"ך" – התוכנית החדשה שמעוררת סערה בירושלים, באתר כל העיר, 29 בנובמבר 2023
  9. בריטניה מתגייסת להצלת גבעת התנ"ך בירושלים, באתר רשויות, ‏01/02/2024
  10. התנגדות התאחדות האדריכלים לתכנית שימור מצודת אייל וחשיפתה לציבור והקמת מלון, גבעת התנ”ך – כתף הינום, בירושלים | התאחדות האדריכלים, באתר www.isra-arch.org.il, ‏2024-01-04
  11. רפי גמיש, תוכנית גבעת התנ"ך חוזרת לשולחן הדיונים – מה יעשה ראש העיר ליאון?, באתר כל העיר, 22 בדצמבר 2024
  12. אילן ארנון, כולל מלון ומצודה היסטורית: אחרי 100 שנה - המקום המוזנח בירושלים יעבור מהפך, באתר מאקו, 8 בפברואר 2026

גבעת התנ"ך43000374Q124800965