היוזמה הישראלית (המתווה האזורי לשלום)

היוזמה הישראלית היא יוזמה פרטית לפתרון אזורי של הסכסוך הישראלי-פלסטיני שהוצעה לראשונה בשנת 2002 על ידי בני אלון, שר התיירות דאז. התוכנית, המציגה מתווה אזורי לשלום, לא אושרה בידי גורמים רשמיים.

עקרונות היוזמה

1. שיקום הפליטים ופירוק המחנות. ישראל, ארצות הברית והקהילייה הבינלאומית יגבשו תוכנית רב שנתית לשיקום מלא ומהיר של הפליטים הפלסטינים, תוך קליטתם והתאזרחותם בארצות שונות. בתהליך השיקום יפורק ארגון אונר"א, שלטענת אנשי היוזמה מנציח את בעיית הפליטים, ויוצעו לכל תושבי מחנות הפליטים מגורי קבע, אזרחות ומענק שיקום נדיב. בעקבות תהליך זה יפורקו מחנות הפליטים.

2. שותפות אסטרטגית עם ממלכת ירדן. ישראל, ארצות הברית והקהילייה הבינלאומית יכירו בממלכת ירדן כנציגה הלגיטימית היחידה של הפלסטינים, וזו תשוב ותעניק לתושבי יהודה ושומרון מעמד אזרחי. הרשות הפלסטינית ביהודה, שומרון ועזה לא תוכר עוד כגוף מייצג, וכל הנשק ייאסף מן הארגונים החמושים. ישראל, ארצות הברית והקהילייה הבינלאומית ישקיעו בפיתוח ארוך טווח של ממלכת ירדן, על מנת לשקם את כלכלתה ולחזק אותה. ישראל וירדן יחד עם מצרים, טורקיה וארצות הברית, יבנו מערך אסטרטגי לבלימת הציר האסלאמי שמרכזו בטהרן, ולקידום שלום כולל בין ישראל למדינות ערב.

3. ריבונות ישראלית ביהודה ובשומרון. ישראל תחיל את ריבונותה על שטחי יהודה ושומרון, בתיאום עם ירדן. התושבים הערבים בשטחים אלו יהיו אזרחי ירדן (פלסטין). מעמדם, זיקתם לשתי המדינות ואופי המנהל באזורים המאוכלסים יגובשו ויפורטו בהסכם בין ממשלות ישראל וירדן.

הגיית היוזמה וקידומה

בניסוח ההצעה השתתף עוזרו של אלון באותה עת, יואב שורק. התוכנית לא התממשה בזמן הצגתה. ירדן לא הייתה מעוניינת להקצות חלקים משטחה לטובת מדינה כזאת (ירדן ויתרה על ריבונות בגדה המערבית ושללה את האזרחות הירדנית של תושביה הפלסטינים בשנת 1988). אלון ביקר בירדן ונפגש עם הנסיך חסן ב-2004, אך התמיכה לה זכה מאישים ירדניים עמדה בניגוד לעמדה הרשמית של הממלכה, שמביעה בעקביות התנגדות מפורשת לתוכנית (אם כי לאורך כל השנים היא משדרת גם מסרים הפוכים) .

למרות שההיענות הציבורית הישירה לתוכנית בקרב יהודים אזרחי ישראל הייתה נמוכה, סקר שנערך על ידי חברת "מותגים" בשנת 2005, בהזמנת ארגון "משאלות ישראל" שהתנגד לתוכנית ההתנתקות, הראה כי התמיכה בציבור הישראלי בהעברת הפלסטינים אל מחוץ ליהודה ושומרון בדרך כזאת או אחרת כפתרון לסוגיית השטחים הייתה שווה בערך לתמיכה באותה עת בהתנתקות חד-צדדית.

השתנות האקלים הפוליטי בישראל לאחר מלחמת לבנון השנייה והשתלטות חמאס על רצועת עזה הובילו את אלון להתחיל לקדם את התוכנית בשנית באוקטובר 2007, בליווי קמפיין פרסומי נרחב בעלות של כמיליון דולר, תחת הכותרת "היוזמה הישראלית - מה שטוב לישראל" (באנגלית - The Israeli Initiative - The Right Road for Peace). עקרונות ההצעה החדשה דמו במידה רבה לאלו של ההצעה הישנה, אם כי נעדר ממנה הרעיון של הקמת מדינה פלסטינית בשטחי ירדן ובמקומו הציע אלון כי הפלסטינים תושבי יהודה ושומרון יחיו תחת ריבונות ישראלית כאזרחים ירדנים. גם בגרסה זו ההצעה תומכת במתן תמריצים כלכליים לפליטים הפלסטינים לעזוב את מחנות הפליטים ביו"ש ועזה ולהשתקע במדינות יעד שונות, במערב, בארצות ערב ובדרום אמריקה, תוך הוצאתם מרשותה של אונר"א והוצאתם מסטטוס הפליטים לסטטוס של אזרחים במדינות שונות.

הסנאטור הרפובליקני סם בראונבק הביע תמיכה בתוכניתו של אלון.

בעד ונגד התוכנית

תומכי התוכנית טוענים כי עבור ישראל, הפלסטינים, ירדן ושאר מדינות ערב המתונות טמונים יתרונות בפתרון מסוג זה. בתרחיש אידיאלי, ישראל תהנה מירידה במקרים של התקפות טרור ומהיעלמותו של האיום הדמוגרפי; מיליוני פליטים פלסטינים יהפכו מפליטים לאזרחים, ותינתנה להם הזדמנויות כלכליות חדשות; והתנערות מרעיון המדינה הפלסטינית תמנע את היווצרותו של איום שיעי קיצוני על מדינות ערב המתונות ובפרט על הממלכה הירדנית ההאשמית, כאשר שיתוף פעולה עם ישראל ותמריצים בינלאומיים יעניקו לירדן דחיפה כלכלית.

טענה מרכזית נוספת היא כי העיקרון הנוכחי של "שתי מדינות לשני עמים" נידון לכישלון, מאחר שכל מדינה פלסטינית שתוקם, אף אם תוקם על רוב שטחי יהודה ושומרון, תהיה תלויה בכל דבר בישראל. תחושת ההשפלה הפלסטינית תתעצם והמדינה שתוקם תחתור להתפשט אל מדינת ישראל. חוסר היציבות שמובנה במדינה הפלסטינית המוצעת יפגע גם בישראל וגם במדינה הפלסטינית.

מתנגדי התוכנית טוענים כי התוכנית לא התממשה משום שהיא הציעה למעשה העברה של פלסטינים למדינה המיועדת שתוקם להם בירדן ללא הסכמתם, לירדן אין כל אינטרס לקבל אליה אזרחים פלסטינים, הפלסטינים לא יהיו מוכנים לקבל עליהם פתרון שכזה ובכל מקרה, אין שום גורם שיביא את מדינות ערב להכיר בירדן כנציגת העם הפלסטיני. במאמר מאת פרופ' פול איידלברג, נשיא מפלגת ימין ישראל, הוא כותב כי "אפילו אם יהפכו [הפלסטינים] לאזרחי ירדן, כפי שמציעה התוכנית הפרט-לכך טובה של אלון, זו תהיה משאלת לב להאמין כי הם יחיו בשלום עם היהודים ביהודה, שומרון ועזה."

קישורים חיצוניים

• אתר היוזמה, העתק שנשמר ארכיון האינטרנט
• ‫אלון: נתניהו קרוב לתפיסת 'היוזמה הישראלית', באתר ערוץ 7, 31 במאי 2009‬

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24863342היוזמה הישראלית (המתווה האזורי לשלום)