מחזור ויטרי
מחזור ויטרי הוא ספר הלכה ומחזור תפילות, שערך רבנו שמחה בן שמואל מוויטרי, תלמידו של רש"י[1]. המחזור,[2] שכתיבתו הושלמה בשנת 1208, הוא הגדול והמקיף שבכל ספרי דבי רש"י, ונחשב לאחד המקורות החשובים ביותר בתולדות ספרות התפילות.
תוכן החיבור
בדומה לסדר רב עמרם גאון ולסידורים נוספים, המחזור כולל הן את נוסחי התפילה לכל השנה, והן הלכות. בין היתר נכללים דיני שבת ועירובין, זמירות, פירוש על עשרת הדיברות, על פרקי אבות מאת יעקב בן שמשון, סדר מקבלי התורה ולומדיה, פיוטי מערבית לימים טובים כולל הפיוט "ליל שכורים" לפורים, תשובות מרש"י, תגין, אותיות גדולות וקטנות בתנ"ך ועשר נקודות, דרך ארץ, גן עדן, מלחמות ה' בזמן המשיח, דיני שחיטה וטרפות, יין נסך, נוסח הגט, חליצה, נוסחי שטרות. נמצאים בו גם פיוטים שונים שאינם מופיעים במחזורים אחרים.
נוסח התפילה במחזור הוא נוסח צרפת הקדום. זהו אחד המקורות החשובים ביותר שלו, והוא מתאשר על פי עדויות של ראשונים אחרים המזכירים את מנהג צרפת. חרף זאת, חלק התפילות כולל שינויי נוסח מרובים בין כתבי היד, וככל הנראה שלא יצאו ממש מתחת ידו של רבי שמחה מוויטרי אלא שונו על ידי המעתיקים בהתאם לנהוג במקומם (כפי שקרה בסדר רב עמרם גאון, בכתבי היד של התלמוד ובחיבורים רבים אחרים). הראיה לכך היא סתירות בין התפילות המובאות בנוסח, לקביעות מפורשות בחלק ההלכתי, ששומר על אחידות רבה יותר בין כתבי היד.
מחזור ויטרי שימש כ"אב טיפוס" לסידורים ולמחזורים שהתחברו בדורות הבאים. הוא מהווה אחד מן היסודות לנוסח אשכנז (אזור הגבול שבין צרפת לגרמניה) ומשם התפשט לארצות הסלביות, פולין וליטא.
הסידור נפוץ ונתקבל בצרפת מיד עם כתיבתו, וכבר רבנו תם כותב עליו[3]:”וימצא כתוב במחזור שתיקן הנדיב ר' שמחה, שיש בו פירוש רוב דברים מסדר ר' עמרם והלכות גדולות ורבינו שלמה ושאר גאונים, ומצוי הוא ברוב מקומות”. לפי דברים אלו ניתן לקשר את מחזור ויטרי גם למסורות גאוני בבל.
במשך השנים הוספו קטעים שונים ומאוחרים, פעמים רבות ללא כל ציון על כך שהם תוספת. אלו סומנו במהדורת מכון אוצר הפוסקים.
מהדורות
המחזור יצא לאור לראשונה בשנת ה'תרנ"ו (1896) בברלין על ידי "חברת מקיצי נרדמים" עם הערות ומבוא שנכתבו על ידי שמעון הלוי איש הורוויץ. מהדורה זו הודפסה על פי כתב יד יחיד, אשר ככל הנראה מרוחק מאוד מהנוסח המקורי שיצא מתחת ידו של המחבר. בשנת 1923 יצאה מהדורה נוספת הנשען על כתב היד שבמוזיאון הבריטי.[4] בשנת ה'תשס"ד (2004) החלה לצאת מהדורה חדשה של מחזור ויטרי ב-3 כרכים בעריכת הרב אריה גולדשמידט ובהוצאת "מכון אוצר הפוסקים" המבוססת על כתבי יד נוספים שלא היו לפני המוציא לאור הראשון, ונחשבים מדויקים יותר. בהוצאה זו יצא לאור רק חלקו הראשון של המחזור.
ראו גם
לקריאה נוספת
- אריה גולדשמידט, מבוא למחזור ויטרי, בתוך: מחזור ויטרי בהוצאת "מכון אוצר הפוסקים", כרך א', עמ' 19-56, ירושלים תשס"ד
- דניאל גולדשמידט, נוסח התפילות של מחזור ויטרי לפי כתב-יד רג'יו, בתוך מחקרי תפילה ופיוט, עמ' 66-79.
קישורים חיצוניים
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר' שמחה מויטרי", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1357-1356, באתר HebrewBooks
- מחזור ויטרי, בהוצאת שמעון הלוי הורביץ, תרפ"ג נירנברג, באתר היברובוקס
- מחזור ויטרי, ברלין תרנ"א, באתר היברובוקס
- מידע על מחזור ויטרי בקטלוג "מרחב" של הספרייה הלאומית
- ש. ארנסט, מחזור ויטרי. המחזור העתיק ביותר, המשמש דוגמא למחזורים קדמונים. אנציקלופדיה זוטא לתפילות ומנהגים, דבר, 12 בספטמבר 1947
הערות שוליים
- ^ רבי שמואל, בנו של רבי שמחה מוויטרי, נישא לבתו של רבי מאיר בן שמואל חתן רש"י, ובנו היה ר"י הזקן, מחשובי בעלי התוספות.
- ^ יש לציין שמחזור ויטרי הוא בעצם סידור עם תפילות הקבע. אין בו פיוטים, חוץ מאותם הפיוטים הנמצאים בסידורים של אותה תקופה, כגון מערבית.
- ^ ספר הישר, תשובה מ"ה.
- ^ זה עתה יצא לאור מהדורה חדשה של מחזור ויטורי, העולם, 28 במרץ 1923
| נוסחי תפילה ביהדות | ||
|---|---|---|
| נוסחים קדומים | נוסח ארץ ישראל • תשובות של רב נטרונאי גאון • סדר רב עמרם גאון • סידור רב סעדיה גאון • סידור רש"י • מחזור ויטרי • סידור שלמה בן נתן | 
|
| נוסחי עדות | נוסח הספרדים (מכונה גם - "עדות המזרח") • נוסח אשכנז • תכלאל (נוסח תימן) • נוסח איטליה • נוסח רומניא • נוסח צרפת (צפון צרפת) • נוסח פרובאנס (דרום צרפת) • נוסח קטלוניה • נוסח ארם-צובא • נוסח פרס • נוסח צפון אפריקה | |
| נוסחי זרמים חדשים | נוסח האר"י • נוסח ספרד החסידי • נוסח אדמו"ר הזקן • נוסח צה"ל האחיד | |
