דוד גבעול

דוד גבעול
David Givol
	תמונה זו מוצגת במכלול בשימוש הוגן.; נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	עין חרוד, ארץ ישראל המנדטורית
פטירה	22 בדצמבר 2012; רחובות, ישראל
מדינה	ישראל
השכלה	האוניברסיטה העברית בירושלים ; ; מכון ויצמן למדע;
מנחה לדוקטורט	מיכאל סלע
עיסוק	אימונולוג, חוקר סרטן
מעסיק	מכון ויצמן למדע
פרסים והוקרה	חבר הארגון האירופי לביולוגיה מולקולרית (1978)
תרומות עיקריות
	חקר הגן p53 והקשר שבין תאי גזע לסרטן

דוד גבעול (19 ביולי 1929 – 22 בדצמבר 2012) היה אימונולוג וחוקר סרטן ישראלי, פרופסור בפקולטה לביולוגיה במכון ויצמן למדע. נודע כמומחה לחקר הגן p53 והקשר שבין תאי גזע לסרטן. בצעירותו היה איש הפלמ"ח.

ביוגרפיה

דוד גבעול נולד בעין חרוד, בנם של מרים (לבית קלנר)^[1] וצבי גבעול (גבל),^[2] אח לשרה. הוריו עלו לארץ ישראל מאוסטריה בשנות ה-20.^[3] האם עבדה במשתלת עין חרוד, והאב היה פעיל ציבור ובהמשך המפקח על האספקה במחוז הצפון. הוא נהרג בתאונת דרכים ליד נצרת ב-1951.^[4]

ב-1948 התגייס גבעול לפלמ"ח ושירת בגדוד הרביעי של חטיבת הראל, במסגרתו לחם בדרך לירושלים, בדרום הנגב, בעמק יזרעאל ובגלבוע.^[5] לאחר הקמת צה"ל המשיך ללחום בשורות חטיבת הראל ובזמן ההפוגה הראשונה סיים קורס מ"כים בג'וערה.^[5] לאחר מכן השתתף במבצע ההר ובמבצע חורב. לאחר פירוק חטיבת הראל היה האחראי על ההגנה המרחבית ביישובי מערב הנגב ופיקד על מחלקת המשקים בקיבוץ סעד^[5]. כמו כן, שירת במטה מערב הנגב במשטרת באר שבע. לאחר שחרורו מצה"ל היה רכז ביטחון (מא"ז) בעין חרוד. את שירות המילואים שלו עשה ביחידת אמש"ט באגף המודיעין והתמחה באב"כ.^[5]

לאחר שחרורו מצה"ל למד לתואר ראשון בביולוגיה ובכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ועבד שנים אחדות כמורה לביולוגיה וכימיה בבית הספר עמק חרוד.^[5] בהמשך למד לתואר שלישי במכון ויצמן למדע, בהנחיית פרופ' מיכאל סלע. עבודת הדוקטורט שלו, שהוגשה ב-1963, נשאה את הכותרת "תכונות, מבנה ופעילות של נוגדנים לאנטיגנים טבעיים וסינתטיים".^[6] עם סיום הדוקטורט יצא לארצות הברית וביצע מחקר בתר-דוקטורט בהנחיית פרופ' כריס אנפינסן במכונים הלאומיים לבריאות של ארצות הברית, ולאחר מכן באוניברסיטת אוקספורד, בהנחיית פרופ' רודני פורטר (שניהם חתני פרס נובל לשנת 1972).^[7]

עם שובו לישראל ב-1966 הצטרף גבעול כמדען בכיר למחלקה לאימונולוגיה כימית במכון ויצמן למדע.^[8] ב-1971 הועלה לדרגת פרופסור חבר^[9] וב-1974 לפרופסור מן המניין.^[10] ב-1975 מונה למחזיק הקתדרה לאימונוכימיה ע"ש אוסקר ואן אלשטולר^[11] וב-1977 היה לראש המחלקה לאימונולוגיה כימית וכיהן בתפקיד זה שלוש שנים.^[12]^[13] בהמשך השתייך למחלקה לביולוגיה מולקולרית.^[14] ב-1978 נבחר לחבר הארגון האירופי לביולוגיה מולקולרית (EMBO).^[15] ב-1997 יצא לגמלאות אך המשיך לעסוק במחקר פעיל גם לאחר מכן.

מחקר

בשנותיו הראשונות כחוקר עצמאי עסק גבעול בחקר המבנה המפורט של אתרי הקישור של נוגדנים (F_V) ובמנגנון הפעולה שלהם.^[12] ב-1973 הוא היה הראשון למקם ולאפיין את אתר הקישור באופן המדויק ביותר נכון לאותה עת.^[16]

בהמשך, גבעול חקר את הגן מדכא-הגידולים p53, שהוא הגן המוטנטי השכיח ביותר בכל סוגי הסרטן. מחקרו התמקד במנגנונים שמפעילים את p53 ובאופן שבו p53 מפעיל גנים אחרים. בנוסף, הוא בחן את השפעת p53 על תגובת תאים לטיפולים כימותרפיים שונים. כמו כן, עסק בקשר שבין תאי גזע לסרטן, במיוחד בתכונות של תאי גזע סרטניים שמביאים להתפשטות גידולים ממאירים. בקבוצתו בודדו תאי גזע כאלה מלוקמיה ומגליובלסטומה, בוצע השוואה בין פרופילי ביטוי גנים של תאי גזע ותאים שאינם תאי גזע בגידולים, ונבחן ההבדל בין תגובותיהם לתרופות.^[14]

במחקר נוסף, השתמש גבעול בהנדסה גנטית כדי להכניס את המוטציה האנושית של אכונדרופלזיה לגן FGFR3 בעכברים. העכברים ההטרוזיגוטיים למוטציה נראו תקינים, בעוד ההומוזיגוטיים פיתחו תופעות של גדילת יתר בעצמות, בדומה לעכברים חסרי FGFR3. הסיבה לכך הייתה הפרעה בעיבוד ה-mRNA בגלל נוכחות סמן הסלקציה, שגרמה לאובדן תפקוד הגן. לאחר הסרת סמן הסלקציה התקבל פנוטיפ אופייני לאכונדרופלזיה, והוא גמדות דומיננטית עם שלד מעוות וגדילה לקויה של עצמות. במחקר זה שיתף גבעול פעולה עם פרופ' איתן דומאני, אשר השתמש בשיטות אשכול לניתוח נתונים.^[14]

עם תלמידיו לאורך השנים נמנים פרופ' גדעון רכבי^[17] מאוניברסיטת תל אביב, פרופ' זליג אשחר^[18] ופרופ' סימה לב^[19] ממכון ויצמן ופרופ' ינון בן נריה^[20] מהאוניברסיטה העברית.

חיים אישיים

עד לפטירתו, היה נשוי לחנה (לבית כהן), מורה שאף היא שירתה בפלמ"ח.^[21] היה אב לשתי בנות ובן, התגורר במכון ויצמן.^[22]

גבעול נפטר בדצמבר 2012 בגיל 83 ונטמן בבית העלמין ברחובות.^[22] בנו, הטייס סא"ל (במיל') עמוס גבעול, נהרג בהתרסקות מסוק בעמק יזרעאל ב-2021.^[23]

קישורים חיצוניים

דוד גבעול, באתר ResearchGate

הערות שוליים

↑ מרים גבעול קלנר, באתר עין חרוד מאוחד
↑ צבי גבעול, באתר עין חרוד מאוחד
↑ דוד גבעול, באתר Geni
↑ צבי גבעול – שלושים למותו, באתר יומן עין חרוד, ‏29 באפריל 1951
^ ^5.0 ^5.1 ^5.2 ^5.3 ^5.4 גבעול דוד, באתר הפלמ"ח
↑ דוד גבעול, תכונות, מבנה ופעילות של נוגדנים לאנטיגנים טבעיים וסינתטיים, באתר ספריות מכון ויצמן למדע, ‏1963
↑ דוד גבעול 1929–2012, באתר מסע הקסם המדעי, ‏21 בפברואר 2013
↑ ⁨מינויים והעלאות בדרגה במכון ויצמן למדע⁩, באתר הארץ, ‏14 ביוני 1966
↑ ⁨העלאות בדרגה במכון ויצמן, באתר מעריב, ‏19 ביולי 1971
↑ ⁨העלאות בסגל המדעי של מכון ויצמן, באתר מעריב, ‏12 באוגוסט 1974
↑ קתדרה לאימונוכימיה ע"ש אוסקר ואן אלטשולר, באתר אל מאת המכון, ‏1975
^ ^12.0 ^12.1 פרופ' דוד גבעול – ראש המחלקה לאימונולוגיה כימית, באתר אל מאת המכון, ‏1972
↑ מינויים, באתר במכון, ‏1980
^ ^14.0 ^14.1 ^14.2 Research Interests, דוד גבעול (מאוחזר)
↑ David Givol, EMBO
↑ Jacob Hochman, Dan Inbar, David Givol, Active antibody fragment (Fv) composed of the variable portions of heavy and light chains, ACS Publications, ‏1973 (באנגלית)
↑ גדעון רכבי, אפיון גנים המופעלים בעקבות ארגון מחודש של DNA: נוגדנים ואונקוגנים, באתר ספריות מכון ויצמן למדע, ‏1986
↑ זליג אשחר, המבנה האנטיגני של קרום התימוציט ונסיוב אנטי לימפוציטי, באתר ספריות מכון ויצמן למדע, ‏1973
↑ סימה לב, Molecular analysis of signal transduction by the Stem-Cell factor receptor, ספריות מכון ויצמן למדע, ‏1993
↑ ינון בן נריה, Preparation of antibodies to variable regions of mouse immunoglobulins and their application in the search for the t cell receptor, ספריות מכון ויצמן למדע, ‏1979
↑ גבעול חנה, באתר הפלמ"ח
^ ^22.0 ^22.1 מודעת אבל של פרופ' דוד גבעול, באתר אבלים, ‏23 בדצמבר 2012
↑ נעה שנברון, סא"ל (במיל') עמוס גבעול ז"ל נהרג בהתרסקות מסוק, באתר חיל האוויר, ‏15 בפברואר 2021

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

דוד גבעול42131228Q106196199

[1] מרים גבעול קלנר, באתר עין חרוד מאוחד

[2] צבי גבעול, באתר עין חרוד מאוחד

[3] דוד גבעול, באתר Geni

[4] צבי גבעול – שלושים למותו, באתר יומן עין חרוד, ‏29 באפריל 1951

[:0-5] 5.0 ^5.1 ^5.2 ^5.3 ^5.4 גבעול דוד, באתר הפלמ"ח

[6] דוד גבעול, תכונות, מבנה ופעילות של נוגדנים לאנטיגנים טבעיים וסינתטיים, באתר ספריות מכון ויצמן למדע, ‏1963

[7] דוד גבעול 1929–2012, באתר מסע הקסם המדעי, ‏21 בפברואר 2013

[8] ⁨מינויים והעלאות בדרגה במכון ויצמן למדע⁩, באתר הארץ, ‏14 ביוני 1966

[9] ⁨העלאות בדרגה במכון ויצמן, באתר מעריב, ‏19 ביולי 1971

[10] ⁨העלאות בסגל המדעי של מכון ויצמן, באתר מעריב, ‏12 באוגוסט 1974

[11] קתדרה לאימונוכימיה ע"ש אוסקר ואן אלטשולר, באתר אל מאת המכון, ‏1975

[:3-12] 12.0 ^12.1 פרופ' דוד גבעול – ראש המחלקה לאימונולוגיה כימית, באתר אל מאת המכון, ‏1972

[13] מינויים, באתר במכון, ‏1980

[:1-14] 14.0 ^14.1 ^14.2 Research Interests, דוד גבעול (מאוחזר)

[15] David Givol, EMBO

[16] Jacob Hochman, Dan Inbar, David Givol, Active antibody fragment (Fv) composed of the variable portions of heavy and light chains, ACS Publications, ‏1973 (באנגלית)

[17] גדעון רכבי, אפיון גנים המופעלים בעקבות ארגון מחודש של DNA: נוגדנים ואונקוגנים, באתר ספריות מכון ויצמן למדע, ‏1986

[18] זליג אשחר, המבנה האנטיגני של קרום התימוציט ונסיוב אנטי לימפוציטי, באתר ספריות מכון ויצמן למדע, ‏1973

[19] סימה לב, Molecular analysis of signal transduction by the Stem-Cell factor receptor, ספריות מכון ויצמן למדע, ‏1993

[20] ינון בן נריה, Preparation of antibodies to variable regions of mouse immunoglobulins and their application in the search for the t cell receptor, ספריות מכון ויצמן למדע, ‏1979

[21] גבעול חנה, באתר הפלמ"ח

[:2-22] 22.0 ^22.1 מודעת אבל של פרופ' דוד גבעול, באתר אבלים, ‏23 בדצמבר 2012

[23] נעה שנברון, סא"ל (במיל') עמוס גבעול ז"ל נהרג בהתרסקות מסוק, באתר חיל האוויר, ‏15 בפברואר 2021

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]