צהלה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צהלה
המרכז המסחרי בצהלה
המרכז המסחרי בצהלה
מידע
עיר תל אביב-יפו
שטח 557 דונם
אוכלוסייה 2,120 (2,012)
שכונות נוספות בתל אביב-יפו
רח' המצביאים בצהלה

צהלה היא שכונה בצפון-מזרח תל אביב-יפו, על גבול רמת השרון. השכונה, שהוקמה בשנת 1951,[1] נועדה לאכלס אנשי צבא וביטחון, ולכן נקראה על שם צה"ל. בשכונה כ-500 בתים, רובם בתים חד משפחתיים ומיעוטם בתים דו-משפחתיים. מבנה רחובותיה העקלתוני - כל הרחובות מובילים בחזרה לרח' צה"ל, הרחוב הראשי, ששני קצותיו נועדו להיות שערי השכונה.

השכונה מאורגנת כאגודה שיתופית לשיכון. תושבי השכונה משלמים מיסי חבר שנתיים לאגודה, ובוחרים את ועד האגודה. על הניהול השוטף מופקד מנהל שכיר. פעילויות ועד האגודה כוללת ייצוג השכונה מול עיריית תל אביב-יפו ומנהלת הרובע; תיאום וסיוע לפעילות הגופים הציבוריים הפועלים בשכונה, כמו בית הספר היסודי "צהלה", בית הכנסת, "בית-הנוער", המרכז הקהילתי ועוד. המרכז המסחרי בשכונה שייך לאגודה ומנוהל על-ידה, ומרכז הספורט הנקרא "מועדון ספורט צהלה" שייך במשותף לאגודה ולתושבים.

התפתחות השכונה

צהלה הייתה השכונה הראשונה שהוקמה במסגרת הקמת שיכונים לחיילי צבא הקבע[2].

צהלה הייתה אחת השכונות הראשונות באזור הצפון-מזרחי של תל אביב, והיא נחשבה עם הקמתה למרוחקת מהעיר. במשך השנים הורחבו והושבחו רוב הבתים בשכונה, בחלקם הוספה גם קומה שנייה. בשנות ה-90 של המאה ה-20 החל תהליך של חילופי דורות בשכונה. התושבים החדשים, בני התושבים המקוריים או אנשים שרכשו את בתיהם, כבר לא הסתפקו בשיפוץ הבתים. רובם העדיפו להרוס את הבתים המקוריים ולבנות במקומם וילות בסגנון התקופה.

צמיחת העיר תל אביב ושיפור הכבישים "קרבו" את השכונה לעיר. בגלל גודל המגרשים והמיקום, הפכה השכונה למבוקשת ומחירי הבתים עלו משמעותית. בשל המחירים הגבוהים, כיום מורכבת אוכלוסיית השכונה, לצד התושבים הוותיקים, חלקם עדיין מראשוני צה"ל, מאנשים אמידים, בהם כמה מבכירי המשק. על תושבי השכונה נמנים יושב ראש הסוכנות היהודית יצחק (בוז'י) הרצוג, לשעבר שר הרווחה והשירותים החברתיים, שהתמודד בשנת 2015 לראשות הממשלה יחד עם מפלגת העבודה, וחברת הכנסת והשרה לימור לבנת. בשנת 2007 גרו בשכונה כ-1,600 תושבים[3]. הבית הכתום[4], אשר תוכנן על ידי אריק גינזבורג כבית ירוק במגרש שירש מהוריו, ואשר סכסוך משפטי שנסוב עליו האיר גם צדדים פחות חיוביים, הוא דוגמה מרוכזת למגמות אלו.

הרב דוד כהנא היה רב השכונה משנת 1975 ועד לפטירתו בשנת 1998.

השכונות הסובבות

בשנות ה-50 של המאה ה-20 שכנה דרום-מזרחית לשכונה מעברה, שנקראה מעברת יד המעביר. החל משנות ה-60 יושבו יוצאי המעברה בשכונת נווה שרת שנבנתה בצמוד לצהלה. חלק מהשירותים הציבוריים משותפים לשתי השכונות, כמו שבט הצופים הנמצא בצהלה וסניף קופת חולים כללית שנמצא בנווה שרת. במיקומה המקורי של מעברת דרום צהלה נבנתה קריית ההיי-טק קריית עתידים.

החל בתחילת שנות ה-70 נבנו גני צהלה ורמות צהלה, הראשונה צפונית לרחוב צה"ל, הרחוב הראשי של צהלה, והשנייה מדרום לו ובינו לבין רחוב דבורה הנביאה. שכונת "גני צהלה", שהייתה הראשונה מבין השתיים, החלה מכיוון מזרח, ובתיה הראשונים הוקמו מאחורי "בית הנוער" של צהלה. מאוחר יותר התפשטה לכיוון מערב ודרום עד לדרך משה סנה ו"בלעה" גם את שכונת "נווה משכן", שהייתה שכונה קטנה בצמוד לדרך משה סנה (לשעבר "דרך הרצליה"). בשכונות אלה בנייה מעורבת של בתים צמודי-קרקע, בעיקר דו-משפחתיים, בתים בני שתיים-שלוש קומות המכילים ארבע עד שש דירות ברמות צהלה, ובנייה רוויה לגובה עד שש קומות בגני צהלה. האוכלוסייה בשכונות אלה כיום שייכת למעמד הבינוני-גבוה. בשכונות מוצעים חלק מהשירותים הציבוריים - לדוגמה, יש בהן מרכזים מסחריים קטנים וגני ילדים. שירותים קהילתיים אחרים משותפים להן ולשכונת צהלה עצמה.

שכונת המשתלה היא שכונה נוספת שנבנתה מצפון לצהלה בשנות ה-90 והשלימה את הקפת צהלה בשכונות עירוניות, למעט גבול השכונה עם רמת השרון, שנותר חקלאי. בשנת 2007 גרו כ-7,000 תושבים בשכונות גני צהלה, רמות צהלה והמשתלה[3].

לקריאה נוספת

  • צהלה - חמישים וממשיכים. חוברת ליובל החמישים של השכונה. בהוצאת אגודה שיתופית צהלה. יוני 2002.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צהלה בוויקישיתוף
הכניסה לשכונת צהלה

הערות שוליים