דרור שלום

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דרור שלום
דרור שלום, 2017
דרור שלום, 2017
לידה 1971 (גיל: 53 בערך)
פתח תקווה, ישראל
השתייכות Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19902020 (כ־30 שנה)
דרגה תת-אלוףתת-אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת לבנון השנייהמלחמת לבנון השנייה
מבצע צוק איתןמבצע צוק איתן

דרור שלום (נולד בשנת 1971) הוא קצין צה"ל בדימוס, בתפקידו האחרון בצה"ל שירת כראש חטיבת המחקר באגף המודיעין בדרגת תת-אלוף.[1] הוא מכהן כראש האגף המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון.

ביוגרפיה

דרור שלום נולד בשנת 1971 בפתח תקווה. החל את שירותו הצבאי במסגרת העתודה האקדמית וקיבל תואר ראשון בלימודי המזרח התיכון והיסטוריה באוניברסיטת תל אביב. בהמשך השלים תואר ראשון במשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה ותואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב. השלים בהצטיינות מספר קורסי הדרכה בצה"ל, כולל בפו"ם ובמב"ל. שלום אלמן ואב לשניים.

שירות צבאי

שלום ביצע מספר רב של תפקידי פיקוד, מטה והדרכה בחיל המודיעין. שירת כחוקר וכמפקד בכל אחת מחזיתות המודיעין הלאומיות. שימש ראש ענף 81 וראש ענף 51 ובהמשך כיהן כראש זירת המערכה הפלסטינית, כעוזר ראש אמ"ן להערכה ומדריך בכיר במכללה לביטחון לאומי.

היה חבר בצוות המשא ומתן עם הפלסטינים בראשית שנות ה-90, ובשנת 2000 היה עוזר קמ"ן בזירה הפלסטינית, בדרגת רב-סרן. ערב עלייתו להר הבית של אריאל שרון, לפני פרוץ האינתיפאדה השנייה, הוא הוציא מסמך בו התריע שהעלייה "טומנת בחובה נפיצות לאלימות"[2].

בשנת 2007 היה שלום ראש ענף סוריה באמ"ן, בדרגת סגן אלוף[2], והוא הוביל את ההיערכות המודיעינית לקראת תקיפת הכור הגרעיני בסוריה בספטמבר 2007.

שלום גם ליווה את פעילותו המודיעינית והמבצעית של ראש אמ"ן עמוס ידלין כעוזרו האישי.

רח"ט מחקר

במרץ 2016 מונה לראש חטיבת המחקר באמ"ן בדרגת תת-אלוף[3]. מתוקף תפקידו, היה אחד מקציני הצבא הבודדים המשתתפים באופן קבוע בדיונים עם הצמרת הביטחונית (מטכ״ל) והמדינית (ממשלה, קבינט, ועדת החוץ והביטחון). בתקופת כהונתו כראש החטיבה התחזק מעמד היחידה כ"מעריך הלאומי" עבור הדרג המדיני, וכמקור מודיעיני אופרטיבי מוביל במבצעים חשאיים בתחום סיכול העברות אמל"ח וכספי טרור. שלום קידם גם את תהליכי "שבירת החומות" בין סוכנויות המחקר והאיסוף, כניסת החטיבה אל העידן הדיגיטלי, והידוק שיתוף הפעולה עם סוכנויות מודיעין זרות. הוא גם פעל להבאת המודיעין אל החיילים בשטח[4]. שלום גם חיזק את המחקר האסטרטגי, המחקר הכלכלי ואת מחקר האישים, שלטענתו חסרו בהבנת המצב לפני מלחמת יום הכיפורים[5][2]. בתקופת כהונתו הושקעו משאבים רבים בהעשרת המתודולוגיה המחקרית, וכן בפיתוח שכבת הפיקוד וגאוות היחידה. דגש מיוחד ניתן לקידום קצינות ביחידה, המהוות 40% מדרג הפיקוד הבכיר בחטיבה (מהנתונים הגבוהים בצה״ל). באוקטובר 2020 סיים את תפקידו ופרש מצה"ל[6]. עם סיום תפקידו העניק הרמטכ"ל אביב כוכבי אות הערכה מיוחדת לחטיבת המחקר, לראשונה מאז הקמתה, ולשלום אישית, על תרומה משמעותית וייחודית לצה"ל ולביטחון הלאומי של מדינת ישראל.

שלום ראה בעייתיות במצוקה הכלכלית ברחבי המזרח התיכון שמהווה לשיטתו כר פורה לאיראן ולמדינה האסלאמית לגיוס פעילים. עם זאת, בשנת 2017 הוא טען שהסבירות למלחמה היא נמוכה, כי אויבי ישראל מורתעים ממנה[4]. שלום טען שתפקיד המודיעין אינו רק להצביע על איומים אלא גם להצביע על הזדמנויות. לגבי מלחמת יום הכיפורים הוא טען שהמודיעין של צה"ל פספס את התפנית האסטרטגית של אנוואר סאדאת שביקש להסתמך על המערב במקום על ברית המועצות ואת ההזדמנות להשיג שלום עם מצרים. הוא גם טען שבצה"ל לא הבינו שהמטרה המצרית של המלחמה הייתה מוגבלת, הבנה שהייתה מאפשרת לוותר על מבצע אבירי לב לצליחת תעלת סואץ[4].

בראש סדר העדיפויות של שלום עמד בשנת 2017 האיום מצד איראן, שאינו רק החשש מפצצה גרעינית אלא גם הפצת נשק ואידיאולוגיה לגרורותיה[4][5]. בשנת 2020 אמר שלום על הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית: "עדיין לא הוכח שהיציאה מהסכם הגרעין שירתה את ישראל. איראן לא התקפלה ומתקדמת לעבר פצצה... בהסכם הגרעין על חסרונותיו היה גם מרחב להשפעה על נושאים אחרים ונכון היה לפעול לתקן אותם. איראן רחוקה מליפול על הברכיים, היא לא התקפלה"[7].

שלום סבר שיש לדחות את מבצע מגן צפוני בכמה חודשים, בגלל מזג האוויר ומסיבות אחרות, אך דעתו לא נתקבלה[2]. בשנת 2019 הוא אמר שעיקר עיסוקו של חזבאללה הוא בזירה הלבנונית ולא בישראל ושהוא מורתע מאוד ממלחמה. בהתאם אמר שלום שהוא לא צופה מלחמה עם חזבאללה אלא אם ישראל תיזום עימות עם לבנון או שיהיה עימות עם איראן ואיראן תלחץ על חזבאללה להתערב[5].

לגבי רצועת עזה וחמאס, ציין שלום בשנת 2017 את מבצע צוק איתן כהצלחה שהביאה את אחת התקופות השקטות ברצועת עזה. הוא ציין שהחמאס נערך למלחמה, גם בבניית מנהרות התקפיות והגנתיות, וראה פוטנציאל הידרדרות גבוה ברצועת עזה, אך ציין שבאותה עת החמאס לא רצה הסלמה[4]. בספטמבר 2019 אמר שלום שחמאס אינו מעוניין בעימות עם ישראל ברצועת עזה, אלא רוצה הסדרה, שיחיא סינוואר לא מחפש רק טרור ושהבעיה ברצועה היא בעיקרה כלכלית־אזרחית־הומניטרית[5]. על האפשרות של מיטוט החמאס ברצועת עזה הוא אמר: "מי ישלוט שם? אנחנו? נוח לי להשאיר את עזה כך". הוא המליץ לשמור ברצועת עזה על מרקם חיים סביר, שעדיין יהיה פחות טוב מאשר ביהודה ושומרון כדי שביהודה ושומרון לא יחשבו שהדרך של חמאס זו הצלחה[2]. על יהודה ושומרון אמר שחיזוק הרשות הפלסטינית הוא אינטרס ביטחוני־ישראלי. בקריסת הרשות הפלסטינית והתעצמות איראן הוא ראה את שתי הסכנות המרכזיות של ישראל[2].

לאחר הפרישה מצה"ל

בפברואר 2022 מונה שלום על ידי שר הביטחון, בני גנץ, לראש האגף המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון, במקומו של זהר פלטי[8].

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דרור שלום בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ רוני דניאל, ‏"נכנסים לראש של נסראללה ואירן", באתר ‏מאקו‏‏, ‏13 באוקטובר 2016‏
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 יוסי יהושע, "אם איראן תחליט תוך שנתיים יש לה גרעין. נסראללה במצב קשה, אבל הרשות הפלסטינית היא פצצה מתקתקת", באתר ynet, 9 באוקטובר 2020
  3. ^ אמיר בוחבוט‏, אחרי הסערה באמ"ן: תא"ל דרור שלום מונה ל"מעריך הלאומי" החדש, באתר וואלה!‏, 20 במרץ 2016
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 אמיר בוחבוט‏, חיזבאללה במשבר, חמאס מפחד מהמכה הבאה: מפת האיומים של רח"ט מחקר, באתר וואלה!‏, 10 באפריל 2017
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 יואב לימור, ‏"אנחנו מתחילים לגעת ברף המלחמה", באתר ישראל היום, 29 בספטמבר 2019
  6. ^ Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg מערכת אתר צה"ל, תא"ל עמית סער נכנס לתפקיד רח"ט המחקר, באתר צה"ל, 18 באוקטובר 2020
  7. ^ אתר למנויים בלבד יוסי יהושוע, "אם איראן תחליט תוך שנתיים יש לה גרעין. נסראללה במצב קשה, אבל הרשות הפלסטינית היא פצצה מתקתקת", באתר ynet, 9 באוקטובר 2020
  8. ^ מינוי ראש האגף הביטחוני מדיני במשרד הביטחון, החלטה מספר 1228 של ממשלת ישראל ה-33, משנת 2022, באתר של משרד ראש הממשלה


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0