האנטישמיות באוניברסיטת קולומביה
המחאות האנטישמיות נגד ישראל באוניברסיטת קולומביה, כמו המחאות באוניברסיטאות נוספות בארצות הברית, פרצו מיד עם תחילתה של מלחמת חרבות ברזל ב-7 באוקטובר 2023, והגיעו לשיאן ב-17 באפריל 2024, כאשר מאות סטודנטים הקימו מתחם אוהלים (אנ') במחאה נגד המלחמה בחצר הקמפוס. ב-18 באפריל פשטה המשטרה על האוניברסיטה, פירקה את האוהלים, ועצרה חלק מהמוחים.[1]
רבים הגדירו את ההפגנות הללו כאנטישמיות בגין הסיסמאות האנטי ישראליות המובהקות שהושמעו בהן, ואף נערך שימוע לראשי האוניברסיטאות שבעקבותיו התפטרו מתפקידם ליז מגיל וקלודין גיי.
נשיאת אוניברסיטת קולומביה, מינוש שפיק (אנ'), גינתה את המחאות של הסטודנטים והסגל בקמפוס ואמרה כי האוניברסיטה נמצאת ב"משבר מוסרי". נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן, ראש עיריית ניו יורק, אריק אדמס ויושב ראש בית הנבחרים של ארצות הברית מייק ג'ונסון, גינו את ההפגנות האנטי-ישראליות ב-2024, הגדירו אותן כאנטישמיות וגינו את הקריאות לאלימות והטרדה נגד יהודים.
רקע היסטורי
אנטישמיות באוניברסיטת קולומביה במאה ה-20
האנטישמיות באוניברסיטת קולומביה הייתה נפוצה במחצית הראשונה של המאה ה-20 והתעוררה מחדש בתחילת המאה ה-21. בשנת 1920 הייתה אוניברסיטת קולומביה האוניברסיטה האמריקאית הראשונה שיזמה מכסות בקבלת תלמידים יהודים, וכך הפחיתה את שיעור הסטודנטים היהודים בחצי בתוך שנתיים.
במהלך המאה ה-20 היו מעשים אנטי-יהודיים נפוצים בארצות הברית, וחלק מהאוניברסיטאות האמריקאיות אף החלו להטיל מכסות על קבלת סטודנטים יהודים. חלק מהמכסות היו מפורשות, וחלקן היו עקיפות. מאמצים אלה צצו לראשונה באוניברסיטת קולומביה שבעיר ניו יורק. בשנת 1920 היה שיעור היהודים בעיר ניו יורק כ-30%, ובהתאם לכך, שיעור הנרשמים היהודים באוניברסיטת קולומביה המריא לכ- 40%.[2] האוניברסיטה נקטה במספר שיטות עקיפות על מנת להקטין את שיעור הקבלה של יהודים, ובתוך שנתיים, דהיינו בשנים 1920–1922, היא צמצמה במחצית את מספר הסטודנטים היהודים.[3]
אחת השיטות העקיפות בהטלת המכסות הייתה דרישה של האוניברסיטה מהסטודנטים לגור במעונות בקמפוס, וכן צמצום היקף המלגות והגבלתן לסטודנטים שהגיעו מחוץ לניו יורק. מכיוון שרוב הסטודנטים היהודים באו ממשפחות מהגרים עניות, הם נאלצו לעבוד בעבודות לילה כדי לשלם את שכר הלימוד שלהם והתגוררו בבית כדי לחסוך כסף, ולפיכך התקשו לעמוד בתנאים הללו. כמו כן, באותה תקופה החלו אוניברסיטאות העילית לשנות את שיטת ההרשמה והקבלה אליהן, ובנוסף לדרישות פורמליות של הישגים לימודיים וציונים במבחני קבלה, התווספו גם ראיונות אישיים ודרישות חברתיות הכרוכות בעיסוקי פנאי ומורשת משפחתית, וכן מבחנים בדקדוק לטיני, ביוונית עתיקה ושאר לימודים קלאסיים אשר היו רווחים בבתי הספר הפרטיים ונדירים בבתי הספר הציבוריים. כל אלה - על פי דעת היסטוריונים - נועדו להפחית את שיעור הסטודנטים היהודים בקמפוס.[3]
בבתי הספר לרפואה של קולומביה ושל מרבית אוניברסיטאות העילית של ארצות הברית היו המכסות נוקשות אף יותר. הוירולוג יונה סאלק פנה לפיכך ללמוד רפואה באוניברסיטת ניו יורק (NYU), והפיזיקאי ריצ'רד פיינמן פנה ללמוד רפואה ב-MIT לאחר שקיבל מכתב סירוב מאוניברסיטת קולומביה.
בתחילת המאה ה-20 החזיקו חלק ממנהלי האוניברסיטה באמונות אנטי-יהודיות ואף כתבו כי דעותיהם מבוססות על המציאות החברתית. בשנת 1903 כתב דיקן קולומביה כי "מה שרוב האנשים רואים כבעיה גזעית הוא באמת בעיה חברתית".[4]
הטלת המכסות באוניברסיטאות העילית הסתיימה בראשית שנות ה-60 של המאה העשרים.[5]
ביטויים אנטישמיים במהלך המחאות נגד המלחמה בעזה
הצדקת מתקפת חמאס והסתה נגד ישראל ויהודים
לאחר מתקפת הפתע של חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023 שכללה מעשי זוועות, פגיעה בנשים, טבח ופשעים נגד האנושות, ג'וזף מסד, פרופסור מאוניברסיטת קולומביה, אמר כי התקיפה על ישראל, שבה נהרגו 1,200 ישראלים כולל אזרחים ישראלים, ושכללה אף פגיעה בנשים, היה "מתקפה של התנגדות" והוסיף כי זה היה "מדהים".
לאחר ה-7 באוקטובר 2023, מוחמד עבדו, חוקר אורח שאמר כי הוא מצדד בחמאס ובג'יהאד האיסלאמי, נשכר על ידי האוניברסיטה. באפריל 2024 אמרה הנשיאה מוניש שפיק שעבדו היה "בדרכו לצאת מהאוניברסיטה".[6]
קתרין פרנק, פרופסור למשפטים בקולומביה, אמרה כי כל הסטודנטים ששירתו בצה"ל מסוכנים ואסור להכניס אותם לקמפוס.[6]
במהלך הפגנות נגד ישראל, כמה סטודנטים קראו לקיום אינתיפאדה נגד היהודים ברחבי העולם ועודדו את חטיבות חמאס להרוג חיילים ישראלים. בנוסף, נשמעו קריאות לשרוף את תל אביב.[7] פעילים אנטי-ישראלים שרו שירי תמיכה בחמאס וקראו קריאות המביעות הזדהות עם הארגון. קבוצת העבודה לסולידריות פלסטינית הגנה על המיליטנטיות ושיבחה את ההתקפות של חמאס נגד ישראל. מפגינים אנטי-ישראלים השמיעו גם הערות גנאי כלפי סטודנטים יהודים, ואמרו להם "לחזור לאירופה" ו"תחזרו לפולין".[8] מנהיג המחאה קרא בסרטון שפרסם לרצוח את כל הציונים, להשמיד את ישראל ולרצוח את בנימין נתניהו. בעקבות הסרטון ודברים אלו הוא סולק מהאוניברסיטה.[9]
על שי דוידאי, פרופסור יהודי-ישראלי בולט באוניברסיטת קולומביה, נאסר להיכנס לקמפוס הראשי. דוידאי הוא תומך בזכויות סטודנטים יהודים בקמפוסים בארצות הברית. ה-COO של אוניברסיטת קולומביה אמר שזה נעשה כדי לשמור על בטיחות הקהילה. דוידאי כתב ב-X (טוויטר) "למיטב ידיעתי, הפעם האחרונה שנמנעה מפרופסור גישה לאוניברסיטה שלו בשל היותו יהודי הייתה בגרמניה הנאצית". דוידאי אמר גם שאוניברסיטת קולומביה לא יכולה לאפשר לו להיכנס מכיוון שהם לא יכלו להגן על שלומו כפרופסור יהודי.[10] דוידאי האשים את האוניברסיטה בכך שאינה מסוגלת להתייצב נגד מפגינים אנטי-ישראליים.[11]
תגובת הסטודנטים היהודים
סטודנטים יהודים דיווחו שהם מרגישים לא בטוחים בקמפוס, לאחר שירקו עליהם והביעו הקלה על כך שהם עוזבים את האוניברסיטה. הם חשו שהתלונות שלהם למול גורמים רשמיים באוניברסיטה לא מיוצגות כראוי על ידי נציגי הסטודנטים. מפגין אחד איים על סטודנטים יהודים וקבע, "ה-7 באוקטובר הולך להיות כל יום בשבילכם!".[12][13][14]
האוניברסיטה נתבעה על ידי סטודנטים יהודים שאמרו כי באוניברסיטה "המון סטודנטים וסגל פרו-חמאס צועדים במאות בצעקות אנטישמיות הכוללות קריאות לרצח העם היהודי".[15]
העיתונאי סת' מנדל טען שאוניברסיטאות מקדמות את הרעיון שיש לעקור יהודים מבתיהם בגלל שהם שייכים לגזע שכביכול שייך למקום אחר, והביא כדוגמה תקריות באוניברסיטת קולומביה.[16] הארגון האנטישמי סטודנטים למען צדק בפלסטין (SJP) וארגון העובדים לשחרור (WOL) דגלו שניהם בהשמדת ישראל ובפגיעה ביהודים, ומילאו תפקיד בארגון ההפגנות באוניברסיטת קולומביה.[12]
תגובת הנהלת האוניברסיטה
כוח משימה בנושא אנטישמיות הוקם על ידי האוניברסיטה בסוף 2023.[17]
בשימוע לפני הקונגרס באפריל 2024, נשיאת אוניברסיטת קולומביה, מינוש שפיק, גינתה את האנטישמיות ואמרה כי הסיסמה "מהנהר עד לים" היא אמירה אנטישמית. פרופסורים באוניברסיטה נחקרו על פי הנשיאה על בסיס הערות אנטישמיות שאמרו.[15] שפיק אמר כי אוניברסיטת קולומביה נמצאת ב"משבר מוסרי".[17]
הנשיאה שפיק גינתה את תגובתו של ג'וזף מסד ואמרה שהוא נמצא בחקירה, כמו כן אמרה שלמסד אין עוד תפקיד מנהיגותי באוניברסיטה. עם זאת, InsideHigherEd דיווח כי בשנת הלימודים 2024 מסד עמד בראש פאנל ביקורת אקדמי במכללה לאמנויות ומדעים.[6]
בשל עוצמת ההפגנות נגד ישראל, אפשרה אוניברסיטת קולומביה לסטודנטים לגשת לשיעורים ומבחנים באופן וירטואלי. נציגת וירג'יניה פוקס, יו"ר ועדת בית ארצות הברית לחינוך וכוח העבודה, הזהירה את אוניברסיטת קולומביה שהכישלון של קולומביה להבטיח את הבטיחות מהווה הפרה של חובות האוניברסיטה שבה מותנה סיוע פדרלי לאוניברסיטה.[18] הרב אלי בוכלר, המקושר ליוזמת הלמידה היהודית של האיחוד האורתודוקסי של אוניברסיטת קולומביה, הפציר בסטודנטים יהודים להישאר בבית או לחזור הביתה בשל חששות בטיחות.[18]
תגובות נוספות
נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן גינה את ההפגנות ואמר "אפילו בימים האחרונים ראינו הטרדות וקריאות לאלימות נגד יהודים. האנטישמיות הבוטה הזו ראויה לגינוי ומסוכנת - ואין לה מקום בקמפוסים של מכללות, או בכל מקום בארצנו".[19]
ראש עיריית ניו יורק, אריק אדמס, אמר כי הוא "סולד מהאנטישמיות שנפלטה בקמפוס אוניברסיטת קולומביה ובסביבתו". ודאג להגברת נוכחות המשטרה ברחבי הקמפוס.[18]
בעקבות התקרית עם המרצה שי דוידאי שלא הורשה להיכנס לקמפוס, הודיע המיליארדר רוברט קראפט שיפסיק לתרום לאוניברסיטה בשל חוסר יכולתה לשמור על בטיחות הסטודנטים היהודים, והוסיף כי הוא עצוב מהשנאה הגוברת בקמפוס ובמדינה.[11]
ראו גם
קישורים חיצוניים
גרמניה הנאצית או ארה"ב 2024? הפגנות התמיכה בחמאס בקמפוסים יצאו משליטה, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 06:34), 26 באפריל 2024
הערות שוליים
- ^
ג'ודי מלץ, מפגינים נגד ישראל נעצרו בשטח אוניברסיטת קולומביה, לראשונה מ-1968, באתר הארץ, 19 באפריל 2024
- ^ Pollak, Oliver B. (1983). "Antisemitism, the Harvard Plan, and the Roots of Reverse Discrimination". Jewish Social Studies. 45 (2): 113–122. ISSN 0021-6704.
- ^ 3.0 3.1 Strauss, Valerie (13 בנובמבר 2023). "A brief history of antisemitism in U.S. higher education". Washington Post.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "How Jewish Quotas Began". Commentary Magazine (באנגלית אמריקאית). 1971-09-01. נבדק ב-2024-04-25.
- ^ Johnson, Dirk, Yale's Limit on Jewish Enrollment Lasted Until Early 1960's, Book Says., The New York Times.(subscription required), 4 במרץ 1986
- ^ 6.0 6.1 6.2 Katherine Knott, Jessica Blake, Columbia President Weathers Grilling Over Campus Antisemitism, Inside Higher Ed (באנגלית)
- ^ "Tel Aviv – The Left Wing Liberal Heart of Israel". www.tel-aviv.co.uk. נבדק ב-2024-04-25.
- ^ "'Burn Tel Aviv to the ground:' Calls for violence continue at Columbia". The Jerusalem Post | JPost.com (באנגלית). 2024-04-21. נבדק ב-2024-04-25.
- ^ נתן גוטמן, אוניברסיטת קולומביה סילקה את הסטודנט שתמך ב"הרג ציונים", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 27 באפריל 2024.
- ^ "Lapid says US must act against campus antisemitism; anti-Israel protest 'seders' held | The Times of Israel".
- ^ 11.0 11.1 Jewish professor barred from Columbia University campus as ‘pro-Hamas mob’ demonstrates, The Telegraph, 2024-04-23 (באנגלית)
- ^ 12.0 12.1 Jonathan Chait, Why Anti-Israel Protesters Won’t Stop Harassing Jews, Intelligencer, 2024-04-22 (באנגלית)
- ^ Otterman, Sharon (2024-03-21). "What Is Antisemitism? A Columbia Task Force Would Rather Not Say". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-04-25.
- ^ Goldman, David (2024-04-11). "ADL gives Harvard and a dozen other universities failing grades on campus antisemitism | CNN Business". CNN (באנגלית). נבדק ב-2024-04-25.
- ^ 15.0 15.1 Blinder, Alan (2024-04-17). "4 Takeaways From the Hearing on Antisemitism at Columbia University". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-04-25.
- ^ "United States of Charlottesville". Commentary Magazine (באנגלית אמריקאית). 2024-04-22. נבדק ב-2024-04-25.
- ^ 17.0 17.1 Elissa Nadworny , Janet W. Lee, At antisemitism hearing, Columbia official tells lawmakers, 'We have a moral crisis', NPR, 17 באפריל 2024
- ^ 18.0 18.1 18.2 Celina Tebor, Zoe Sottile, Matt Egan, Columbia University faces full-blown crisis as rabbi calls for Jewish students to ‘return home’, CNN, 2024-04-21 (באנגלית)
- ^ Egan, Celina Tebor, Zoe Sottile, Matt (2024-04-21). "Columbia University faces full-blown crisis as rabbi calls for Jewish students to 'return home'". CNN (באנגלית). נבדק ב-2024-04-25.
