דניס תאצ'ר
| לידה |
10 במאי 1915 לואישהאם, לונדון |
|---|---|
| פטירה |
26 ביוני 2003 (בגיל 88) בית החולים ליסטר, לונדון |
| מדינה |
 הממלכה המאוחדת |
| מקום קבורה | בית החולים המלכותי צ'לסי |
| פעילות בולטת | איש עסקים |
| ידוע בשל | בעלה של מרגרט תאצ'ר |
| השכלה | בית הספר מיל היל |
| מקצוע | יזם, מהנדס |
| תפקיד | הגבר הראשון של בריטניה (1979–1991) |
| תואר | סר, ברונט |
| מפלגה | המפלגה השמרנית |
| השקפה דתית | אנגליקניזם |
| בת זוג |
מרגרט קמפסון (1942–1948) מרגרט תאצ'ר (1951-2003) |
סר דניס תאצ'ר (באנגלית: Denis Thatcher; 10 במאי 1915 - 26 ביוני 2003) היה איש עסקים בריטי ובעלה של ראשת ממשלת בריטניה מרגרט תאצ'ר.
תאצ'ר לא בלט בפעילות ציבורית או התנדבותית כלשהי; הוא העדיף להעסיק את עצמו במועדוני הגברים והקריקט שלו, ולא אחת התייחס לאשתו כאל ה"בוס" שלו. הוא קיבל תואר "ברון" מטעם בית המלוכה הבריטי, תואר אותו נשא עד מותו ב-2003. הוא המעיט בראיונות פומביים והשתדל שלא להתערב בפעילותה של אשתו כראש ממשלת בריטניה, אך מתוקף מעמדם של בני הזוג תאצ'ר ומפאת כבודו של התפקיד אותו נשאה אשתו, הצטרף אליה לביקורים רשמיים מעבר לים ולאירוח של מנהיגים בדאונינג 10.
דניס פגש את מרגרט רוברטס כשהייתה מועמדת לפרלמנט הבריטי מטעם המפלגה השמרנית בבחירות הכלליות ב-1951. הם התחתנו באותה שנה והכסף הרב שאותו צבר מעסקי נפט, אפשר לה להתמיד בקריירתה הפוליטית.
ראשית חייו
דניס תאצ'ר נולד ברובע לואישהאם שבלונדון, כבן הבכור של לקת'לין בירד ותומאס הרברט "ג'ק" תאצ'ר, איש עסקים בריטי יליד ניו זילנד. בגיל שמונה נכנס תאצ'ר לבית ספר פרטי לתלמידים בני 7–13 בעיר בוגנור רג'יס שבמחוז מערב סאסקס. מאוחר יותר הוא למד בבית ספר "מיל היל". בבית ספר זה הוא הצטיין בקריקט, כחובט שמאלי. תאצ'ר עזב את מיל היל בגיל 18 כדי לפתח קריירת עסקים. הוא גם למד ראיית חשבון כדי לשפר את אחיזתו בעסקים, ובשנת 1935 מונה למנהל עבודה. הוא הצטרף לצבא המילואים (Territorial Army) של הממלכה המאוחדת זמן קצר לאחר ועידת מינכן, שכן היה משוכנע שמלחמה כלשהי קרבה ובאה, זאת לאחר שביקר עם אביו בגרמניה הנאצית.
בצבא
במהלך מלחמת העולם השנייה, תאצ'ר שירת כלֵיטננט שני ברגימנט מערב קנט המלכותי של המלך של חיל ההנדסה המלכותי. הוא הועבר לשירות ברגימנט הארטילריה המלכותי ב-1 באוגוסט 1940[1]. במהלך המלחמה הוא הועלה לדרגת קפטן. תאצ'ר שוחרר בשנת 1946. עם שחרורו הוא חזר לנהל את העסק המשפחתי. אביו מת בגיל 57, ב-24 ביוני 1943, כאשר תאצ'ר שהה בסיציליה. כיוון שתאצ'ר היה מחויב להישאר בצבא, הוא לא היה מסוגל להשתתף בהלוויתו של אביו.
הוא נשאר בצבא המילואים עד שהגיע להגבלת הגיל לשירות צבאי ב-10 במאי 1965.
נישואים
דניס תאצ'ר התחתן פעמיים. הפעם הראשונה הייתה ב-1942 כאשר נישא דניס למרגרט דוריס קמפסון. נישואים אלה לא החזיקו מעמד והם התגרשו ב-1948. ב-1951 הוא נישא למרגרט רוברטס, אז חברת הפרלמנט של בריטניה.
מרגרט דוריס קמפסון
ב-28 במרץ 1942 נישא תאצ'ר למרגרט דוריס קמפסון (23 בינואר 1918 - 8 ביוני 1996), בתו של לאונרד קמפסון, איש עסקים, בכנסיית סנט מרי שברובע בארנט. הם נפגשו ב"ריקוד קצינים" בבית גרוסנוור האוס שנה קודם לכן.
תאצ'ר ואשתו הראשונה מעולם לא חיו יחד. חיי הנישואים שלהם נקטעו לאור העובדה כי תאצ'ר היה מחויב לצבא רוב הזמן וכי הוא שהה בחוץ לארץ במהלך המלחמה. כשחזר תאצ'ר לאנגליה לאחר ששוחרר מהצבא ב-1946, סיפרה לו אשתו שהכירה גבר אחר וביקשה ממנו להתגרש. נישואיהם חסרי הילדים הסתיימו בשבועות הראשונים של 1948. קמפסון התחתנה עם סר (אלפרד) הווארד וויטבי היקמן, הברון השלישי (1920–1979) ב-24 בינואר באותה שנה. מבחינתו של תאצ'ר היה זה אירוע טראומתי עד כדי כך שהוא סירב לחלוטין לדבר על הנישואים הראשונים אפילו עם בתו, לפי דבריה בנידון בביוגרפיה שלה שיצאה לאור ב-1995. שני ילדיו של תאצ'ר (מארק וקרול) גילו על נישואיו הראשונים של אביהם רק בפברואר 1976 (בזמן שאמם הייתה מנהיגת מפלגה השמרנית) ורק כאשר התקשורת חשפה זאת.
מרגרט רוברטס
בחודש פברואר 1949 פגש תאצ'ר את מרגרט הילדה רוברטס, כימאית ומועמדת לפרלמנט הבריטי. בשנת 1951 השניים נישאו ורוברטס קיבלה את שם משפחתה החדש ואת תמיכתו הכלכלית של דניס, אשר אפשרה לה להפנות את כל מעייניה לזירה הפוליטית הבריטית. עם בחירתה של תאצ'ר לראשות ממשלת בריטניה ב-1979, היה תאצ'ר הגבר הראשון בתולדות הממלכה המאוחדת להיות בן הזוג של ראשת ממשלת בריטניה.
ב-1953 נולדו להם זוג ילדים תאומים (קרול ומארק), שנולדו ב-15 באוגוסט.
זמן לא רב לאחר הבחירות הכלליות ב-1964, דניס תאצ'ר סבל מהתמוטטות עצבים שהביאה לחץ כבד על נישואיו[2]. ההתמוטטות נבעה ככל הנראה מהלחץ הגובר של ניהול העסק המשפחתי, טיפול בקרוביו, ועיסוקה של מרגרט בקריירה הפוליטית שלה, שהותירו אותו בודד ותשוש. תאצ'ר הפליג לדרום אפריקה ונשאר שם חודשיים כדי להתאושש. הביוגרף דייוויד קנדין תיאר את זה כ"משבר הנישואים הגדול ביותר בחייו", אך בסופו של דבר הוא חזר הביתה ומכר את החברה המשפחתית.
לאורך כל הקריירה הפוליטית של אשתו, דניס הקפיד להישאר מאחורי הקלעים ולהתרחק מאור הזרקורים.
קריירה
תאצ'ר כבר היה מיליונר כשפגש את מרגרט רוברטס ומימן את הכשרתה כעורכת דין. משרדו העסיק כ-200 אנשים ב-1957.
ב-1947 תאצ'ר הפך למנכ"ל "Atlas Preservatives", החברה המשפחתית שלו, ובשנת 1951 התמנה ליושב ראש החברה והוביל להרחבת החברה מחוץ לממלכה המאוחדת. בשנות השישים המוקדמות מצא את עצמו בשליטה בלעדית על החברה המשפחתית. הקריירה הפוליטית של אשתו ורצונם של הזוג תאצ'ר לביטחון כלכלי גרמו לתאצ'ר למכור את חברת "Atlas Preservatives" לחברת "קסטרול" ב-1965 תמורת 530 אלף לירות שטרלינג (9,255 אלף לירות שטרלינג בהווה). הוא המשיך לנהל את "Atlas Preservatives" עד לפרישתו מעולם העסקים ביוני 1975, ארבעה חודשים לאחר שאשתו זכתה בבחירות הפנימיות במפלגה השמרנית והפיכתה לראש המפלגה השמרנית הבריטית.
חיים ציבוריים
תאצ'ר סירב להתראיין לעיתונאים ונאם רק נאומים קצרים. כאשר הוא דיבר עם עיתונאים, הוא כינה את רעייתו, מרגרט בתור "הבוס". לעיתים תכופות היא הכירה בתמיכתו של בעלה. למשך זמן מה הוא ניהל תכתובת היתולית בשם בדוי, שהתפרסמה במגזין הסאטירי "Private Eye" על החיים שמאחורי הקלעים של דאוניג 10, יחד עם עורך הדיילי טלגרף וחברו הקרוב, ביל דידס.
באוטוביוגרפיה שלה, "שנות דאונינג 10" כתבה מרגרט על בעלה:
”מעולם לא הייתי מסוגלת להיות ראש ממשלה במשך 11 שנים ללא נוכחותו של דניס לצידי. הוא היה מקור לא אכזב לעצה ולתובנות חודרניות. הוא הקפיד לשמור אותם בשבילי, מאשר לחלוק אותם עם העולם שבחוץ.”[3]
תאצ'ר ראה בעצמו כעוזרה האישי של רעייתו וכאחד שעוזר לה לשרוד את לחץ העבודה, והוא דחק בה להתפטר ביום השנה העשירי לכהונתה כראשת הממשלה ב-1989, וחש כי אם היא לא תתפטר היא תיאלץ לפרוש כתוצאה מהדחה (כפי שאכן קרה שנה לאחר מכן).
בהתחשב ברקע המקצועי שלו, שימש תאצ'ר כיועץ לעניינים פיננסיים, והזהיר את מרגרט ממצבה הקשה של חברת "בריטיש ליילנד" המייצרת משאיות ואוטובוסים, חברה שבסופו של דבר הולאמה. לעיתים קרובות הוא התעקש שהיא תמנע מעבודת יתר, בעוד הוא מצווה עליה בשמחה ללכת ל"מיטה, אישה!"[4]. הם בדרך כלל עסקו כל אחד בקריירה שלהם בנפרד; היוצא מן הכלל היה כאשר תאצ'ר ליווה את אשתו בביקור שנערך ב-1967 בארצות הברית בחסות תוכנית IVLP של מחלקת המדינה של ארצות הברית[5].
תאצ'ר התבטא באופן עקבי נגד עונש מוות, וכינה אותו "נורא לחלוטין" ו"ברברי" (הממלכה המאוחדת ביטלה את עונש המוות ב-1965, אך ההוצאה להורג נמשכה בצפון אירלנד עד 1973). תאצ'ר היה אנטי-סוציאליסטי. הוא סיפר לבתו קרול ב-1995 שהוא היה מנדה את האיגודים מקצועיים בממלכה המאוחדת. תאצ'ר שנא את ה-BBC, וחשב שהוא מוטה נגד ממשלתה של תאצ'ר וכמו כן חשב שהתאגיד אינו פטריוטי.
מותו
ב-17 בינואר 2003 עבר תאצ'ר ניתוח מעקפים בן שש שעות. הוא התלונן על קוצר נשימה בשבועות שלפני חג המולד 2002 ובעיה זו אובחנה בתחילת ינואר. הוא עזב את בית החולים ב-28 בינואר 2003 ונראה כי הוא נכנס לתהליך החלמה מלאה. הוא ביקר את בנו מארק בדרום אפריקה באפריל, אבל באמצע יוני, כשהגיע לגיל 88, התלונן שוב על קוצר נשימה ונלקח לבית החולים. הוא אובחן כחולה בסרטן הלבלב, יחד עם בצקת ריאות. הוא נפטר ב-26 ביוני בבית החולים לסטר שבלונדון[6][7]. דניס ומרגרט תאצ'ר היו נשואים כמעט 52 שנה.
הלוויתו התקיימה ב-3 ביולי 2003, בבית החולים המלכותי צ'לסי. ב-30 באוקטובר נערכה לו אזכרה במנזר וסטמינסטר. אפרו נטמן תחת סַמָּן משיש מחוץ לבית החולים המלכותי בצ'לסי[8].
בסרט אשת הברזל, המתאר את חייה של רעייתו מרגרט, דניס מופיע כאדם אמביוולנטי בנוגע לעליית אשתו לשלטון. במהלך הסרט, המתרחש בתחילת העשור השני של המאה ה-21 דניס כבר נפטר בראשית המאה ה-21, אך מרגרט הסובלת משיטיון מדמיינת אותו ומעלה איתו זיכרונות. הוא מגולם על ידי השחקן ג'ים ברודבנט.
ראו גם
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ No. 34977, באתר "The London Gazette"
- ^ Margaret Thatcher: Sir Denis 'contemplated divorce' after he suffered a nervous breakdown in 1960s, באתר דיילי טלגרף
- ^ מת דניס תאצ'ר בעלה של "גברת הברזל", באתר הארץ
- ^ Rat-a-tat-a-tat-a-tat-a-tat
- ^ ‘Her Rather Ambitious Washington Program’: Margaret Thatcher’s International Visitor Program Visit to the United States in 1967
- ^ בעלה של מרגרט תאצ'ר מת בגיל 88, באתר וואלה! NEWS
- ^ מת דניס תאצ'ר, בעלה של ראש ממשלת בריטניה לשעבר, באתר ynet
- ^ Margaret Thatcher: 'Don't waste money on a flypast at my funeral', באתר דיילי טלגרף
