כגרוגרת
ערך זה עוסק במידה תורנית. אם התכוונתם לאיבר בגוף, ראו 
כגרוגרת היא יחידת מידה תנאית לנפח של מוצקים שנהגה בתקופת המשנה. היא אחד משיעורי תורה ויש לה משמעות במספר תחומים הלכתיים. שיעור "כגרוגרת" הוא נפח של תאנה יבשה בינונית[1].
שיעור "כגרוגרת" הוא השיעור המינימלי לחיוב על כמה ממלאכות שבת הקשורות לדברי מאכל, כמו: הקוצר המעמר וכו', ובפחות משיעור זה אין חיוב חטאת על העושה בשוגג או חיוב סקילה על העובר במזיד, אך אף בפחות משיעור זה ישנו איסור, מדין 'חצי שיעור'.
"כגרוגרת" היא מידה קטנה מכביצה וגדולה מכזית, ובשיעורה המדויק נחלקו הראשונים.
מקור המידה
מקור המידה הוא מהפסוק "ארץ חיטה ושעורה". וכך אמרו בתלמוד במסכת ברכות מא א: אמר רבי חנן כל הפסוק כולו לשיעורין נאמר חטה דתנן וכו'. שעורה דתנן וכו', גפן כדי רביעית יין לנזיר, תאנה כגרוגרת להוצאת שבת. עם זאת הובא שם בתלמוד דעת החולקים, ששיעורים אלה הם הלכה למשה מסיני, והפסוק אינו אלא אסמכתא.
מידת "כגרוגרת" נזכרה במשנה מספר פעמים בהקשרים שונים:
- הוצאה - במסכת שבת נזכרת מידה זו לשיעור מלאכת הוצאה בשבת מרשות היחיד לרשות הרבים או להפך, שמתחייבים עליה: ”המוציא אוכלים כגרוגרת, חייב שבת” (משנה, מסכת שבת, פרק ז', משנה ד')
- עירוב חצרות - במסכת עירובין נזכר שיעור הגרוגרת לכמות הנצרכת על מנת לערב עירובי חצרות: .”כמה הוא שיעורו? בזמן שהן מרובין, מזון שתי סעודות לכולם. בזמן שהן מועטין, כגרוגרת להוצאת שבת לכל אחד ואחד” (משנה, מסכת עירובין, פרק ז', משנה ח').
שיעורה
בגודל התאנה שבה משערים נכתב במשנה במסכת כלים ”כגרוגרת שאמרו, לא גדולה ולא קטנה אלא בינונית. רבי יהודה אומר: הגדולה שבארץ ישראל היא הבינונית שבמדינות” (משנה, מסכת כלים, פרק י"ז, משנה ז'.).
התוספות[2] הוכיחו מדברי התלמוד כי שיעור הגרוגרת הוא יותר משיעור כזית, אך פחות משיעור כביצה.
במסכת עירובין[3] כתוב ששיעור שתי סעודות הם 18 גרוגרות. לדעת הרמב"ם שיעור סעודה הוא שלוש ביצים, ונמצא ששיעורם של 2 סעודות שהם 18 גרוגרות שווה ל-6 ביצים. לפי זה שיעור גרוגרת הוא כשליש ביצה.
ביחידות מידה מודרניות
כפי שנכתב לעיל שיעור "כגרוגרת" תלוי בשיעור "כביצה", והוא שיעור השנוי במחלוקת באחרונים:
- לדעת רבי חיים נאה ששיעור הביצה במידות זמנינו הוא 57.6 סמ"ק, נמצא ששיעור כגרוגרת הוא 19.2 סמ"ק.
- לדעת החזון איש שיעור כביצה הוא 100 סמ"ק, ולדבריו נמצא ששיעור כגרוגרת הוא 33.3 סמ"ק.
ראו גם
לקריאה נוספת
- אנציקלופדיה תלמודית ערך "גרוגרת".
קישורים חיצוניים
- הערך "מיקרופדיה תלמודית:גרוגרת", באתר ויקישיבה
- שיעור על גרוגרת, באתר ישיבה
הערות שוליים
- ^ רש"י על מסכת ברכות, דף מ"א עמוד א'. ועיין עוד רש"י על מסכת מנחות, דף נ"ד עמוד ב' שמשמע מדבריו שתאנה יבשה היא כחצי מתאנה לחה.
- ^ על תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף פ' עמוד ב'.
- ^ דף פ' עמוד א'.
| מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה | ||
|---|---|---|
| מידות אורך | אצבע • סיט • טפח • רוחב סיט כפול • זרת • אמה • ריס • מיל • פרסה | 
|
| מידות נפח | כור • לתך • איפה • סאה • הין • עשרון • קב • לוג • רביעית • מלוא לוגמיו • כביצה • ככותבת • כגרוגרת • כזית • משורה • קורטוב | |
| מידות מטבעות | כיכר של קודש • כיכר של חול • מנה • דינר זהב • סלע • שקל • זוז (דינר כסף) • סלע מדינה (טרעפיק) • מעה • פונדיון • איסר • מסמס • קונטרק • פרוטה | |
| מידות שטח | בית כור • בית לתך • בית סאה • בית קב • בית רובע | |
| מידות זמן | חלק (יחידת זמן) • שיתין נשמין • תוך כדי דיבור • כדי אכילת פרס • כדי הילוך מיל • שעה זמנית • מעת לעת | |
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
