הבית הכתום

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Crystal Clear app help index.svg
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
אין תמונה חופשית

הבית הכתום שבצהלה הוא מבנה שנבנה על ידי האדריכל אריק גינזבורג. המבנה שוכן ברחוב אבישי בשכונת צהלה שבתל אביב. הפרויקט נחשב למבנה ארכיטקטורי מהולל יוצא דופן, זהו הפרויקט הראשון בתכנון אדריכל ישראלי שהוצג במוזיאון ״ויקטוריה ואלברט״ בלונדון. הבית הכתום אולם נקרא ״כתום״, אך כיום הבית אינו כתום אלא אפור בהיר. הבית נצבע על ידי אסתי גינזבורג, ביתו של האדריכל, אריק גינזבורג, בעקבות סכסוך על בעלות הבית בין השניים. לנוכח הצלחתן ופרסומו של הפרויקט, נכתב הספר ״מבט מבפנים פנימה: סודות התכנון האדריכלי״ העוסק בפיתוחו של הבית הכתום בצהלה ובלקחיי הפרויקט.

תכנון, עיצוב ובנייה

ההמבנה מבוסס על עקרונות ארכיטקטורה רבים; קירור וחימום פסיביים, ניצול אור יום, הגדלת שטח הגן באמצעות מזעור שטח האדמה שהבית מכסה, מתן ביטוי צורני למהות ולתוכן הבית והשתלבות בסביבה. מסת הבניין מורכבת משני נפחים; קומת הקרקע היא מנסרה שבסיסה מלבן, אשר הפרופורציות שלו (אורך ורוחב) תואמות את פרופורציות החלקה. המנסרה ממוקמת בפינה הצפון מערבית של המגרש כך שהצד הקצר שלה מקביל לצד שצר של החלקה, וצדה הארוך מקביל לצד הארוך שלה. הקומה העליונה היא מנסרה זהה לחלוטין לזאת שמגדירה את חלל קומת הקרקע, למעט מודול אחד. התיבה העליונה בשלמותה מסובבת בשיעור תשעים מעלות בכיוון השעון ביחס לתיבה התחתונה, ונסוגה לאחור בשיעור של ארבעים מטרים וחצי מהקיר הקדמי של קומת הכניסה.

טכניקת התכנון

תכנון המבנה חולק לחמישה שלבים:

  1. הגדרת מטרות התכנון- באיזה דרישות צריך הבניין לעמוד, פונקציונליות, רווחה (קירור, קרינה, חימום, ניצול אור יום ופרטיות) והחוויה.
  2. הדרך- הקונספט המייחד פתרונות לשלב 1 בצורת נפחים, קומפוזיציה ובאופן הצבת הנפחים של החלקה.
  3. טכניקת הבניה החיצונית- קונסטרוקציה (מסגרות), בחירת החומרים היעילים ביותר ליישום צורות ספציפיות שנבחרו.
  4. טכניקת הבניה הפנימית- מילוי, בחירת חומרי הגלם מהם יורכבו הגגות, הקירות, והמדרכים לפי שיטת הקונסטרוקציה שנבחרה בהתאם לחלק הקודם.
  5. מודולריות- הרכבת הבית מאחת-עשרה יידות נפח זהות (מודולים). כל יחידת נפח מורכבת משישה רכיבים זהים החוזרים על עצמם בחומר, בצורה, בגודל ובטקסטורה. כל אחת מששת הרכיבים מיוצר בצורה זהה כמספר יחידות הנפח.

טכניקת הבניה

המבנה מורכב משלד מפלדה. התגבשות צורה מורכבת משני נפחים, שהעליון שבהם בולט בשיעור של ארבעים מטרים וחצי מעבר לתחתון דרשה מהאדריכל לחשוב על חומרים שיוכלו לשאת את המשקל העצמי (משקל החומרים שמהם הוא בנוי) והן את המשקל של התכולה (אנשים, רהיטים וכו׳). ככלל משקל התכולה במרבית הבניינים הוא זניח לעומת המשקל העצמי שלהם. פלדה הוא חומר שאפשר למצוא בו שימושים מגוונים בבניין. הפלדה מצטיינת ביחס גבוה בין חוזק ומשקל. באמצעות בניה בפלדה ניתן להשיג חוזק רב באמצעות משקל קטן בהשוואה לחומרים אחרים. העובדה שחיבור הפלדה וחוסר הבלאי שלה מאפשרת פתרון כדאי הן מבחינה כלכלית והן מבחינת אפשרות הבניה ה״צפה״ בעקבות המשקל הנמוך שלה בהשוואה לבנייה מסוגים שונים.

קישורים חיצוניים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0