דבר הבלוטות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דבר הבלוטות
bubonic plague
צילום מאת זיו קורן (פי 200) של חיידק Yersinia pestis בצביעה זרחנית
צילום מאת זיו קורן (פי 200) של חיידק Yersinia pestis בצביעה זרחנית
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine article/235627 
MeSH D010930
MedlinePlus 000596
סיווגים
ICD-10 A20

דבר הבלוטות, המוות השחור, היא אחת משלוש התת צורות של דבר השכיחה באדם. דבר מתחלקת לשלושה סוגים בהתאם לצורת ההידבקות: דבר הבלוטות, דבר ריאתית (פנאומונית), דבר ספטית (דם).

דבר הבלוטות היא תוצאה של חדירה דרך העור של חיידק Yersinia pestis המועבר לרוב ע״י פרעושים המתקיימים כטפילים על החולדות שמסוגלים לקפוץ על בני אדם או חשיפה לנוזלי הגוף של חייה נגועה שנפטרה[1]. מחלת דבר הבלוטות משויכת לאחת המחלות המסוכנות ביותר שמביא לתמותה ב [2]30%-90% מקרים אם לא מטופלת כשגם בעת מתן טיפול מתאים התמותה עומדת על 10%[3].

תסמינים

התסמין הידוע ביותר של דבר הבלוטות נגרם כתוצאה מנגע חיידקי בקשרי הלימפה שנראה כבליטה תת-עוריות כואבות המכונה גם כבועות או "בובונים". דבר הבלוטות מתחילה להתפתח עם החדרתו של חיידק מתחת לעור ( בד"כ החדרה מתבצעת דרך עקיצה של פרעוש מחולדה או במקרי מגפה ההתפשטות יכולה לעבור גם דרך פרעושים שמועברים מאדם חולה).

תקופה אינקובטיבית של החיידק בד"כ כ 5-6 ימים במקרים נדירים של מערכת חיסון עמידה עד 12 יום[4]. לאחר שהועברו דרך עקיצת פרעוש נגוע, חיידקיYersinia pestis מתמקמים בקשרי לימפה מודלקים, שם הם מתחילים להתרבות. הבועות ("בובונים") האופייניות לדבר הבלוטות מופיעות בדרך כלל בבתי השחי, באזור הירך העליון, במפשעה ובאזור הצוואר.

בובונים- התסמין הידוע ביותר של דבר הבלוטות

תסמינים נוספים:

  • צמרמורת
  • חולשה
  • חום גבוה
  • התכווצויות שרירים
  • התקפים
  • נפיחות בבלוטת הלימפה חלקה וכואבת המכונה בובון (הנפוצה במפשעה, אך עשויה להופיע בבתי השחי או בצוואר, לרוב בסמוך לאתר הזיהום הראשוני, עקיצות או שריטות)
  • כאב עלול להופיע באזור לפני הופעת הנפיחות
  • גנגרנה בגפיים (בהונות, אצבעות,שפתיים וקצה האף)[5]

תסמינים נוספים כוללים נשימה כבדה, הקאות מתמשכות של דם, גפיים כואבות, שיעול וכאבים קיצוניים הנגרמים כתוצאה מריקבון או פירוק העור בזמן שהאדם עדיין חי. תסמינים נוספים כוללים עייפות קיצונית, בעיות במערכת העיכול, עדשים (נקודות שחורות המפוזרות בגוף), הזיות, תרדמת ומוות. צורות אחרות של המחלה כוללות דבר ספטית וריאתית בהן החיידק מתרבה בדם ובריאות בהתאמה.

גורמים

פרעוש נושא חיידק yersinia pestis- אגרגטים נראים כבלוטות שחורות בתוך המעיים

מגפת בדבר הבלוטות היא למעשה זיהום של מערכת הלימפה, הנובע בדרך כלל מנשיכה של פרעוש נגוע של עכברוש. בנסיבות נדירות מאוד, כמו בדבר הספטי, המחלה יכולה להיות מועברת על ידי מגע ישיר עם רקמות נגועות או חשיפה לשיעול של אדם אחר. הפרעוש הוא טפיל בחולדות, ומחפש טרף אחר כאשר החולדה מתה. החיידקים אינם מזיקים לפרעוש עצמו, ומאפשרים לנשא החדש להפיץ את החיידקים. החיידקים יוצרים אגרגטים במעיים של פרעושים נגועים והדבר מביא לכך שהפרעושים מקיאים חזרה את הדם (שזה עתה מצצו) אשר הפך לנגוע לאתר הנשיכה של מכרסם או בן אדם וכך מתרחשת ההדבקה. לאחר החדירה החיידקים מתפשטים במהירות לבלוטות הלימפה ומתרבים.

חיידק דבר הבלוטות יכול להתנגד לפגוציטוזה ואף להתרבות בפגוציטים עצמם ולהרוג אותם מעובדה זו נגזרת הקטלניות של המחלה. ככל שהמחלה מתקדמת, בלוטות הלימפה עלולות להתחיל לדמם כתוצאה ולהפוך ליותר נמנקיות. במקרי קיצון, דבר הבלוטות יכול להתקדם לדבר הספטית. כמו כן ידועים מקרים כאשר המחלה התפשטה לריאות והפכה לדבר פנאומתית, במקרה הנ"ל התפשטות המחלה מתרחשת כבר דרך האוויר ודרכי הנשימה.

אבחנה

יש צורך בבדיקת מעבדה על מנת לאבחן את דבר הבלוטות. אבחון מתבצע באמצעות זיהויי תרבית Y. pestis מדגימת המטופל. אישור זיהום יכול להיעשות על ידי בדיקת נסיוב שנלקחת בשלבים הראשונים ומאוחרים של הזיהום. כדי לבדוק במהירות את האנטיגן Y. pestis בקרב חולים, פותחו בדיקות סטיק מהירות לשימוש בשטח[6].

הדגימות שנלקחו לבדיקה כוללות[7]:

  • בובונים: בלוטות לימפה נפוחות האופייניות למכת הבועה, ניתן לקחת מהן דגימת נוזלים בעזרת מחט.
  • דם
  • ריאות

טיפול

ישנם מס ' סוגי אנטיביוטיקה אשר שימושיים כנגד דבר הבלוטות. אלה כוללים אמינוגליקוזידים כמו סטרפטומיצין וגנטמיצין, טטרציקלינים (במיוחד דוקסיציקלין), ופלורוקווינולון ציפרופלוקסצין. התמותה הקשורה במקרים שטופלו היא בערך 1-10% לעומת תמותה של 30-90% במקרים שלא טופלו.[8] אנשים שעשויים להיות נגועים במגיפה זקוקים לטיפול מיידי ויש לתת להם אנטיביוטיקה תוך 24 שעות מהתסמינים הראשונים למניעת תוצא לטלי. טיפולים אחרים כוללים חמצן, נוזלים דרך הווריד ותמיכה בנשימה. לאנשים שקיימו קשר עם כל מי שנדבק במגפה דלקתית ניתנים אנטיביוטיקה מונעת[9]. השימוש בסטרפטומיצין אנטיביוטי הוכיח כמוצלח בצורה דרמטית כנגד מכת הבועה תוך 12 שעות מרגע ההדבקה[10]. חיסוניo כנגד דבר הבלוטות לא נמצאו כמועילים, ברמת מניע ציבורי חשוב שלא לקיים מגע עם גופות של חיות שמתו באיזורים בהם המגפה נפוצה.

היסטוריה

מגפה ראשונה

האזכור הראשון בתולדות האנושות למגיפת דבר הבלוטות מופיע בהקשר לאימפריה הרומית המזרחית (האימפריה הביזנטית) "מכת יוסטיניאנוס" כך נקראה המגפה על שמו של הקיסר יוסטיניאני הראשון, שנדבק אך שרד בזכות הטיפול הנרחב שקיבל.[11] [12]המגיפה גרמה למותם של כ- 25 מיליון (פרוץ המאה ה -6) ל 50- מיליון איש (שנתיים של הישנות). [13] ההיסטוריון פרוקופיוס כתב, בכרך של "תולדות המלחמות" על המפגש האישי שלו עם המגפה והשפעה האדירה שיש לה על האימפריה. באביב 542 הגיעה המגפה לקונסטנטינופול, עובדת את דרכה מעיר נמל לעיר נמל והתפשטה סביב הים התיכון, בהמשך נודדת פנימה מזרחה אל אסיה הקטנה וממערב ליוון ואיטליה. יוסטיאנוס השקיע מאמצים רבים לייבא ולייצא סחורות נדירות אל ומהמאימפריה ובכך הביא את "מכת יוסטיאנוס", המחלה הזיהומית חדרה אל גבולות האימפריה וגם התפשטה אל תוכה, במקביל בירתו הפכה "ליצואן המוביל" של דבר הבלוטות. פרוקופיוס, בעבודתו הסוד ההיסטוריה, דימה את יוסטיניאנוס לשד שיצר את המגפה בעצמו או נענש על חטאתו.[14]

מגפה שנייה

תושבי טורנאי קוברים את גופות של קורבנות הדבר

בימי הביניים המאוחרים (1340–1400) אירופה חוותה את התפרצות המחלה הקטלנית ביותר בהיסטוריה, כאשר המוות השחור,המגפה של דבר הבלוטות התפרצה בשנת 1347, והרגה שליש מהאוכלוסית האירופה.

חלק מההיסטוריונים סבורים כי לאחר מכן החברה הפכה לאלימה יותר ככל מהסיבה ששיעור התמותה ההמונית הוזיל את ערך את החיים ובכך הגביר את הלוחמה, הפשע, המרד העממי ורדיפות. [15]

מקורו של המוות השחור היה במרכז אסיה, גל ההתפשטות הראשון הגיע אל איטליה ומשם המשיך לעבר מדינות אירופה אחרות. ההיסטוריונים הערבים אבן אל-ורדני ואלמקריזי האמינו כי מקורו של המוות השחור במונגוליה. הרשומות הסיניות הראו גם התפרצות ענקית במונגוליה בראשית 1330. [16] כמו כן, מחקרים שפורסם בשנת 2002 מראים כי המגפה החלה ב1346 באזור שכן, שם רצף המגפות נמתח מהחוף הצפון-מערבי של הים הכספי לדרום רוסיה. המונגולים בעיקבות זאת ניתקו את דרך הסחר, דרך המשי, בין סין לאירופה שעצרה את התפשטות המוות השחור ממזרח רוסיה למערב אירופה. המגיפה החלה במתקפה המונגולית בתחנת המסחר האיטלקית, "קפפה" בחצי האי קרים. [17] בשלהי 1346 פרצה מגיפה בקרב המצורקים ומתוכם חדרה לעיירה. כשהגיע האביב נמלטו הסוחרים האיטלקיים על ספינותיהם, כאשר הם נושאים באופן לא מודע עימם את המוות השחור. [18]התפשטות ראשונית של מגפה התרחשה בקרב אוכלוסיית הים השחור כאשר הגורם הם פרעושים על גבי החולדות שמועברות יחד עם מוצרים מיובאים דרך הים, בהמשך עקב נדידה מאיזורים פגועים המגפה התפשט אל עבר אירופה.

מגפה שלישית

המגיפה צצה שוב בפעם השלישית באמצע המאה ה -19. כמו שתי ההתפרצויות הקודמות, גם מקורה במזרח אסיה, קרוב לוודאי במחוז יונאן בסין. [19] ההתפרצויות הראשוניות התרחשו במחצית השנייה של המאה ה-18. [20] המחלה נותרה בגבולות דרום מערב סין במשך מספר שנים. בעיר קנטון, החל בין ינואר 1894 ליוני, המגפה הרגה 80,000 איש. זרמי המים שהגיעו לעיר השכנה להונקונג הפיצו את המגפה בקצב גבוה עד כדי כך שהביא לתמותה של כ2400 איש בתוך חודשיים. [21] המכונה גם כהמגיפה המודרנית, הפנדמיה השלישית הפיצה את המחלה לערי נמל ברחבי העולם במחצית השנייה של המאה ה -19 ובתחילת המאה העשרים באמצעות דרכי שילוח ימיות.[22] המגפהפרצה בקרב אנשי בצ'יינה טאון בסן פרנסיסקו בין השנים 1900 עד 1904, [23] ותושבי אוקלנד ואיסט-ביי שוב משנת 1907 עד 1909. [24] בעת ההתפרצות של 1900-1904 בסן פרנסיסקו, הרשויות הכריזו על "חוק ההרחקה הסיני". החוק הזה נחתם במקור על ידי הנשיא ארתור צ'סטר בשנת 1882. חוק ההרחקה הסיני היה אמור להימשך עשר שנים, אך התחדש בשנת 1892 עם חוק גירי, ובעקבות כך נעשה קבוע בשנת 1902 במהלך פרוץ המגיפה בצ'יינה טאון, סן פרנסיסקו. ההתפרצות הגדולה האחרונה בארצות הברית התרחשה בלוס אנג'לס בשנת 1924, [25] למרות שהמחלה עדיין קיימת במכרסמים פראיים, ויכולה להדביק בני אדם שבאים איתם במגע. [26] על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, המגיפה נחשבה כפעילה עד שנת 1959, כאשר מס' הנפגעים ברחבי העולם ירד ל -200 בשנה. בשנת 1994, התפרצות מגיפה בחמש מחוזות הודיות גרמה לכ -700 הידבקויות (מתוכם 52 מקרי מוות) והביא להגירה גדולה של הודים שניסו להימלט ממגיפה, בגבולות הודו.

אפידמיולוגיה

התפשטות דבר הבלוטות באירופה 1331-1351

באופן גלובלי בין 2010 ל -2015 היו 3248 מקרים מתועדים מתוכם 584 מקרי מוות. המדינות בהן שמובילות מבחינת מס' המקרים הן הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, מדגסקר ופרו. [27]

במשך למעלה מעשור מאז 2001, זמביה, הודו, מלאווי, אלג'יריה, סין, פרו והרפובליקה הדמוקרטית של קונגו הובילו מבחינת מס' מקרים מתועדים שעמד על למעלה מ -1,100 מקרים ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו בלבד. החל משנת 2012,בעיקבות פוליטי ותנאי היגיינה ירודים, החלה מדגסקר לארח מגפות באופן סדיר. [28]

בין 1900 ל -2015 תועדו בארצות הברית 1,036 מקרי הידבקות עם תוצא של מוות ב 9 מקרים בשנה בממוצע. בשנת 2015, 16 אנשים במערב ארצות הברית דווחו כחולים בדבר הבלוטות, כמו כן דווחו 2 מקרים בפארק הלאומי יוסמיטי. [29]מקרים אלו בארה"ב מתרחשים בדרך כלל בצפון ניו מקסיקו הכפרית, בצפון אריזונה, בדרום קולורדו, בקליפורניה, בדרום אורגון ובמערב נוואדה הרחוקה. [30]

בנובמבר 2017 דיווח משרד הבריאות במדגסקר על התפרצות המגפה ל- WHO (ארגון הבריאות העולמי) בה תועד יותר מקרים ומקרי מוות מכל התפרצות אחרת שהתרחשה במדינה בטווח עשור אחרון. באופן יוצא דופן מרבית המקרים היו דבר פנאומונית (שמתשפתחת בהמשך)ולא דבר הבלוטות. [31][32]

ביוני 2018 תועד מקרה של ילד ראשון באיידהו שנדבק בדבר הבלוטות ב30 שנה האחרונות. [33]

בני זוג נפטרו במאי 2019, במונגוליה,במהלך הציד. [34] בנוסף, שני אנשים נוספים במחוז מונגוליה הפנימית, סין, טופלו בנובמבר 2019. [35]

לקריאה נוספת

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דבר הבלוטות בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ CDC, Ecology and transmission of plague | CDC, Centers for Disease Control and Prevention, ‏2019-07-31 (ב־American English)
  2. ^ CDC, Plague resources for clinicians | CDC, Centers for Disease Control and Prevention, ‏2018-11-27 (ב־American English)
  3. ^ Michael B. Prentice, Lila Rahalison, Plague, Lancet (London, England) 369, 2007-04-07, עמ' 1196–1207 doi: 10.1016/S0140-6736(07)60566-2
  4. ^ ЭСБЕ/Бубон, воспаление — Викитека, ru.wikisource.org
  5. ^ T. V. Inglesby, D. T. Dennis, D. A. Henderson, J. G. Bartlett, Plague as a biological weapon: medical and public health management. Working Group on Civilian Biodefense, JAMA 283, 2000-05-03, עמ' 2281–2290 doi: 10.1001/jama.283.17.2281
  6. ^ Plague, allcountries.org (באנגלית)
  7. ^ Plague - Diagnosis and treatment - Mayo Clinic, www.mayoclinic.org
  8. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים         {{{מחבר}}}, CBRNE - Plague: Background, Pathophysiology, Epidemiology, 2019-11-09
  9. ^ Signs of Plague (Bacteria yersinia infection), web.archive.org, ‏2011-06-06
  10. ^ Echenberg, Myron (2002).The Initial Years of the Third Bubonic Plague Pandemic, 1894–1901. Journal of World History
  11. ^ Plague and the end of antiquity : the pandemic of 541-750, New York: Cambridge University Press, 2007
  12. ^ Plague and the end of antiquity : the pandemic of 541-750, New York: Cambridge University Press, 2007
  13. ^ Rosen, William, 1955-2016., Justinian's flea : plague, empire, and the birth of Europe
  14. ^ Moorshead Magazines, Limited. "The Plague of Justinian." History Magazine 11.1 (2009): 9–12. History Reference Center
  15. ^ Cohn, Samuel K (2002). The Black Death: End of a Paradigm. American Historical Review. 703–737
  16. ^ Sean Martin, Black Death:Chapter One, 2001
  17. ^ Echenberg, Myron (2002).The Initial Years of the Third Bubonic Plague Pandemic, 1894–1901. Journal of World History
  18. ^ מהו הדבר הזה?, באתר telem.openu.ac.il
  19. ^ Wade, Nicholas (2010-10-31). "Europe's Plagues Came From China, Study Finds". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2020-01-01.
  20. ^ Benedict, Carol (Carol Ann), 1955-, Bubonic plague in nineteenth-century China, Stanford, Calif.: Stanford University Press, 1996
  21. ^ Royal Asiatic Society of Great Britain and Ireland, Hong Kong Branch, Journal of the Royal Asiatic Society Hong Kong Branch., Journal of the Royal Asiatic Society Hong Kong Branch., 2004
  22. ^ CDC, Plague home | CDC, Centers for Disease Control and Prevention, ‏2019-11-26 (ב־American English)
  23. ^ Dorothy Porter, Book Review The Barbary Plague: The Black Death in Victorian San Francisco By Marilyn Chase. 276 pp., illustrated. New York, Random House, 2003. $25.95. 0-375-50496-6, New England Journal of Medicine 349, 2003-09-11, עמ' 1098–1099 doi: 10.1056/NEJM200309113491124
  24. ^ On This Day: San Francisco Bubonic Plague Outbreak Begins, web.archive.org, ‏2017-12-01
  25. ^ Mary Beth Griggs, 30,000 People In Quarantine After Bubonic Plague Kills One in China, Smithsonian Magazine (באנגלית)
  26. ^ CDC, Plague surveillance | CDC, Centers for Disease Control and Prevention, ‏2019-11-25 (ב־American English)
  27. ^ Plague, www.who.int (באנגלית)
  28. ^ Iulia Filip, Avoiding the Black Plague Today, The Atlantic, ‏2014-04-11 (ב־American English)
  29. ^ Human plague cases drop in U.S., PBS NewsHour, ‏2017-01-01 (ב־American English)
  30. ^ CDC, Plague surveillance | CDC, Centers for Disease Control and Prevention, ‏2019-11-25 (ב־American English)
  31. ^ WHO | Plague – Madagascar, WHO
  32. ^ [https://www.israelhayom.co.il/article/510377 מגיפת דבר: משרד הבריאות מזהיר מנסיעה למדגסקר אזהרה חמורה מפני נס], באתר www.israelhayom.co.il
  33. ^ Child In Idaho Confirmed To Have The Bubonic Plague, IFLScience (באנגלית)
  34. ^ Bubonic Plague Strikes In Mongolia: Why Is It Still A Threat?, NPR.org (באנגלית)
  35. ^ Jessie Yeung CNN, Two people got the plague in China. Why is it still a thing?, CNN
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=דבר_הבלוטות&oldid=1841539"